מיקרוסופט ונובל הכריזו על שיתוף פעולה בתחום הלינוקס

השתיים חתמו על הסכם לפיתוח משותף של טכנולוגיה לווירטואליזציה, במטרה לשפר את התמיכה ההדדית בין שתי מערכות ההפעלה – חלונות ו-SUSE
אור יעקב |

מיקרוסופט תסייע לנובל במכירת SUSE לינוקס, ותעניק למשתמשיה חסינות מפני תביעות על הפרת זכויות בפטנטים שרשומים על שמה – כך עולה מהסכם רחב היקף שנחתם בסוף השבוע האחרון בין שתי החברות, שהיו ידועות עד לא מכבר כיריבות מרות. עוד הוסכם, כי מיקרוסופט ונובל תפתחנה במשותף טכנולוגיה לווירטואליזציה, במטרה לפשט את ההפעלה של לינוקס במערכת ההפעלה חלונות - ולהיפך. כן תחלק מיקרוסופט "קופונים" לתחזוקה ושדרוג של SUSE לינוקס, בעוד שנובל תהיה אחראית למכירות בפועל. המנכ"לים של שתי החברות, סטיב באלמר ורון הובספיאן, הכריזו על ההסכם במסיבת עיתונאים שנערכה בסן פרנסיסקו, מיד לאחר החתימה.

מיקרוסופט התחייבה שלא לתבוע את נובל על הפרת זכויות בפטנטים שרשומים על שמה ושולבו בקוד של SUSE לינוקס או על טכנולוגיות עתידיות שיפתחו החברות או מפתחים מצד שלישי. ההסכם עשוי להרגיע חששות של חברות מפני תביעה אפשרית של מיקרוסופט על הפרת זכויות בפטנטים ששולבו בלינוקס, למרות שבהסכם נזכרה רק ההפצה של נובל. "נובל מגינה רק על לקוחותיה", הדגיש באלמר במסיבת העיתונאים. "חברות שמבקשות ראש שקט מבחינה זו, צריכות לבחור ב-SUSE לינוקס".

"מיקרוסופט מעוניינת להתקרב לקהילת הקוד הפתוח"

"האינטרס של שתי החברות הוא עסקי לחלוטין", מסביר ניר טנצר, מנהל קבוצת השרתים וכלי הפיתוח במיקרוסופט ישראל. "בעוד שבישראל נתח השוק של מיקרוסופט הוא גדול מאוד יחסית בהשוואה ללינוקס, בעולם ישנם מקומות שנתח השוק של לינוקס גדול מאוד, ומדובר במקומות אליהם מיקרוסופט רוצה לחדור. הדרך לעשות זאת היא באמצעות שיתוף פעולה שיוביל למכירות משותפות של סביבות שרת של מיקרוסופט יחד עם סביבות לינוקס. זה אספקט עסקי משמעותי מאוד מבחינת מיקרוסופט".

"בנוסף, מדובר פה על הגדלת שביעות הרצון של משתמשי מיקרוסופט", מציין טנצר. "מי שרוצה לעבוד היום בסביבות מעורבות יכול לעשות זאת לראשונה מבלי החשש שיהיה חשוף לתביעה מצד מיקרוסופט על הפרת פטנטים. הלקוחות שלנו מצפים מאתנו שנהיה אחראים על התאימות בין המוצרים שלנו למוצרים אחרים שבשימוש אצלם – וזה בדיוק מה שאנחנו עושים באמצעות ההסכם הזה".

"מיקרוסופט מעוניינת להתקרב לקהילת הקוד הפתוח", קובע טנצר. "בניגוד למה שחושבים רבים, אנחנו לא רואים באנשי הקוד הפתוח כוח זר. אנחנו מאמינים שיש בהם ערך וזו קהילה חשובה מאוד עבורנו. לא ארחיק לכת אם אומר שמיקרוסופט בהחלט רוצה לקחת חלק בפעילות הקהילה הזו ולהוות בה חלק מסויים. ועובדה שכחלק מההסכם הזה, מיקרוסופט תכנס לפרויקטים שקשורים מבחינה טכנולוגית לקוד הפתוח, יחד עם נובל כמובן. כחלק מההסכם הזה, לדוגמה, תיעשה עבודת תאימות של מסמכים בפורמט אופיס למסמכי אופן אופיס, מה שכמובן לא היה עד היום".

