הנאסד"ק סגר בשיא שנתי: ECI צנחה 9.4% במחזור גדול

לאחר שהנמיכה תחזיות לרבעון ה-4. מג'יק זינקה ב-10.3% על רקע תוכנית ההתיעלות. אורכית עלתה ב-1.64% במחזור ער. הרמוניק קפצה ב-20.8% וצורן יורדת עוד 1.31%
יוסי פינק |

המדדים המובילים בוול סטריט נסגרו בעליות שערים נאות שנדחפו על ידי תוצאותיה של חברת הנפט הגדולה בעולם, אקסון מובייל, שרשמה רווח של 10.5 מיליארד דולר ועמדה בקצה העליון של טווח התחזיות המוקדמות. בזירת המאקרו פורסם היום נתון ההזמנות למוצרים ברי קיימא ורשם רמת שיא של 6 שנים, זאת בעיקר על רקע הזמנות גדולות למטוסי קרב תוצרת בואינג.

מדד הנאסד"ק סגר בשיא בעליה של -0.96% לרמה של 2,379 הנקודות. מדד הדאו ג'ונס בעלייה של 0.24% בשער של 12,163.

החוזה העתידי על מחיר הנפט לחודש דצמבר סגר בירידה של 1.72% לשער של 60.36 דולר. נזכיר, כי מחירי הזהב השחור זינקו אתמול וחצו את קו ה-61 דולר, עליית מחירים זו באה על רקע פירסום של ירידה חדה במלאי הנפט בארה"ב, צרכנית האנרגיה הגדולה בעולם, בעוד שהציפיות היו לעלייה של 2.6 מיליון חביות בפועל התקבלה ירידה של 3.3 מיליון חביות.

נתוני מאקרו

כשעה לפני הפתיחה פרסם משרד העבודה האמריקני את מספר התביעות השבועיות לדמי אבטלה. מספר התביעות החדשות רשם עליה ומסתכם כעת ב-308 אלף. הממוצע הנע (לארבעה שבועות) של נתון זה רשם השבוע רמת שפל מאז סוף פברואר השנה.

במקביל, פורסם הנתון האומד את סך ההזמנות למוצרים בני קיימא בחודש ספטמבר. על פי הערכות צפויה הייתה להרשם עליה של 2.2% במדד, לעומת חודש אוגוסט בו לא חל שינוי בסך ההזמנות, אך בפועל רשם הנתון עליה חדה בהרבה, של 7.8% לרמת שיא של 6 שנים.

היום פורסם נתון מכירות הדירות החדשות בארה"ב רשם בחודש ספטמבר ירידה של 14.2% מאז תחילת השנה וירידה של 16.5% ב-12 החודשים האחרונים. לנוכח המצב הנ"ל חתכו חברות הבניה בארה"ב את מחיר הדירה ההמוצעת בשיעור של 9.7% והעמידו את מחירה על 217 אלף דולר, המחיר הנמוך ביותר בשנתיים האחרונות. הירידה במחיר הדירה הממוצעת היא החדה ביותר מאז חודש דצמבר שנת 1970, דבר המצביעה על היד המכוונת הברורה של חברות הבניה וכוונותיהן לטפל בנושא.

אמריקניות במרכז

מניות אקסון מובייל, יצרנית הנפט (EXXON MOB , סימול: XOM), ריכזו עניין על רקע פירסום הדו"חות הכספיים לרבעון. בשורה התחתונה עקפה החברה את תחזיות האנליסטים שצפו רווח של 1.59 דולר למניה לאחר שדיווחה על רווח של 1.77 דולר למניה.

בנוסף, ריכזה עניין ענקית התוכנה, מיקרוסופט (MICROSOFT , סימול: MSFT ), שתפרסם את דו"חותיה לאחר נעילת המסחר. על פי התחזיות צפויה מיקרוסופט לרשום רווח של 30 סנט למניה.

ישראליות במרכז

ספקית פתרונות הטלקומוניקציה - אי.סי.איי , דיווחה הבוקר על תוצאותיה הכספיים לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של 2006 וכן הנמיכה את תחזיותיה לרבעון הרביעי של השנה לעומת בהשוואה לרבעון השלישי. בשורת ההכנסות יישרה אי.סי.איי קו עם תחזיות האנליסטים המוקדמות, אך בשורה התחתונה פיספסה את תחזית הרווח ב-1 סנט למניה.

