החל משפטם של הנאשמים בפרשת "פלד גבעוני"
מפכ"ל המשטרה לשעבר, רפי פלד,איש העסקים אריה גבעוני, טל יגרמן, דוד הבי ויצחק שנהב הם 5 הנאשמים בפרשה המכונה "פלד גיבעוני".
הפרשה החלה במחצית השנייה של שנת 2000. על פי גרסת המאשימה, הנאשמים בפרשה חברו למהלך עסקי מורכב, שבו נרכשו בזו אחר זו, בשרשור, בשני נתיבי התקדמות, שמונה חברות ציבוריות, חלקן חברות מן הוותיקות והמבוססות בתחומן, ואחזקה משמעותית בחברת ציבורית נוספת, חברת תוכנה הנסחרת בנאסד"ק, מן המובילות בארץ. המהלך היה מהיר. מן העסקה הראשונה לאחרונה חלפה כשנה בלבד.
מדובר בקבוצת משקיעים בעלי שם, השקעה ראשונית קטנה יחסית, מינוף בנקאי גבוה, השתלטות על חברות עם קופת מזומנים שתממן את הרכישות הבאות. הם מינו דירקטורים אומרי הן עם כשירות מינימאלית לתפקיד, במטרה להבטיח הצבעה מהירה על כל עסקה שהובאה לאישורם.
הקמת הקבוצה הייתה מהירה, וכמוה הקריסה. אותות ראשונים ניתן היה למצוא כבר בדוחות השנתיים של 2001. בדוחות של חיל וקרן פלד הופיעו "הערות עסק חי". דוחות אחרים פורסמו באיחור והצביעו על קשיים עסקיים משמעותיים. במחצית הראשונה של 2002 הכול התמוטט, הבנקים נזעקו להציל את השקעות העתק שלהם. במאמץ להציל את מה שנותר פנו החברות הציבוריות לבית המשפט המחוזי בבקשה להקפאת הליכים.
חקירת רשות ניירות ערך, שהולידה את כתב האישום, נפתחה ביולי 2002, שעה שחברות הקבוצה הפרו את חובתן לפרסם דוחות כספיים במועד. כאשר האיחור הלך ונמשך, ועלה החשד כי האיחור נועד להסתיר מציבור המשקיעים מידע מהותי, נפתחה חקירה פלילית שהולידה את כתב האישום.
החקירה חשפה העברות כספים בעשרות מיליוני שקלים מן החברות הציבוריות, בינן לבין עצמן, בינן לבין החברות הפרטיות של פלד גבעוני ויגרמן. האישומים מייחסים לנאשמים בין היתר, גניבת כספים בשווי מיליוני שקלים מהחברות השייכות לקבוצה. הפעילות הכספית נעשתה בהעברת כספים בין החברות. הנאשמים מואשמים בעבירות מרמה, גניבה ועבירות מנהלים. וכן, עבירות על חוק ניירות ערך.
אחת הטענות המרכזיות של המאשימה היא כי בעלי תפקידים בחברות ציבוריות אינם יכולים להסיר מעצמם אחריות על ידי נטילת תארים פיקטיביים או הימנעות מנטילת תארים כלשהי.

"נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
הכנסות המדינה זינקו ב-18%, הגירעון צנח ל-4.5%, והתקציב מאושר עם יעד של פחות מ-4%. עופר קליין מהראל: "השנה תסתיים בגירעון של פחות מ-5% - נמוך מכל התחזיות"
נתוני ביצועי התקציב לנובמבר שפרסם משרד האוצר הפתיעו לטובה את האנליסטים והכלכלנים - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%. עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, אומר כי מדובר בנתונים אומר טובים בהרבה מהציפיות "שמשנים את התמונה הכלכלית של ישראל.
"הכנסות המדינה ממסים עמדו על כ-43 מיליארד ש"ח (ללא מע"מ יבוא ביטחוני), עלייה נומינלית של כ-18% לעומת נובמבר אשתקד, שהם כ-10% גידול ריאלי בניכוי שינויי חקיקה", מפרט קליין. "הן ההכנסות הישירות והן ההכנסות העקיפות היו גבוהות מהצפוי."
במקביל לזינוק בהכנסות, נרשמה ירידה דרמטית בהוצאות. "הוצאות הממשלה ירדו משמעותית בנובמבר ועמדו על כ-49 מיליארד ₪, עדיין רמה גבוהה אך הנמוכה ביותר מאז פברואר השנה", מציין קליין, "בעיקר בשל ירידה בהוצאות המנהליות ובהוצאות מערכת הביטחון."
מ-8.6% ל-4.5%: הגירעון צנח
השילוב של הכנסות גבוהות וירידה בהוצאות הוביל לתוצאה מפתיעה. "השילוב של הכנסות גבוהות לצד ירידה בהוצאות הוביל לירידה חדה מהצפוי בגירעון כאחוז מהתוצר לרמה של 4.5% ב-12 החודשים האחרונים עד נובמבר", כותב קליין. להזכיר: בספטמבר הגירעון הגיע לשיא של 8.6% מהתוצר.
- הממשלה תשקיע בהאצת בנייה, התחדשות עירונית וחיזוק הדיור הציבורי
- הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"משמעות הדבר היא כי השנה תסתיים, ככל הנראה, בגירעון של פחות מ-5%", מסביר קליין. "אמנם בדצמבר צפויה עלייה עונתית חדה בהוצאות הממשלה שתגדיל את הגירעון, אך גם לאחריה הגירעון צפוי להיות נמוך מהתחזיות שפורסמו במהלך השנה, במיוחד לאחר העדכון כלפי מעלה שבוצע בעקבות מבצע 'עם כלביא'."
