גדי ברקו: צפוי קושי בהשגת רווחי הון באפיק השקלי

ברקו מדש איפקס אומר, כי עדיין קיימת עדיפות לטווח הבינוני-קצר שייהנה מהפחתת הריבית ומהמדדים הנמוכים (שליליים) עד סוף השנה
שי פאוזנר |

"עליית התשואות בארה"ב ופער התשואות בין ישראל לארה"ב יקשו על השגת רווחי הון באפיק השקלי". כך מעריך היום גדי ברקו – אנליסט מחלקת המחקר בדש איפקס.

בדומה לשבוע שעבר, אומר ברקו, "עדיין קיימת להערכתנו עדיפות להחזקה בטווחים הבינוני-קצר שייהנו מהפחתת הריבית ומהמדדים הנמוכים (שליליים) עד סוף השנה". לדבריו, "גם באפיק הצמוד, איננו משנים את המלצתנו להחזיק אגרות חוב במח"מ ארוך, שכן המדדים השליליים ימשיכו להעיק על הטווחים הקצרים. אנו ממשיכים להעריך כי המהלך הבא בשוק האג"ח יתבצע באגרות החוב הקונצרניות המקנות פערי ריבית של מעל ל-0.5% מעל הממשלתי".

בסכמו את ההשפעות בשוק הסולידי בשבוע שעבר אומר ברקו: "נתונים מעורבים בכלכלה האמריקנית, כהידרדרות ההשקעות בבניה, צמיחה נמוכה ברבעון השלישי (1.6%) ומנגד גידול במספר המשרות לחודש אוקטובר וירידה בשיעור האבטלה ל-4.4% (למעשה תעסוקה מלאה). דוח התעסוקה שפורסם בסוף השבוע הביא לעליית תשואות (ירידה במחיר) שהגיעו ל-4.71%.

במשק הישראלי, פורסמו נתוני התקציב לחודש אוקטובר.

הגירעון היה נמוך מהצפוי ועמד על 616 מיליון שקל לעומת ציפייה לגרעון של כ-2 מיליארד שקל. ביום חמישי השלימה המדינה בארה"ב גיוס ענק של מיליארד דולר (ללא ערבויות) באג"ח לתקופה של 10 שנים. האג"ח הונפק בתשואה של כ-5.6% במרווח הנמוך במעט מ-1% מאגרת החוב האמריקאית המקבילה. יחד עם זאת, בחודש הקרוב ייווצר עודף גיוס של כ-2.4 מיליארד שקל שצפוי ללחוץ על התשואות כלפי מטה.

במישור המוניטארי, אומר ברקו, שוק ההון מגלם את ההורדה הצפויה בריבית בנק ישראל כשתשואת המק"מ לשנה עומדת על פחות מ-5% (4.98%). דוח התעסוקה בארה"ב הביא לעליית תשואות משמעותית כשאגרות החוב ל-10 שנים ירדו בכ-1%.

נתונים אלו מחזקים את ההערכה, כי משק האמריקאי אינו עובר למיתון אלה עובר "נחיתה רכה" ולכן לא תבוצע הורדת ריבית מצד הבנק המרכזי האמריקאי במחצית הראשונה של 2007.

פער התשואות בין ישראל לארה"ב נותר ללא שינוי בעקבות עליית התשואות בארה"ב ועומד על 1.28% (6% בשחר ל-10 שנים לעומת 4.71% באג"ח האמריקאי המקביל).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.