חברת מג'יק תעשיות תוכנה (מג'יק חו"ל , נאסד"ק: MGIC), ספקית טכנולוגיה לפיתוח ואינטגרציה עסקית, הודיעה היום על תהליך רה-ארגון והתייעלות במסגרתו יאוחדו פונקציות, יוקטנו עלויות ויחול קיצוץ במצבת כוח האדם. הרה ארגון נעשה במטרה לבצע תהליך התייעלות ולמקד את החברה במוצרי הדגל שלה תוך מעבר לרווחיות בטווח הקצר. איחוד הפונקציות וההתיעלות יביאו לצמצום כוח האדם בכל רוחב חטיבות מג'יק ברחבי העולם, הן בקרב ההנהלה והן בקרב העובדים. מג'יק צופה, כי הוצאות הארגון מחדש תבואנה לידי ביטוי בעיקר בתוצאות הרבעון הרביעי.

אורכית (אורכית חו"ל ) המשיכה לרכז עניין על רקע שמועות לגבי לקוח חדש ומשמעותי. נזכיר כי לאורכית יש לקוח משמעותי אחד בלבד, חברת KDDI היפנית, ולכן לקוח משמעותי נוסף יהיה תרומה רצינית ביותר לשורת ההכנסות של החברה. המשקיעים במניות החברה מחכים זה זמן רב לידיעה בעניין לקוח חדש כאשר מתחילת השנה איבדה המניה קרוב ל-70% מערכה.

מניות חברת רדויז'ן (רדויז'ן חו"ל ) נסחרו היום בירידות חדות לאחר שהחברה דיווחה היום (ה') על תוצאות הרבעון השלישי של 2006. בשורה העליונה, עקפה החברה את התחזיות שעמדו על 23.2 מיליון דולר ורשמה שיא של 23.6 מיליון דולר, עלייה של 24% לעומת הכנסות של 19.1 מיליון דולר ברבעון המקביל, אשתקד. עם זאת, התחזית לרבעון הבא מניחה המשך צמיחה מתונה בלבד להכנסות של 24.7 מיליון דולר, דבר שמביא כנראה לירידות השערים היום בנאסד"ק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

מס המטרו יוצא לדרך - בעלי נכסים שקרובים לרכבת יממנו חלק ממנה

המדינה מטילה מס ייעודי על בעלי קרקעות ש״זכו״ לגור ליד תחנות המטרו העתידיות; הטענה: זה המנגנון שיבטיח את המימון לאחד מפרויקטי התשתית השאפתניים בישראל; בפועל, מי שהכי סובל מהחפירות, הרעש והאבק של השנים הקרובות, יצטרך לקחת על הגב שלו חלק מהעלות של פרויקט שנכפה עליו מההתחלה
מנדי הניג |

צעד נוסף בדרך להקמת פרויקט המטרו בגוש דן, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם על התקנות המסדירות את אופן הגבייה של "מס השבחת המטרו". מס שיוטל על בעלי מקרקעין בתחומים שהוגדרו בתמ"א 70, אשר צפויים ליהנות מההשבחה בערך הנכסים שלהם בעקבות מיזם הרכבת התחתית. הכנסות המס מיועדות למימון בניית הרכבת התחתית והתשתיות מסביב.

בהתאם לחוק המטרו, בעל קרקעות ונכסים בתחומים אלו יידרשו לשלם את המס כתנאי למימוש זכויות עתידיות, בין אם מדובר בקבלת היתר בנייה, שינוי ברישום בטאבו או כל פעולה אחרת שמחייבת אישור תכנוני. גובה המס נקבע בהתאם לשומת ההשבחה שמבצעת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, והוא מחויב בהעברה לקופת המדינה. בעצם המס הזה נועל במקום את מצב הנכסים והקרקעות של התושבים. עכשיו כל אחד יחשוב פעמיים לפני שהוא ימכור או יבנה כי לעלויות הבסיסיות של בניה ואישורים יצטרפו גם מיסים כבדים לקופת המדינה. 

הרכבת התחתית אמורה לשנות מן היסוד את מפת התחבורה בישראל, להפוך את גוש דן לנגיש יותר ולחבר בין ערים ושכונות בקצב שלא הכרנו. אבל לצד ההבטחה הגדולה הזו, יש גם מחיר יומיומי כבד שמוטל על התושבים. אלפי אנשים מוצאים את עצמם חיים בתוך אתר בנייה מתמשך: חפירות מתחת לבתים, מדרכות חסומות, פקקי ענק ורעש בלתי פוסק של מכונות קידוח. עבור רבים זו כבר שגרה מתישה שנמשכת שנים, ולפני כולם עוד לפחות חמש שנות עבודות נוספות. כעת, כשהמדינה מוסיפה גם תו מחיר בדמות מס ההשבחה, התחושה מתחדדת – אותם אנשים שנאלצים לסבול את החפירות, האבק והעיכובים בחיי היומיום, מתבקשים גם לממן מכיסם את המיזם. השילוב הזה יוצר תחושת כעס ותסכול עמוק בקרב תושבים ובעלי נכסים, שנקלעו בעל כורחם למרכזו של פרויקט לאומי שמהווה עבורם לא רק חזון עתידי אלא גם פגיעה ממשית בהווה.

