אנגל אירופה: רווח של 40 מ' ש' ממכירת נכסים בקנדה

זאת, על ידי מכירת 3 בנייני משרדים בקנדה תמורת כ-137 מיליון שקל. אנגל השלימה בסוף השבוע גיוס הון בהיקף של 150 מיליון שקל בהנפקה פרטית של איגרות חוב למשקיעים מוסדיים
אסף מליחי |

חברת אנגל אירופה ( אנגל אירו ) ושותפה הקנדי צפויים לרשום רווח הון (לפני מס) של כ-40 מיליון שקל ממכירת 3 בנייני משרדים בקנדה תמורת 137 מיליון שקל. אנגל ושותפה מחזיקים בנכסים בחלקים שווים, כך שחלקה של אנגל ברווח ההון עומד על כ-20 מיליון שקל.

כמו כן, יהנו השתיים עם השלמת העיסקה מעודף תזרימי של כ-80 מיליון שקל. הנכסים צפויים להמכר, עם השלמת תהליך של בדיקת נאותות, לחברת נדל"ן אמריקנית, והם ממוקמים במונטריאול ובסנט ג'ון שבקנדה.

יעקב אנגל, יו"ר קבוצת אנגל, אמר היום: "מכירת הבניינים משקפת את השבחת הערך שנוצרה בנכסים בקנדה. החברה תמשיך לנצל הזדמנויות למימוש נכסים ברווחים גבוהים, ובמקביל, תנצל את גיוסי ההון שהשלמנו לאחרונה כדי להמשיך ולהשקיע בנכסים מניבים בשווקים הבינלאומיים ובפיתוח רשת הקניונים במזרח אירופה".

אתמול דיווחה אנגל אירופה, כי השלימה בהצלחה הנפקה פרטית של איגרות חוב למשקיעים מוסדיים בהיקף של כ-150 מיליון שקל. החברה הנפיקה איגרות חוב, הנושאות ריבית של 6.35% צמודות למדד המחירים לצרכן, שדורגו על ידי מעלות בדירוג של A- (איי מינוס). במסגרת ההנפקה, אותה הוביל מנכ"ל החברה, מתי דב, העניקה אנגל למשקיעים גם כתבי אופציה לתקופה של 6 חודשים לרכישת אג"חים בסכום כולל של 50 מיליון שקל נוספים.

תמורת ההנפקה הנוכחית מיועדת בעיקר להשקעה ברכישה ובפיתוח של נכסים מניבים בחו"ל, ובעיקר להמשך פיתוח רשת הקניונים במזרח אירופה, שבה החלה אנגל אירופה להשקיע השנה. החברה דיווחה כבר על הסכמים לייזום 3 קניונים באוקראינה, וכן על כוונה להקים וקניונים נוספים ברוסיה, ביילרוסיה ורומניה, כאשר ההשקעה בפיתוח הקניונים תמומן באמצעות גיוס הון ספציפי עבור כל קניון ועל ידי הכנסת שותפים אסטרטגיים, וזאת בהתאם לקצב התקדמות קבלת האישורים וההקמה של כל קניון.

בסך הכל, כאמור, השלימה קבוצת אנגל גיוסי הון בהיקף כולל של כ-700 מיליון שקל במהלך השנה האחרונה. הנפקת האג"חים הנוכחית מתווספת לגיוס של 150 מיליון שקל נוספים שבוצעה בחודש מאי על ידי לגנא הולדינגס, חברת האם של אנגל אירופה. כמו כן, בדצמבר 2005 השלימה חברת אנגל מזרח אירופה, המרכזת את הפרוייקטים היזמיים של הקבוצה במזרח אירופה, הנפקת מניות מוצלחת בסכום של כ-243 מיליון שקל בבורסה בלונדון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.