D&B: רק 2.5% מיושבי הראש בחברות המובילות הן נשים
בעוד שכ-46% מהעובדים במשק הן נשים, רק 2.5% ממשרות יושב הראש בחברות המובילות מאוישות על-ידי נשים, כך עולה מסקירה מיוחדת שערכה חברת המידע העסקי D&B - דן אנד ברדסטריט לבדיקת תקרת הזכוכית של הנשים בישראל. בין היו"ריות ניתן לציין את איריס שטרק, יו"ר חברת נמל אשדוד ואת נגה קינן, יו"ר פורום מנהלי כספיים ראשיים.
במסגרת הסקירה נבדק שיעור הנשים בתפקידי ניהול בקרב כ- 1,400 מהחברות הגדולות בישראל המדורגות בכל דירוגי "דנס 100" בענפי המשק השונים.
על פי הנתונים, ניתן לראות התקדמות מזערית בשיעור שילוב הנשים ככל שדירוג המשרה יורד. כך, רק 6.6% מהמנכ"לים בחברות המובילות הן נשים, ביניהן יהודית ברוניצקי, מנכ"לית אורמת תעשיות ויהודית ריכטר, מנכ"לית מדינול.
עוד עול המהבדיקה, כי רק 11.8% מהסמנכ"לים בחברות המובילות הן נשים ומתוך כלל בעלי התפקידים הבכירים בחברות המובילות רק 14% הן נשים.
מתוך המנהלים טכניים הבכירים בחברות המובילות במשק אף לא אישה אחת נמצאת; מתוך מנהלי תפעול רק כ-7% הינם נשים; מתוך מנהלי לוגיסטיקה רק כ-10% הן נשים; מתוך מנהלי תחום כספים כ-14%; ומכלל מנהלי מכירות ושיווק רק כ-17% הינן נשים.
לעומת זאת, ואין זה מפתיע, מתוך מנהלים בתחום משאבי אנוש יש כ-45% נשים, אך גם כאן הנשים עדיין לא מפגינות רוב.
הפתעה בענף הנדל"ן
בין החברות המובילות במשק ניתן לציין לחיוב את בנק לאומי אשר בו אפשר לראות שילוב מוצלח של נשים לאורך כל דרגות הניהול, ביניהן המנכ"לית, גליה מאור וסמנכ"לית בכירה רקפת עמינח-רוסק. גם בחברת מנפאואר ניכר כוח נשי רב, לחברה יושבת ראש, דליה נרקיס, מנהלת כללית - אורנה סגל, סמנכ"לית שיווק, שולמית גילן ושלוש מנהלות חטיבות.
כלכלני דן אנד ברדסטריט מציינים, כי מעניין לראות את ענף ספקיות האינטרנט בו ניכרת נוכחות נשית מרשימה. בחברת נטוויזן, סבינה בירן מכהנת כדירקטורית ורוית ברניב מכהנת כמנכ"לית, ובחברת 012 קווי זהב, סטלה הנדלר מכהנת כמנכ"לית, ותפקידי מנהל רכש וסמנכ"ל שירות לקוחות מאויישים אף הם על ידי נשים.
ההפתעה הגדולה מגיעה מכיוון ענף הנדל"ן, בו ניתן לציין את חברת רמט, אותה מנהלות כמנכ"ליות משותפות, עליזה יפו ומרים דורון, ובחברה לנכסים ובנין, מכהנת כמנכ"לית, סגי איתן.
בחינת תחום המשפט מראה, כי מרבית הנישות המשפטיות נשלטות על ידי גברים, עם זאת, בנישת דיני העבודה מדורגים במקומות גבוהים שלושה משרדי עורכי דין בבעלות נשים: אורנה לין, נעמי לנדאו וענת רוזנר. בתחום עורכי הפטנטים משרד "לוצאטו את לוצאטו" מתבלט כאשר ד"ר אסתר לוצאטו מכהנת כמנכ"לית משותפת.
לדברי ראובן קובנט, מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, "שיעורן הנמוך של הנשים בצמרת הכלכלה הישראלית מהווה תעודת עניות למשק. אולם נראה כי בשנים האחרונות קיימת מגמה של יותר ויותר נשים המגיעות לתפקידי מפתח ומוכיחות כי כישוריהן אינם נופלים מכישוריהם של עמיתיהם הגברים, כך ניתן לראות כי לאחרונה מונתה אישה כנשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, וכיו"ר הכנסת מונתה, ח"כ דליה איציק וכיום נערך קמפיין ציבורי לבחירת אישה לנשיאות המדינה".
קובנט מסביר, כי "אחת הסיבות למיעוט הנשים בכלכלה הישראלית, כמו גם במערכת השלטונית, הנה העדפה ברורה הקיימת למנהלים יוצאי צה"ל. סיבה נוספת נעוצה בהעדר תמריצים מצד המדינה לנשים עובדות. במקרים רבים הבחירה בין קריירה לגידול ילדים מאלצת נשים לוותר או לדחות התקדמות מקצועית בתוך ארגון. גם תרבות העבודה בישראל המתאפיינת בשעות עבודה רבות בעיקר בענפים כמו היי טק ומשפטים, מונעת התקדמות של נשים בתוך המערכות".
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