התקנות החדשות מגדירות כי רשות המסים תהיה הגוף המוסמך לאשר תשלום המס. ללא אישור רשמי מהרשות, בעל הנכס לא יוכל לבצע פעולות מהותיות בנכס, לרבות שינוי בעלות או קבלת היתר. בנוסף, השר חתם על נוסח ההודעה הרשמית שתישלח מטעם הרשויות המקומיות אל בעלי הנכסים החייבים. במסגרת יישום המהלך, רשות המסים צפויה להפעיל מערכת דיגיטלית ייעודית באתר האינטרנט שלה, שתאפשר תשלום ישיר של המס והפקת אישורי תשלום. הודעה רשמית על פתיחת המערכת תפורסם בתקופה הקרובה.

השבחנו לך את הנכס - אתה חייב לשלם

מס ההשבחה הפך לאחת הסוגיות השנויות במחלוקת סביב פרויקט המטרו. בעלי נכסים באזורים המוגדרים טוענים כי מדובר בנטל כבד שנכפה עליהם, גם אם אינם מתכוונים למכור את הנכס או ליהנות ישירות מההשבחה. לטענתם, המס פוגע בעיקר באוכלוסיות ותיקות שגרות שנים בסמוך לתוואי המיועד, ושאין להן את היכולת הכלכלית לשלם את החיוב הגבוה.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%


תוספת של 31 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כבר ב-2025; סך ההוצאה יזנק לכ-650 מיליארד שקל; מדובר בפריצת התקציב החמישית בשנתיים



עמית בר |

הוצאות הביטחון עולות - מזל שיש עלייה דרמטית בגביית המס - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%. אבל, המס לבדו לא מספיק. הממשלה צפויה לאשר פתיחה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2025, תוך פריצה מחודשת של מגבלת ההוצאה, הפעם בהיקף של כ-30.8 מיליארד שקל. תוספת התקציב נועדה בעיקרה לממן את הוצאות מערכת הביטחון, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והעימות עם איראן, אך כוללת גם הוצאות נוספות לרבות תשלומי ריבית וקצבאות נפגעי איבה.

פריצת המסגרת התקציבית תביא להרחבת הגירעון המתוכנן ל-5.2% תוצר, מהגבוהים שנרשמו בשני העשורים האחרונים. לשם השוואה, יעד הגירעון המקורי שנקבע עמד על 4.7% בלבד, וכבר עודכן ל-4.9% בהחלטה קודמת של ועדת הכספים. באוצר מדגישים כי מדובר בגידול של כ-0.3% תוצר בלבד לעומת היעד המאושר. בפועל מדובר בתוספת גירעונית של כ-6 מיליארד שקל. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלמלא ההכנסות עלו בזכות גביית מס גבוהה ותשלומי מס על דיבידנדים. 

תקציב הביטחון תופס את הנתח המרכזי

לפי הסיכומים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, תוספת התקציב עבור הצבא מגיעה לכ-31 מיליארד שקל,  והיא מצטרפת לעלייה קודמת שהביאה את תקציב הביטחון המאושר לשנת 2025 ל-113 מיליארד שקל. נראה כי מדובר רק בשלב ראשון בתהליך מתמשך, שכן הסיכום הנוכחי אינו כולל תוספות עתידיות עבור התעצמות צבאית והוצאות שוטפות מוגברות. בנוסף, חלק מהתוספת הנוכחית (בסך כולל של כ-42 מיליארד שקל) יחולק בין תקציב 2025 ל-2026.

לצד פריצת התקציב, באוצר מתכוונים להחזיר לקופת המדינה כ-600 מיליון שקל מתוך כספים שיועדו להסכמים קואליציוניים, בין היתר לתוכנית "אופק חדש" עבור רשתות חינוך במגזר החרדי. בנוסף ייושם קיצוץ רוחבי של כ-700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה, וקיצוצים דומים מתוכננים גם לשנים הבאות.

למרות ההרחבה התקציבית, באוצר מציינים כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע כלפי מעלה-– וזו הסיבה המרכזית לכך שהעמקת הגירעון קטנה משמעותית מהתוספת התקציבית. במילים אחרות, המדינה מוציאה הרבה יותר, אך גם מכניסה יותר מהצפוי.