גרטנר מזהירה: משבר האנרגיה העולמי מגיע לשוק ה-IT

ענקית המחקר פרסמה נייר עבודה בו המליצה למנהלי מערכות מידע להתעורר ולטפל בנושאים 'ירוקים' של צריכת חשמל ואיכות הסביבה
שי פאוזנר |

ארגונים עסקיים מוצאים עצמם תחת לחץ גובר לפתח גישות 'ירוקות' יותר לגבי טכנולוגיית המידע (IT) ומנהלי מערכות מידע (CIO’s) צריכים להתעורר ולטפל בנושאים של צריכת חשמל ואיכות הסביבה, אומרים השבוע בענקית המחקר האמריקנית, גרטנר. למרות שהטכנולוגיה יכולה לסייע בהפחתת השפעתן של בעיות איכות סביבה מסוימות, אמרו כלכלני החברה, פוטנציאל הנזק שלה מושך תשומת לב גוברת מהדוגלים באיכות הסביבה וקובעי מדיניות.

על פי גרטנר, שני גורמים מרכזיים מטרידים את קובעי מדיניות איכות הסביבה: הנושא הישיר של בזבוז חשמל וההשפעה הפוטנציאלית - שנגרמת מצריכת החשמל של המחשבים – על התחממות כדור הארץ. "עידן התמימות של ה-IT מתקרב לקיצו", אומר סטיב פרנטיק, אנליסט בכיר ומנהל מחקר בגרטנר. "הדימוי הנקי והידידותי של 'צריכה חסרת משקל' מאותגרת כעת על ידי טביעת הרגל הגדלה של ה-IT על איכות הסביבה. בעוד עליה במספר החוקים כבר מגדילה את עלויות ההשבתה של ציוד IT, כעת צריך ה-IT להתמודד גם עם החששות הגוברים לגבי צריכת החשמל".

הגידול במרכזי נתונים 'רעבים' לאנרגיה, יחד עם העלייה במחירי החשמל, ממקדים את תשומת הלב באנרגיה, ומספקים לעסקים מניע כפול להפחית את פליטת הפחמן. לדברי ראקש קומאר, סגן נשיא למחקר בגרטנר, במהלך 12 החודשים שחלפו, הייתה עליה משמעותית בפריסה של שרתים בעלי צפיפות גבוהה (high-density servers), המובילה לבעיות משמעותיות באספקת כוח וקירור למרכזי נתונים.

קומאר: "ההספק הנדרש לכונן שרת בעל צפיפות גבוהה יכול לנוע בין 10-15 קצבים מהירים יותר מאשר ההספק הנדרש לסביבת שרת מסורתית. מרבית מרכזי הנתונים שנבנו לפני 15-20 שנה, אינם עומדים בדרישה זאת. במקביל, כמות דומה של הספק נוסף תידרש על מנת לנטרל את הכמות הענקית של החום המופק ממכונות חדשות אלו. אם המכונות אינן מקוררות מספיק, הן נכבות, ולכך יש השלכות מזיקות על השירות ברמה העסקית ועל השליטה ב-IT".

גרטנר אומרת, כי הספק החשמל הדרוש למרכזי נתונים, אינו הנושא היחיד. ההספק נחוץ גם לטכנולוגיות כמו אמצעי אחסון, בקרי רשת, ספקי כוח ממושך ומיזוג אוויר. הערכה ריאלית כוללת של צריכת החשמל במרכזי נתונים היא אם כך לפחות כפולה מזאת שבשימוש השרתים לבד.

קומאר מזהיר כי לבזבוז יתר של הספק עשויה להיות השפעה משמעותית על היכולת של חטיבות IT לגדול ולעמוד בדרישות עסקיות עתידיות. לדבריו, "כיום, עלויות האנרגיה בדרך כלל מהוות פחות מ-10% מתקציב ה-IT הכולל. יחד עם זאת, נתון זה יכול לעלות ליותר מ-50% בשנים הקרובות. השורה התחתונה היא, שיהיה קשה לתרץ את מחיר ההספק בקנה מידה זה, פשוט כגידול בתקציב , ומרבית מנהלי מערכות המידע יצטרכו להיאבק כדי להצדיק את המצב למנהלי החברה".

גרטנר אומרת כי ארגונים חייבים לנקוט בגישה עקבית הוליסטית לפיתוח הדור הבא של מרכזי נתונים 'ירוקים' יותר, וכי היצרנים חייבים לשחק תפקיד מפתח באפשרם לארגונים לפתח מערכות שמסוגלות לפעול במסגרת מוגבלת של כוח וחום. רוב הארגונים חשים כי אינם מסוגלים לשלוט במגמות ההספק והקירור של התעשייה, אולם גרטנר סבורה כי זה לא לחלוטין נכון.

כל עוד ארגונים ישלטו בתקציביהם, הם יכולים להשפיע על התנהגות היצרן והם חייבים להמשיך ליצור לחץ על כל היצרנים בכל הרמות.

