קצב החליט: לא מגיע לפתיחת המושב
אחיו של הנשיא, ליאור קצב, התראיין הבוקר לגלי צה"ל, והודיע רשמית, כי הנשיא החליט שלא להגיע הערב למשכן הכנסת.
"הנשיא התלבט והחליט לשמור על כבוד מוסד הנשיאות", אמר ליאור קצב, שהוסיף כי "צריך להבין שחזקת החפות עומדת לאדם, כל עוד לא הוכחה אשמתו בבית המשפט. יחד עם זאת, הנשיא החליט לגלות הבנה ורגישות להדים הציבוריים, וכדי להימנע ממחלוקת הוא החליט לא להשתתף בפתיחת מושב הכנסת. הוא התייעץ עם פרקליטיו והגיע להחלטה, וצריך לכבד אותו על כך".
אחיו של הנשיא סיפר כי הלחצים מצד חברי הכנסת הגיעו גם אליו. "אתמול התקשרו אליי חברי כנסת שאני מכבד, ואמרו לי שאם הוא יבוא אנחנו נעמוד ונלחץ לו את היד", אמר, "אבל יש כמה חברי כנסת שהם כמו עיט, וראוי שהנשיא לא יהיה שותף להצגה. הנשיא רוצה לשמור על כבודה של הכנסת ושל מוסד הנשיאות".
"איש איננו ניצב מעל החוק"
ליאור קצב לא חסך את ביקורתו גם ממשטרת ישראל, ואמר כי "מדינת ישראל היא מדינה עם נהלי משפט תקינים, ומקובל שלא מכריעים בטרם משפט. לצערי, המשטרה גם לא טמנה ידה בצלחת. צריך להמתין בסבלנות להחלטת היועץ המשפטי לממשלה. הרשו ליועץ המשפטי לקבל החלטה".
רק כחצי שעה לאחר שאחיו של קצב התראיין לגל"צ, הוציאה לשכת בית הנשיא הודעה רשמית ובה נמסר כי: "נשיא המדינה, משה קצב, הודה ליו"ר הכנסת ח"כ דליה איציק, על הזמנתה להשתתף בפתיחת מושב הכנסת ולשאת נאום, אולם נוכח הנסיבות הנשיא לא ייענה להזמנה".
בלשכת בית הנשיא הודיעו כי הנשיא אמר לאיציק כי הוא "הופתע ונדהם מהמלצות המשטרה, ומשוכנע כי הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה יוכיחו כי אין ראיות לחשדות, והאמת עוד תיחשף". הנשיא חזר והדגיש כי הוא קורבן לעלילה שפלה שנרקמה נגדו, ובמוקדם או במאוחר הכל יווכחו כי כל העלילות נגדו הן עלילות כזב. "יחד עם זאת, על הכל לכבד את החוק, גם מי שממהרים לחרוץ דין ואין איש העומד מעל החוק", נמסר בהודעה.
גם פרקליטו של הנשיא, עו"ד ציון אמיר, התייחס לנושא ואמר כי "נוכח הנסיבות שנוצרו, הנשיא החליט שלא להיענות להזמנת יו"ר הכנסת להופיע ולקחת חלק בפתיחת מושב החורף של הכנסת". בכל הנוגע לשאלה האם הנשיא יבקש מהכנסת להכריז על נבצרות זמנית שלו לתקופה הקרובה, אמר אמיר כי הם ממתינים בסבלנות להודעת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. "כשתבוא ההודעה, נשקול את צעדינו בהתאם. איש איננו ניצב מעל החוק, גם לא נשיא המדינה, ונכבד את החלטת הגורמים המוסמכים, אם וכאשר", אמר עו"ד אמיר.
בתוך כך, חזרו ואמרו הבוקר גורמים משפטיים כי אין בכוונת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לנקוט בשלב זה עמדה בסוגיית השעייתו הזמנית של הנשיא או בסוגיית התפטרותו אך הדגישו כי נראה שמקרה 'עזר וייצמן' לא יחזור על עצמו בפרשה זו. "לא יהיה כאן דיל של סגירת התיק תמורת התפטרותו", העריכו הגורמים.
חברי הכנסת תכננו צעדי מחאה
הסאגה המביכה סביב טקס פתיחת מושב החורף החלה אתמול, כאשר הנשיא קצב הודיע באופן רשמי כי בכוונתו להגיע לישיבת המליאה. את ההחלטה על כוונתו של הנשיא מסר מנכ"ל בית הנשיא, משה גורל, להנהלת הכנסת, שהוסיף כי קצב נחוש בדעתו להגיע לישיבה, אך הבהיר כי לא ינאם במליאה, אלא יישב לצד רעייתו, גילה, במרומי יציע האורחים.
הודעתו של הנשיא אתמול עוררה את זעמם של כמה מחברי הכנסת. ח"כ זהבה גלאון (מרצ) הודיעה: "לא אקום לכבודו בעת שייכנס לאולם, וכל חברי סיעתי יחרימו את הדיון בשל נוכחותו". גלאון, שאמרה כי תשפיל את מבטה כשייכנס קצב למליאה, הוסיפה כי "אם הוא יאחז בקרנות המזבח, אציע כבר היום לחברי ועדת הכנסת לפתוח מיד בהליכים להדחתו".
שרת החינוך יולי תמיר (עבודה) קראה אמש לנשיא להתפטר מיד מתפקידו, ולא להגיע למושב הפתיחה של הכנסת. "אני פונה לנשיא בקריאה גדולה לא לבוא ולא לבזות את מוסד הנשיאות ואת הכנסת. קצב חייב כעת לוותר על תפקידו", אמרה.
גם ח"כ לימור לבנת (ליכוד) הצטרפה לקולות הקוראים לנשיא שלא להגיע לדיון היום ולהשעות את עצמו. "מיד עם תחילת הפרשה, הנשיא היה צריך להכריז על נבצרות זמנית ממושכת, קל וחומר כעת, לאחר שהמשטרה הגישה המלצות חמורות כל כך נגדו", אמרה. "הנשיא אינו צריך להגיע היום לכנסת. אני מקווה שהוא יקבל החלטה נכונה ויחסוך לעצמו, לכנסת ולכל מדינת ישראל את אי הנעימות הגדולה הכרוכה בהופעתו. אם הוא בכל זאת יגיע לפתיחת מושב החורף, אני וגם חברי כנסת נוספים לא נוכל להשלים עם כך, ונצטרך לנקוט צעדים של מחאה".

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.