לדברי טנצר, כל פרטי ההכרזה רלוונטיים גם לשוק הישראלי ובעיקר לאותם משתמשים שיחפצו בעבודה בסביבה משותפת. "מאמצי הפיתוח וההתאמות הנדרשות נערכים כעת בארה"ב, בשיתוף פעולה בינינו ובין נובל, וברגע שזה יסתיים, נעבור לפעילות מכירות משותפת. להערכתי, למרות שסביבות משותפות זה עוד לא נושא חם כל כך בארץ, תהיה פה דרישה לתוצאות שיתוף הפעולה בינינו ובין נובל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

אל על ישראייר
צילום: דוברות אל על ומוני שפיר

יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב

תנועת הנוסעים באוקטובר זינקה בכ-65% לעומת אוקטובר אשתקד, כשאל על, ישראייר וארקיע מחזיקות ביותר ממחצית השוק; החברות הזרות חוזרות בהדרגה אבל הטסים נכון לעכשיו מעדיפים כחול לבן

תמיר חכמוף |

תנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג המשיכה באוקטובר לטפס בקצב מהיר, עם 1.79 מיליון נוסעים, עלייה של כ-65% לעומת אוקטובר שעבר. שלוש החברות הישראליות, אל על אל על 2.65%  , ישראייר ישראייר גרופ 2.45%   וארקיע, הטיסו יחד 935 אלף נוסעים, המהווים 52% מכלל התנועה, נתח שוק רחב ביחס לשנים שלפני המלחמה.

אל על ממשיכה להוביל את שמי ישראל בפער ניכר. באוקטובר טסו עמה 564 אלף נוסעים, המהווים כ-31% מכלל תנועת הנוסעים בנתב״ג, עלייה של כ-3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. החברה נהנית מביקוש גבוה ליעדים ארוכי הטווח כמו ארה״ב ואירופה, ובצל חזרת חברות הזרות, היא מצליחה לשמור על מעמדה המרכזי ולנצל את האמון של הציבור בחברה המקומית הגדולה ביותר.

ישראייר רושמת קפיצה מרשימה בפעילות עם 205 אלף נוסעים באוקטובר, שהם כ-11% מכלל הטסים, עלייה של כ-15% לעומת השנה שעברה. הביקוש הגבוה ליעדים קצרים כמו יוון, קפריסין ובולגריה ממשיך לתדלק את הצמיחה, והחברה מחזקת את מעמדה כחברת הפנאי הבולטת של השוק המקומי, במיוחד בתקופה שבה הישראלים מעדיפים לטוס עם חברות ישראליות.

ארקיע מציגה את השיפור החד ביותר מבין השלוש, עם 161 אלף נוסעים, שהם כ-9% מכלל התנועה, מדובר בזינוק של יותר מ-30% לעומת אוקטובר 2024. החברה נהנית מהתאוששות הקווים לאילת וליעדים קרובים באגן הים התיכון, וגם מפעילות הצ’רטרים, שחזרה בהדרגה לקצב שלפני המלחמה.

הנתונים מגיעים על רקע חזרתה ההדרגתית של התעופה הזרה לישראל. מאז סיום הלחימה, חברות רבות חידשו פעילות: לופטהנזה, סוויס, KLM, יונייטד, דלתא, אייר פראנס, טראנסביה, אג'יאן, יורווינגס ו-וויזאייר, שחזרה ללוח מלא ואף הפכה לאחת משלוש החברות הפעילות ביותר בנתב"ג. גם איבריה, בריטיש איירווייז, אייר אירופה ו־אייר קנדה כבר שבו לטוס לישראל. במקביל, חברות נוספות כמו ITA האיטלקית ואייר אינדיה הודיעו כי יחזרו בינואר 2026, ואמריקן איירליינס מתכננת חזרה במרץ.