חגיגת עליות בת"א: המעו"ף רחוק רק 0.05% משיאו
נראה שאפקט ינואר הקדים השנה. יריית הפתיחה למירוץ צבירת התשואות של סוף השנה החלה היום בבורסה התל אביבית. את הטריגר סיפקה פקיעה חיובית של אופציות המעו"ף שהקפיצה את המדדים בשיעור של 1.5%, ולמעשה מכאן ואילך המשיכו המשקיעים את המגמה החיובית כשבסיום, המעו"ף חתם זינוק של 2.2% כשהוא רחוק רק מחצית האחוז מהשיא של 898 הנקודות שנרשם במאי השנה. מחזור המסחר היה חריג גם בהתחשב בפקיעה וחתם עם נפח של 3.36 מיליארד שקל - מבין המחזורים הגבוהים שידעה הבורסה.
סקטור הבנקים המשיך גם היום לשדר עצבנות ותנודתיות במסחר ורשם זינוק של 3% כשלעליה הבולטת ביותר אחראי בנק לאומי עם זינוק של 4%, אחריו בעליות הבינלאומי עם עליה של 3.29%, ובעקבותם הפועלים שחתם עליה של 2.69%.
כאמור, הבוקר פקעו אופציות המעו"ף לחודש אוקטובר כשהם ברמת 887.42 הנקודות - עליה של 1.56% מרמת הבסיס. מחזור המסחר בפקיעה עמד על 1.3 מיליארד שקל.
נזכיר, כי אתמול פורסמה הריבית הבסיסית למשק האמריקני לחודש נובמבר הקרוב. כצפוי, הותיר הפדרל ריזרב את גובה הריבית על כנה ברמה של 5.25%. לאחר הותרה זו פער הריביות בין הדולר לשקל לישראלי נותר על כנו.
מדד ת"א 25 עולה 2.2% לרמת 893.01 הנקודות, מדד ת"א 100 מתחזק 1.76% לרמת 910.78 הנקודות, מדד הטכנולוגיה - תל טק 15 השיל 0.10% לרמת 384.66 הנקודות, מדד הבנקים זינק 3.03%, ומדד ת"א נדל"ן 15 עלה 2.51%.
במסחר במטבעות: הותרת הריבית בארה"ב על כנה, לא הפתיעה את פעילי המט"ח, אך גרמה להחלשות קלה של המטבע האמריקני. הדולר השיל 0.05% למול השקל וחתם על יציג של 4.285%, האירו התחזק 0.46% לרמה של 5.421 שקל.
מניות במרכז
חברת דלק נדלן, הוסיפה נכס מניב נוסף למצבת הנכסים שלה. החברה רכשה באמצעות חברת הבת דלק נכסים מניבים, רכשה 50% ממתחם מרכז מסחרי רמלוד, הממוקם על כביש 40 בין רמלה ללוד, תמורת כ-49 מיליון שקל. בנוסף, רכשה דלק נדל"ן במסגרת העיסקה קרקע בת כ-8.5 דונם, הסמוכה למרכז והמיועדת להרחבה, תמורת כ-2.7 מיליון שקל נוספים. מניות החברה הגיבות בעליה של 2.2%.
מניות הבנקים ומניות לאומי בפרט הגיבות בעליה של 4% זאת למרות דבריה של מנכ"לית הבנק השני בגודלו במדינה. בראיון לעיתון מעריב הביעה גליה מאור את חששה מכך ש"הבנקים הולכים לתקופה קשה". מאור הסבירה את דאגתה בהערכתה כי מגמת הצמיחה בעולם לא תימשך לאורך זמן.
מניות חברת הנדל"ן הגדולה בישראל - גזית גלוב, ממשיכות לרכז עניין רב בבורסה המקומית. החברה הגישה הצעת רכש למניות חברת הנדל"ן המניב - מילס. גזית גלוב הציע להזרים סכום של 1.2 מיליארד דולר בחברה האמריקנית. מניות החברה נעלו בזינוק של 5.04%.
לאחר שזינקו אתמול בכ-17.6% במסחר בת"א מניות יצרנית ומפתחת המודמים - אורכית, רשמו יום מסחר תזזיתי במיוחד במחזורים גבוהים יחסית. המניה שפתחה בירידות, חזרה לטפס כשהיא ממריאה כ-9% בשעות הצהריים, סגרה את סוף היום בצד התחתון של הגרף כשהיא משילה 0.67%. ברקע, שמועות לגבי עסקה גדולה או לקוח חדש. לפי שעה הערכות אלו הן עדיין בגדר שמועה.
