החל משפטם של הנאשמים בפרשת "פלד גבעוני"
מפכ"ל המשטרה לשעבר, רפי פלד,איש העסקים אריה גבעוני, טל יגרמן, דוד הבי ויצחק שנהב הם 5 הנאשמים בפרשה המכונה "פלד גיבעוני".
הפרשה החלה במחצית השנייה של שנת 2000. על פי גרסת המאשימה, הנאשמים בפרשה חברו למהלך עסקי מורכב, שבו נרכשו בזו אחר זו, בשרשור, בשני נתיבי התקדמות, שמונה חברות ציבוריות, חלקן חברות מן הוותיקות והמבוססות בתחומן, ואחזקה משמעותית בחברת ציבורית נוספת, חברת תוכנה הנסחרת בנאסד"ק, מן המובילות בארץ. המהלך היה מהיר. מן העסקה הראשונה לאחרונה חלפה כשנה בלבד.
מדובר בקבוצת משקיעים בעלי שם, השקעה ראשונית קטנה יחסית, מינוף בנקאי גבוה, השתלטות על חברות עם קופת מזומנים שתממן את הרכישות הבאות. הם מינו דירקטורים אומרי הן עם כשירות מינימאלית לתפקיד, במטרה להבטיח הצבעה מהירה על כל עסקה שהובאה לאישורם.
הקמת הקבוצה הייתה מהירה, וכמוה הקריסה. אותות ראשונים ניתן היה למצוא כבר בדוחות השנתיים של 2001. בדוחות של חיל וקרן פלד הופיעו "הערות עסק חי". דוחות אחרים פורסמו באיחור והצביעו על קשיים עסקיים משמעותיים. במחצית הראשונה של 2002 הכול התמוטט, הבנקים נזעקו להציל את השקעות העתק שלהם. במאמץ להציל את מה שנותר פנו החברות הציבוריות לבית המשפט המחוזי בבקשה להקפאת הליכים.
חקירת רשות ניירות ערך, שהולידה את כתב האישום, נפתחה ביולי 2002, שעה שחברות הקבוצה הפרו את חובתן לפרסם דוחות כספיים במועד. כאשר האיחור הלך ונמשך, ועלה החשד כי האיחור נועד להסתיר מציבור המשקיעים מידע מהותי, נפתחה חקירה פלילית שהולידה את כתב האישום.
החקירה חשפה העברות כספים בעשרות מיליוני שקלים מן החברות הציבוריות, בינן לבין עצמן, בינן לבין החברות הפרטיות של פלד גבעוני ויגרמן. האישומים מייחסים לנאשמים בין היתר, גניבת כספים בשווי מיליוני שקלים מהחברות השייכות לקבוצה. הפעילות הכספית נעשתה בהעברת כספים בין החברות. הנאשמים מואשמים בעבירות מרמה, גניבה ועבירות מנהלים. וכן, עבירות על חוק ניירות ערך.
אחת הטענות המרכזיות של המאשימה היא כי בעלי תפקידים בחברות ציבוריות אינם יכולים להסיר מעצמם אחריות על ידי נטילת תארים פיקטיביים או הימנעות מנטילת תארים כלשהי.

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
