רונית הראל: אי הוודאות אצלנו לא שונה מבעולם

רונית הראל בן זאב, מנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה: כלכלת ישראל ומשקי שאר העולם התרגלו למצב של אי וודאות וטרור. לגבי טבע: "החברה לא בנויה על אדם אחד ולכן לא תתרסק בגלל חילופי מנכ"לים"
מעריב NRG |

פגיעת המסוק בבית הדירות במנהטן ב-11 לאוקטובר הובילה לירידות שערים חדות בבורסות בארה"ב, שהתייצבו מיד כשהתברר שלא מדובר בפיגוע טרור. ברור שאם בשנת 2000 אם היה מתרחש אירוע כזה המדדים כמעט ולא היו משתנים - חל שינוי דרמטי במפת אי הוודאות הבינלאומית והיום ישראל כבר לא שונה משווקים אחרים". כך אמרה היום (א') רונית הראל בן זאב, מנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה לני"ע בראיון ל-nrg.

לדבריה, העולם התרגל בשנים האחרונות למידה גבוהה של חוסר וודאות ולרגישות לטרור, מה שמעמיד את ישראל כחלק מהעולם הגלובאלי, ולא כמשק כלכלי יוצא דופן במידת חוסר הוודאות וחוסר הביטחון שבו.

אחד הביטויים לכך, היא העובדה שמלחמת לבנון לא השפיעה במיוחד על שוק ההון הישראלי ועל פעילות הבורסה. "מתחילת המלחמה, עלתה הבורסה בכ-10% דומה מאוד לעליית הנאסד"ק באותה תקופה ויותר מרוב הבורסות בעולם", ציינה בן זאב והדגישה כי הדבר מבטא את חוסנו של המשק הישראלי, את שיעור הצמיחה השנתי הצפוי של 4.9% - שהינו גבוה בהשוואה למדינות מפותחות באירופה".

"אני מניחה שגם אם נראה ברבעון השלישי את השפעות המלחמה על תוצאות חלק מהחברות הנסחרות בבורסה, זוהי השפעה זמנית של רבעון יחיד שאחריו יחזרו החברות לתוואי של רווחיות גבוהה", אמרה בן זאב".

לדבריה של בן זאב, כדי להתמודד עם חוסר הוודאות שמאפיין את העידן הנוכחי הבורסה העמיקה והרחיבה את התשתית שמאפשרת גם לחברות וגם למשקיעים לגדר סיכונים, לפזר ולהרחיב את מגוון ההשקעות הישירות בארץ ובחו"ל.

ואכן, בשנתיים האחרונות התרבו מאוד אפשרויות ההשקעה בבורסה: בשנת 2004 נכנסו לשימוש תעודות הסל, שהיום עומד מספרן על 100 תעודות סל שונות, "כמות שלא הייתה מביישת את הבורסות הגדולות בעולם", לדברי בן זאב. בנוסף, נכנסו לשימוש המוצרים המובנים, תעודות בחסר, אופציות כיסוי, קרנות המתמחות בנדל"ן, קרן תשתיות ומגוון מכשירים פיננסיים נוספים.

למרות שהדבר יוצר אצל ציבור המשקיעים הלא מנוסה בלבול, "הפיזור מאפשר למשקיע לצמצם את חוסר הוודאות ולגדר את הסיכונים. בשבועות הקרובים נאשר אופציות כיסוי על מט"ח, ובמחצית הראשונה של שנת 2007 נשיק אופציות על חוזי שחר", ציינה בן זאב.

בנוגע לפרסומים האחרונים לפיהם משקיעים רבים מודאגים מהחלפתו של ישראל מקוב בשלמה ינאי כמנכ"ל טבע, הרגיעה בן זאב ואמרה כי "טבע היא חברה שמתנהלת בצורה מסודרת עם צוות ניהולי יוצא מן הכלל. זו לא חברה שבנויה על אדם אחד, ולכן הדיבורים על התרסקות החברה כתוצאה מהמינוי מוגזמים. כמו כן, על פי כללי הבורסה המשקל של טבע במדד הוא 9.5% בלבד, וגם אם תהיה צניחה של כמה אחוזים במנייה, הדבר לא יפיל את המשק.

בן זאב תנאם מחר בועידת המנהלים של המי"ל (המרכז הישראלי לניהול), שיעסוק בהשלכות מלחמת לבנון השנייה על המשק הישראלי .

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.