מניות קרן ההון סיכון תעוזה בבעלות המיליונר היהודי אלפרד מאן זינקו 13.29% בעקבות הודעתה כי חברת נ.א.ס.ס שבבעלותה קיבלה הצעת רכישה מכיוונה של חברת ביונס בתמורה ל-75 מיליון דולר. מאן הציע בין היתר להזרים כ-40 מיליון דולר לביונס חלאחר הרכישה ובנוסף להעביר אליה מוצר רפואי שכבר משווק בשוק, ומחלקת מחקר ופיתוח.
משפחת נמרודי סיימה לפחות לעת עתה, את הפרק בחייה כבעלת חברת ביטוח. היום (ה') נחתמה עסקת המימון העסקה לרכישת גרעין השליטה בחברת הכשרת הישוב ביטוח (הכשרה החז בטוח ) שבשליטת משפחת נמרודי, על-ידי איש העסקים אלי אלעזרא. אירוע החתימה התקיים היום במשרדי הנהלת מזרחי-טפחות ברמת-גן. על-פי ההסכם ישלם אלעזרא כ-90 מיליון שקל עבור רכישת 82% ממניות החברה. מניות החברה הגיבו בירידה של 3.38%.
מניות לגנא הולדינגס, בעלת השליטה בקבוצת אנגל, זינקו במהלך השבוע בכ-60% מתוכם כ-12% היום (ה'). בעל השליטה בחברה, מר יעקב אנגל, הודיע היום לבורסה, כי הוא מקיים משא ומתן למכירת השליטה בחברה לאזורים שבשליטת שעיה בוימלגרין, בתמורה לסכום המשקף לחברה מחיר גבוה משמעותית ממחיר מניותיה בשוק. על פי הודעת מר אנגל, המגעים מתנהלים מזה מספר שבועות ועל פי הסכמת הצדדים נשמרו עד כה בסודיות, מתוך חשש שדליפת מידע מתוך המשא ומתן עלולה לפגוע בקיום העסקה.
סמוטריץ ממשלהמס המטרו יוצא לדרך - בעלי נכסים שקרובים לרכבת יממנו חלק ממנה
צעד נוסף בדרך להקמת פרויקט המטרו בגוש דן, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם על התקנות המסדירות את אופן הגבייה של "מס השבחת המטרו". מס שיוטל על בעלי מקרקעין בתחומים שהוגדרו בתמ"א 70, אשר צפויים ליהנות מההשבחה בערך הנכסים שלהם בעקבות מיזם הרכבת התחתית. הכנסות המס מיועדות למימון בניית הרכבת התחתית והתשתיות מסביב.
בהתאם לחוק המטרו, בעל קרקעות ונכסים בתחומים אלו יידרשו לשלם את המס כתנאי למימוש זכויות עתידיות, בין אם מדובר בקבלת היתר בנייה, שינוי ברישום בטאבו או כל פעולה אחרת שמחייבת אישור תכנוני. גובה המס נקבע בהתאם לשומת ההשבחה שמבצעת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, והוא מחויב בהעברה לקופת המדינה. בעצם המס הזה נועל במקום את מצב הנכסים והקרקעות של התושבים. עכשיו כל אחד יחשוב פעמיים לפני שהוא ימכור או יבנה כי לעלויות הבסיסיות של בניה ואישורים יצטרפו גם מיסים כבדים לקופת המדינה.
הרכבת התחתית אמורה לשנות מן היסוד את מפת התחבורה בישראל, להפוך את גוש דן לנגיש יותר ולחבר בין ערים ושכונות בקצב שלא הכרנו. אבל לצד ההבטחה הגדולה הזו, יש גם מחיר יומיומי כבד שמוטל על התושבים. אלפי אנשים מוצאים את עצמם חיים בתוך אתר בנייה מתמשך: חפירות מתחת לבתים, מדרכות חסומות, פקקי ענק ורעש בלתי פוסק של מכונות קידוח. עבור רבים זו כבר שגרה מתישה שנמשכת שנים, ולפני כולם עוד לפחות חמש שנות עבודות נוספות. כעת, כשהמדינה מוסיפה גם תו מחיר בדמות מס ההשבחה, התחושה מתחדדת – אותם אנשים שנאלצים לסבול את החפירות, האבק והעיכובים בחיי היומיום, מתבקשים גם לממן מכיסם את המיזם. השילוב הזה יוצר תחושת כעס ותסכול עמוק בקרב תושבים ובעלי נכסים, שנקלעו בעל כורחם למרכזו של פרויקט לאומי שמהווה עבורם לא רק חזון עתידי אלא גם פגיעה ממשית בהווה.