כיום, ארגונים מגיעים למצב בו עלות האנרגיה וההוצאות הסביבתיות מגיעות לאחוז כה משמעותי מההוצאה הכוללת ל- IT שהנושא הופך להיות משמעותי (כלכלית) לארגון כולו,

ולכן גרטנר הקימה צוות מחקר ויעוץ, אשר מספק מתודולוגיה ומפת דרכים למשתמשי IT גדולים.

"התשובה הטובה ביותר לנושאי ההספק והקירור הוא מיקוד רב יותר בתכנון ברמת הרכיב, יחד עם היכולת לנהל הספק ברמה גבוהה", אמר קומאר. "בסופו של דבר זה יהיה אפשרי לפתח מערכות שיכולות לפעול במגבלות חום וקירור, למרות שרבים מהרכיבים שיאפשרו ניהול הספק כזה, לא יגיעו לשוק בחמש השנים הקרובות".

בינתיים, עצתה של גרטנר למנהלי מערכות מידע, היא להתמקד בשיפור הניצול של ציוד קיים ובכך לעכב את המעבר למערכות בעלות צפיפות גבוהה. ארגונים צריכים לחפש באופן אקטיבי מוצרים בעלי הספק יעיל ולעשות שימוש יעיל בטכנולוגיות קיימות כמו איזון עומסי עבודה ו-וירטואליזציה, כדי לאזן את הדרישה הגוברת לכוח מחשוב מהארגון כנגד העלייה במחירי האנרגיה.

"אם הם צריכים להשתמש בשרתים המתקדמים ביותר, הם צריכים להעריך את דרישות האנרגיה ולראות אם מרכזי הנתונים הקיימים שלהם יכולים להתמודד עמן", אומר קומאר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

לבנון
צילום: Getty Images Israel

לבנון בין משבר לתקווה: כלכלה קורסת, רפורמות מתחילות והשקעות זרות חוזרות

בורסת לבנון, מהעתיקות במזרח התיכון מאז 1920, מציגה תמונה עגומה: מדד BLOM צנח ב-23% בשנה האחרונה. המדד משקף משבר כלכלי עמוק המשפיע על כל תחומי החיים, אך לצד התמונה האפלה צומחים גם סימני תקווה ראשונים.

רן קידר |
נושאים בכתבה לבנון

בורסת ביירות, שהוקמה ב-1920 ואחת הוותיקות במזרח התיכון, היא בורסה במלחמה. המלחמה של ישראל בחיזבאללה וחוסר היכולת של לבנון להשתלט על ארגון הטרור מייצר אי וודאות גם לגבי ההמשך. המלחמה פגעה בכלכלה, הגדילה את אי הוודאות, אבל גם קודם הכלכלה הלבנונית היתה בקריסה ונשענה על לבנונים בחו"ל שמעבירים כספים לבני המשפחה. 

מדד BLOM של המניות הנרכזיות בבורסה ירד בכ-23% ב-2025, ועמד על 1,888 נקודות בסוף דצמבר, וזאת על רקע משבר פיננסי מתמשך שהחל ב-2019 והוביל לאובדן 40% מהתמ"ג. הבנקים איבדו מעל 72 מיליארד דולר. עם זאת, יש קצת סימני התאוששות לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024 והקמת ממשלה חדשה בתחילת 2025, עם צמיחה צפויה של 3.5%-4.7% בתמ"ג.

הממשלה קידמה רפורמות בעיקר בבנקאות, לצד צעדים תקציביים לקיצוץ הוצאות, רפורמת מסים ושקיפות. הבנק העולמי מציין כי לבנון לקראת תקציב מאוזן, גירעון חשבון שוטף 15% ואינפלציה של 15%. אלו לא נתונים טובים, אבל מעודדים לעומת העבר.

הירידות בבורסה מבטאות את המצב - תוצאות חלשות על רקע משבר קשה. מדד CLFI (מדד מניות הפיננסים) ירד מ-983 ל-791, כ-20% מהשיא; CLCI (בנייה) מ-6,679 ל-4,365 נקודות. השאלה מה יהיה בהמשך? המצב הביטחוני עדיין מתוח: הפסקת אש מחייבת פירוק חיזבאללה מדרום לליטני עד סוף 2025, אך זה לא קורה, וישראל מגיבה. אם לבנון לא תצליח להשתלט על חיזבאללה, התקיפות במרכז לבנון ובירות יכולות לחזור.

בשנה האחרונה יש התאוששות בתיירות שעלתה בכ-20%  עם 2.8 מיליון מבקרים. במקביל, מדינות מפרץ בשיחות עם הממשל על סיוע וזרם ההשקעות הזרות עלה ב-50% ל-1.45 מיליארד דולר


מהו מצב מדד BLOM נכון לסוף דצמבר 2025?