היצוא לארה"ב רשם גידול של 24% בחודשים ינואר-ספטמבר

בחטיבה הכלכלית של בנק לאומי מציינים היום כי יצוא הסחורות, ללא יהלומים, התרחב בתשעת החודשים הראשונים של השנה בכ-11.8%, במונחים דולריים, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

למעלה ממחצית הגידול ביצוא מקורה בעלייה ביצוא לארה"ב (כ-24%), כאשר תרומה עיקרית לגידול זה הייתה ליצוא התרופות. לעומת זאת, היצוא לאירופה גדל בשיעור מתון יותר של 9%, בקירוב.

כידוע, מאז ראשית השנה התחזק השקל מול הדולר (אם, כי שער החליפין הממוצע, באותה תקופה, הצביע דווקא על פיחות מסוים בשער השקל), כך שנראה כי מידת הרגישות של היצוא הישראלי לשינויים בשער החליפין פוחתת, בעיקר כאשר משקל היצוא של טכנולוגיה עילית – גדל (יצוא התרופות, למשל, מסווג על ידי הלמ"ס כתעשיית טכנולוגיה עילית). יחד עם זאת, היצוא של התעשיות המסורתיות, עתירות העבודה, מושפע יותר משינויים אלה, כך שהמבנה הענפי (והתעסוקתי) של המשק הישראלי חייב להיות גורם מרכזי בקבלת החלטות על תמהיל אמצעי המדיניות המופעלים במשק: מוניטרית ותקציבית.

סקר החברות לרבעון השלישי-עליה מתונה בפעילות הכלכלית

סקר החברות של בנק ישראל לרבעון השלישי של השנה, המתבסס על תשובותיהן של מאות חברות בענפי המשק השונים, מצביע על עלייה מתונה יותר בפעילות הכלכלית, בהשוואה לשנתיים האחרונות. סקר זה, הכולל שאלות איכותיות ולא כמותיות (האם הפעילות גדלה/קטנה ולא בכמה השתנתה), מלמד כי בחודשים יולי-ספטמבר, אשר הושפעו בחלקם מהלחימה בצפון, נמשכה העלייה בפעילות במרבית ענפי המשק, אם כי נראה שהיא הייתה מתונה יותר מאשר ברביעים קודמים.

ענף אשר בלט לשלילה היה, כצפוי, ענף בתי המלון אשר הצביע על ירידה חדה בפעילות ואילו בענף הבנייה נרשם גם כן שינוי מגמה (שלילי) במאזן הנטו (ראה/י גרף). ניתוח התשובות לסקר שערך בנק ישראל מלמד כי ישנן ציפיות בקרב החברות כי ברביע הרביעי של השנה ימשכו העליות בפעילות במרבית ענפי המשק, להוציא את בתי המלון והמסחר, בהם צפוי צמצום בפעילות. נתונים אלה מחזקים את הערכותינו כי הפגיעה הכלכלית ברביע השלישי לא הייתה בעלת אופי מתמשך, בראייה מקרו-כלכלית, אף כי בענפים מסוימים (בפרט באלה הקשורים בתיירות הזרה) ההתאוששות צפויה לארוך זמן לא קצר.

האשראי הבנקאי מוסיף לשמור על יציבות

להנחת כלכלני בנק לאומי, בתשעת החודשים הראשונים של השנה שמר האשראי הבנקאי לציבור על רמתו, במונחים נומינליים, שמשמעותה ירידה ריאלית של קרוב לאחוז. יציבות זו נבעה מצמצום ביתרת האשראי ברביע השלישי של השנה, אשר מקורה בעיקר בהשפעת שיערוך האשראי במט"ח, בעקבות התחזקות השקל מול הדולר. יחד עם זאת, גם המגמה ארוכת הטווח, אשר מושפעת פחות משינויים קצרי טווח בשער החליפין/מדד המחירים לצרכן, ממשיכה להצביע על יציבות ריאלית (ראה/י גרף) בקצב השינוי של האשראי הבנקאי וזאת למרות קצבי הצמיחה המהירים יחסית של המשק. נתונים אלה משקפים את השינוי המבני העובר על המערכת הפיננסית כולה ובפרט על המערכת הבנקאית. לכן, אין לצפות בעתיד הקרוב לשינוי במגמות אלה (בהנחת קצב צמיחה ריאלי של כ-4% בשנה) וחזרה לשיעורי הגידול של האשראי הבנקאי שהיו בסוף שנות התשעים.