מיקרוסופט ונובל הכריזו על שיתוף פעולה בתחום הלינוקס
מיקרוסופט תסייע לנובל במכירת SUSE לינוקס, ותעניק למשתמשיה חסינות מפני תביעות על הפרת זכויות בפטנטים שרשומים על שמה – כך עולה מהסכם רחב היקף שנחתם בסוף השבוע האחרון בין שתי החברות, שהיו ידועות עד לא מכבר כיריבות מרות. עוד הוסכם, כי מיקרוסופט ונובל תפתחנה במשותף טכנולוגיה לווירטואליזציה, במטרה לפשט את ההפעלה של לינוקס במערכת ההפעלה חלונות - ולהיפך. כן תחלק מיקרוסופט "קופונים" לתחזוקה ושדרוג של SUSE לינוקס, בעוד שנובל תהיה אחראית למכירות בפועל. המנכ"לים של שתי החברות, סטיב באלמר ורון הובספיאן, הכריזו על ההסכם במסיבת עיתונאים שנערכה בסן פרנסיסקו, מיד לאחר החתימה.
מיקרוסופט התחייבה שלא לתבוע את נובל על הפרת זכויות בפטנטים שרשומים על שמה ושולבו בקוד של SUSE לינוקס או על טכנולוגיות עתידיות שיפתחו החברות או מפתחים מצד שלישי. ההסכם עשוי להרגיע חששות של חברות מפני תביעה אפשרית של מיקרוסופט על הפרת זכויות בפטנטים ששולבו בלינוקס, למרות שבהסכם נזכרה רק ההפצה של נובל. "נובל מגינה רק על לקוחותיה", הדגיש באלמר במסיבת העיתונאים. "חברות שמבקשות ראש שקט מבחינה זו, צריכות לבחור ב-SUSE לינוקס".
"מיקרוסופט מעוניינת להתקרב לקהילת הקוד הפתוח"
"האינטרס של שתי החברות הוא עסקי לחלוטין", מסביר ניר טנצר, מנהל קבוצת השרתים וכלי הפיתוח במיקרוסופט ישראל. "בעוד שבישראל נתח השוק של מיקרוסופט הוא גדול מאוד יחסית בהשוואה ללינוקס, בעולם ישנם מקומות שנתח השוק של לינוקס גדול מאוד, ומדובר במקומות אליהם מיקרוסופט רוצה לחדור. הדרך לעשות זאת היא באמצעות שיתוף פעולה שיוביל למכירות משותפות של סביבות שרת של מיקרוסופט יחד עם סביבות לינוקס. זה אספקט עסקי משמעותי מאוד מבחינת מיקרוסופט".
"בנוסף, מדובר פה על הגדלת שביעות הרצון של משתמשי מיקרוסופט", מציין טנצר. "מי שרוצה לעבוד היום בסביבות מעורבות יכול לעשות זאת לראשונה מבלי החשש שיהיה חשוף לתביעה מצד מיקרוסופט על הפרת פטנטים. הלקוחות שלנו מצפים מאתנו שנהיה אחראים על התאימות בין המוצרים שלנו למוצרים אחרים שבשימוש אצלם – וזה בדיוק מה שאנחנו עושים באמצעות ההסכם הזה".
"מיקרוסופט מעוניינת להתקרב לקהילת הקוד הפתוח", קובע טנצר. "בניגוד למה שחושבים רבים, אנחנו לא רואים באנשי הקוד הפתוח כוח זר. אנחנו מאמינים שיש בהם ערך וזו קהילה חשובה מאוד עבורנו. לא ארחיק לכת אם אומר שמיקרוסופט בהחלט רוצה לקחת חלק בפעילות הקהילה הזו ולהוות בה חלק מסויים. ועובדה שכחלק מההסכם הזה, מיקרוסופט תכנס לפרויקטים שקשורים מבחינה טכנולוגית לקוד הפתוח, יחד עם נובל כמובן. כחלק מההסכם הזה, לדוגמה, תיעשה עבודת תאימות של מסמכים בפורמט אופיס למסמכי אופן אופיס, מה שכמובן לא היה עד היום".
לדברי טנצר, כל פרטי ההכרזה רלוונטיים גם לשוק הישראלי ובעיקר לאותם משתמשים שיחפצו בעבודה בסביבה משותפת. "מאמצי הפיתוח וההתאמות הנדרשות נערכים כעת בארה"ב, בשיתוף פעולה בינינו ובין נובל, וברגע שזה יסתיים, נעבור לפעילות מכירות משותפת. להערכתי, למרות שסביבות משותפות זה עוד לא נושא חם כל כך בארץ, תהיה פה דרישה לתוצאות שיתוף הפעולה בינינו ובין נובל".
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
