כתב אישום: פרשת הרצת מניות חדשה באמצעות אינטרנט
כתב אישום שהוגש היום נגד קבוצת משקיעים פרטית הכוללת את אבי דהאן, אבי גרגי, דורון הדר, דביר בר ויאיר צאיג מציג "שיטה" שבאמצעותה "הריצו" החמישה מניות באמצעות אתיר אינטרנט בישראל. על פי כתב האישום, ה-5 רכשו מניות שהיו דלות מסחר ובאמצעות שימוש באינטרנט פרסמו פרסומים כוזבים ומטעים בנוגע למניות הללו, שהעלו את שערן ולאחר מכן, מכרו אותן ברווח.
השיטה עבדה כך: הנאשמים רכשו מניות שהיו דלות סחירות בתקופה הרלבנטית בשערים נמוכים. בשל הרכישות המוקדמות נוצר בשוק נפח מסחר ראשוני, החריג למקובל באותן מניות.
בנוסף לרכישות "האמיתיות" יצר דהאן מצג כוזב של היקפי מסחר חריגים באמצעות מתן הוראות קנייה "פיקטיביות" בשלב הטרום פתיחה (לפני פתיחת יום המסחר). הוראות אלו נכנסו לספר המסחר, אולם בוטלו על ידי דהאן בסמוך למועד האחרון.
לפני יצירת הנפח החריג במניות במקביל אליו ולאחריו, שלחו הנאשמים הודעות כוזבות, ללוחות ההודעות באתרי האינטרנט העוסקים בשוק ההון, (כגון גלובס ו(BIZ NIZ בדבר אירועים מהותיים הצפויים בחברה והשפעתם על מחיר המניה.
ההודעות נחלקו לשני סוגים: הסוג הראשון מפנה את תשומת לב הקוראים למסחר החריג במניה ומייעץ לקוראים לרכוש אותה משום שהיא "מציאה". הסוג השני מפנה את תשומת לב הקוראים לעצותיו "הנבונות" של דהאן.
פעילות הנאשמים כפי שהוצגה כאן, הניעה את ציבור המשקיעים לרכוש את המניות.כך השפיעו הנאשמים על הביקוש למניות ועל נפח המסחר ושערן עלה. עם עליית השער, מכרו הנאשמים את המניות והפיקו רווחים לחשבונותיהם האישיים. לאחר מכירת אחזקות הנאשמים במניות, ירדו שערי המניות במידה ניכרת.
העבירות המיוחסות לנאשמים הן: תרמית בקשר לניירות ערך "הנעה"; תרמית בקשר לניירות ערך - "השפעה", ועבירה על חוק המחשבים (מידע כוזב או פלט כוזב).
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