התקנות החדשות מגדירות כי רשות המסים תהיה הגוף המוסמך לאשר תשלום המס. ללא אישור רשמי מהרשות, בעל הנכס לא יוכל לבצע פעולות מהותיות בנכס, לרבות שינוי בעלות או קבלת היתר. בנוסף, השר חתם על נוסח ההודעה הרשמית שתישלח מטעם הרשויות המקומיות אל בעלי הנכסים החייבים. במסגרת יישום המהלך, רשות המסים צפויה להפעיל מערכת דיגיטלית ייעודית באתר האינטרנט שלה, שתאפשר תשלום ישיר של המס והפקת אישורי תשלום. הודעה רשמית על פתיחת המערכת תפורסם בתקופה הקרובה.
- משרד האוצר החליט שלא לתקצב פיצוי לישראלים שנתקעו בחו"ל במהלך "עם כלביא"
- 23 אלף דירות מוזלות עדיין לא יצאו לדרך - המחלוקת חוזרת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השבחנו לך את הנכס - אתה חייב לשלם
מס ההשבחה הפך לאחת הסוגיות השנויות במחלוקת סביב פרויקט המטרו. בעלי נכסים באזורים המוגדרים טוענים כי מדובר בנטל כבד שנכפה עליהם, גם אם אינם מתכוונים למכור את הנכס או ליהנות ישירות מההשבחה. לטענתם, המס פוגע בעיקר באוכלוסיות ותיקות שגרות שנים בסמוך לתוואי המיועד, ושאין להן את היכולת הכלכלית לשלם את החיוב הגבוה.
תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%
תוספת של 31 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כבר ב-2025; סך ההוצאה יזנק לכ-650 מיליארד שקל; מדובר בפריצת התקציב החמישית בשנתיים
הוצאות הביטחון עולות - מזל שיש עלייה דרמטית בגביית המס - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%. אבל, המס לבדו לא מספיק. הממשלה צפויה לאשר פתיחה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2025, תוך פריצה מחודשת של מגבלת ההוצאה, הפעם בהיקף של כ-30.8 מיליארד שקל. תוספת התקציב נועדה בעיקרה לממן את הוצאות מערכת הביטחון, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והעימות עם איראן, אך כוללת גם הוצאות נוספות לרבות תשלומי ריבית וקצבאות נפגעי איבה.
פריצת המסגרת התקציבית תביא להרחבת הגירעון המתוכנן ל-5.2% תוצר, מהגבוהים שנרשמו בשני העשורים האחרונים. לשם השוואה, יעד הגירעון המקורי שנקבע עמד על 4.7% בלבד, וכבר עודכן ל-4.9% בהחלטה קודמת של ועדת הכספים. באוצר מדגישים כי מדובר בגידול של כ-0.3% תוצר בלבד לעומת היעד המאושר. בפועל מדובר בתוספת גירעונית של כ-6 מיליארד שקל. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלמלא ההכנסות עלו בזכות גביית מס גבוהה ותשלומי מס על דיבידנדים.
תקציב הביטחון תופס את הנתח המרכזי
לפי הסיכומים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, תוספת התקציב עבור הצבא מגיעה לכ-31 מיליארד שקל, והיא מצטרפת לעלייה קודמת שהביאה את תקציב הביטחון המאושר לשנת 2025 ל-113 מיליארד שקל. נראה כי מדובר רק בשלב ראשון בתהליך מתמשך, שכן הסיכום הנוכחי אינו כולל תוספות עתידיות עבור התעצמות צבאית והוצאות שוטפות מוגברות. בנוסף, חלק מהתוספת הנוכחית (בסך כולל של כ-42 מיליארד שקל) יחולק בין תקציב 2025 ל-2026.
לצד פריצת התקציב, באוצר מתכוונים להחזיר לקופת המדינה כ-600 מיליון שקל מתוך כספים שיועדו להסכמים קואליציוניים, בין היתר לתוכנית "אופק חדש" עבור רשתות חינוך במגזר החרדי. בנוסף ייושם קיצוץ רוחבי של כ-700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה, וקיצוצים דומים מתוכננים גם לשנים הבאות.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות ההרחבה התקציבית, באוצר מציינים כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע כלפי מעלה-– וזו הסיבה המרכזית לכך שהעמקת הגירעון קטנה משמעותית מהתוספת התקציבית. במילים אחרות, המדינה מוציאה הרבה יותר, אך גם מכניסה יותר מהצפוי.
