יפעת: לאומי ופועלים ראש בראש בכותרות לחודש אוקטובר
חברת "יפעת מחקרי מדיה מתקדמים" מציגה את הדרוג החודשי שעוקב אחר אזכור החברות במשק בכותרות העיתונות היומית לחודש אוקטובר.
שני הבנקים הגדולים, לאומי ופועלים, לא רק מתחרים על ההובלה בענף הבנקאות אלא גם על המקום הראשון בדירוג הכותרות לחודש אוקטובר. שני הבנקים מדורגים במקום הראשון עם 155 כותרות כל אחד.
קופות הגמל מסדרות לבנק לאומי חודש טוב בכותרות. הבנק רושם רווח של רבע מיליון שקל ממכירתן לפריזמה ועוד לפני כן, מצליחות הקופות של הבנק לעקוף באופן מפתיע בתשואות את קופות הגמל של בתי ההשקעות הפרטיים המובילים.
עוד הוזכרו בכותרות היערכות הבנק לקראת הפצת מוצרי גמל ופנסיה החל מ-2007. הסתבכותו החדשה של ראש הממשלה בפרשת המכרז למכירת הבנק הביאה לבנק אחוז ניכר (56%) של כותרות ניטרליות, למרות שאינו מעורב באופן ישיר בפרשה.
בנק הפועלים חולק, כאמור, עם לאומי את המקום הראשון. גם הוא עשה רווחים נאים וכותרות חיוביות מקופות הגמל. הבנק מכר את להק וחלק מקופות הגמל למרקסטון ב-605 מיליון שקל ובסך הכל חתם על עסקאות בשווי המתקרב ל-850 מיליון שקל עם קרן ההשקעות.
כותרות נוספות שלפועלים - השקעותיו הבינלאומיות של הבנק, כמו רכישת הבנק פוזיטיף בתורכיה וההשקעות ברוסיה ובקזחסטן. ושוב כמו בנק לאומי, ובאחוז דומה של כותרות (54%) הבנק מוצא עצמו מעורב כצד שלישי ונטרלי בפרשה שעשתה לא מעט כותרות החודש והיא הסכסוך הנמשך בין שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק, למשפחת דנקנר ותעשיות מלח בישראל סביב מבנה הבעלות בבנק.
במקום השלישי ממוקם ענק התרופות המקומי, טבע. החברה עלתה לכותרות בשל החלפתו המפתיעה של ישראל מקוב בשלמה ינאי. חלק ניכר מ-141 הכותרות שקיבלה החברה עסקו בחילופי הגרסאות בין מקוב, אלי הורביץ ושלמה ינאי על נסיבות החילופין והמינויים החדשים. 29% מהכותרות היו שליליות, דבר העשוי לרמז, כי השינוי בצמרת החברה הגנרית המובילה לא יחלוף בלי להותיר משקעים כלשהם על פעילותה לפחות בטווח הקצר.
אל על במקום הרביעי עם 89 כותרות סופגת את אחוז הכותרות השליליות הגבוה ביותר, לאור המשבר שאליו נקלעה; דחיית בקשתה לפיצוי בשל נזקי המלחמה; הרעת השירותים לנוסע; ויותר מכל - תכנית פיטורים מסיבית הכוללת 650 מעובדיה. המשבר העמוק מתמשך מזה מספר חודשים ואין זו הפעם הראשונה שבעקבותיו אל על מופיעה בדירוג כמובילת הכותרות השליליות. בניסיון אולי לצמצם את השפעת הסיקור השלילי, יצאה החברה במספר חבילות אטרקטיביות במחירים מוזלים שיצרו עבורה גם כותרות חיוביות.
גוגל, במקום החמישי, מובילה את הדירוג באחוז הכותרות החיוביות להן היא זוכה - 66%, יותר מכל חברה ישראלית בדירוג. למרות שגוגל ישראל אינה נחשפת באופן נרחב לתקשורת, המותג גוגל הוא אחד החזקים גם בעיתונות הישראלית בתחום האינטרנט, בעקבות עסקת המיליארד וחצי דולר לרכישת youtube, הממוקמת במקום ה-9 בטבלה עם 44% כותרות חיוביות ו-48% כותרות ניטרליות.
במקום השישי נמצאת בזק עם 65 כותרות בכלל, מתוכן - 22 חיוביות, 28 ניטראליות ו-15 שליליות. מדובר בירידה באזכור לאחר שבחודש ספטמבר מוקמה בזק במקום השלישי.
פז במקום השביעי ממשיכה ליהנות מתדמית חיובית בעקבות רכישת בז"ן. החברה משלימה בהצלחה גיוס של 2 מיליארד שקלים ומתכוננת להנפקה בסוף נובמבר. חברת הדלק משיקה גם כרטיס אשראי בשיתוף לאומי קארד ושופרסל ומחליפה את דור אלון כספקית האנרגיה לרשות הפלסטינית.
את המגזר הסלולרי מייצגת סלקום במקום השמיני שזוכה לסיקור חיובי בזכות ההיערכות לקראת הנפקה בהיקף נרחב.
דרוג העשיריה נחתם עם קומברס המאוזכרת ב-73% כותרות ניטרליות ו-20% כותרות שליליות, בשל פרשת קובי אלכסנדר. ךלדברי נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת מחקרי מדיה מתקדמים: "קומברס ממשיכה לחיות בצילו של קובי אלכסנדר. למרות שהחברה הודיעה יותר מפעם אחת על פיטוריהם של אלכסנדר ושותפיו לאור פרשת הבקדייטינג והפסקת כל זכויותיהם, הסיפור הקרוי "פרשת קומברס" ממשיך להיות סיפור בולט באוקטובר".
ולא רק פרשת קומברס לא יורדת מהכותרות, גם עלילותיו של קובי אלכסנדר בנמיביה הופכות אותו לאישיות המובילה בכותרות באוקטובר, עם 167 כותרות. בעוד אלכסנדר ממתין לראות האם יוסגר לארה"ב ובינתיים משתקע בנמיביה, שותפיו לשעבר לחברה סוגרים עסקאות טיעון עם התביעה בארה"ב ומפלילים את אלכסנדר בין היתר במתן שוחד.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
