אנגל אירופה: רווח של 40 מ' ש' ממכירת נכסים בקנדה
חברת אנגל אירופה ( אנגל אירו ) ושותפה הקנדי צפויים לרשום רווח הון (לפני מס) של כ-40 מיליון שקל ממכירת 3 בנייני משרדים בקנדה תמורת 137 מיליון שקל. אנגל ושותפה מחזיקים בנכסים בחלקים שווים, כך שחלקה של אנגל ברווח ההון עומד על כ-20 מיליון שקל.
כמו כן, יהנו השתיים עם השלמת העיסקה מעודף תזרימי של כ-80 מיליון שקל. הנכסים צפויים להמכר, עם השלמת תהליך של בדיקת נאותות, לחברת נדל"ן אמריקנית, והם ממוקמים במונטריאול ובסנט ג'ון שבקנדה.
יעקב אנגל, יו"ר קבוצת אנגל, אמר היום: "מכירת הבניינים משקפת את השבחת הערך שנוצרה בנכסים בקנדה. החברה תמשיך לנצל הזדמנויות למימוש נכסים ברווחים גבוהים, ובמקביל, תנצל את גיוסי ההון שהשלמנו לאחרונה כדי להמשיך ולהשקיע בנכסים מניבים בשווקים הבינלאומיים ובפיתוח רשת הקניונים במזרח אירופה".
אתמול דיווחה אנגל אירופה, כי השלימה בהצלחה הנפקה פרטית של איגרות חוב למשקיעים מוסדיים בהיקף של כ-150 מיליון שקל. החברה הנפיקה איגרות חוב, הנושאות ריבית של 6.35% צמודות למדד המחירים לצרכן, שדורגו על ידי מעלות בדירוג של A- (איי מינוס). במסגרת ההנפקה, אותה הוביל מנכ"ל החברה, מתי דב, העניקה אנגל למשקיעים גם כתבי אופציה לתקופה של 6 חודשים לרכישת אג"חים בסכום כולל של 50 מיליון שקל נוספים.
תמורת ההנפקה הנוכחית מיועדת בעיקר להשקעה ברכישה ובפיתוח של נכסים מניבים בחו"ל, ובעיקר להמשך פיתוח רשת הקניונים במזרח אירופה, שבה החלה אנגל אירופה להשקיע השנה. החברה דיווחה כבר על הסכמים לייזום 3 קניונים באוקראינה, וכן על כוונה להקים וקניונים נוספים ברוסיה, ביילרוסיה ורומניה, כאשר ההשקעה בפיתוח הקניונים תמומן באמצעות גיוס הון ספציפי עבור כל קניון ועל ידי הכנסת שותפים אסטרטגיים, וזאת בהתאם לקצב התקדמות קבלת האישורים וההקמה של כל קניון.
בסך הכל, כאמור, השלימה קבוצת אנגל גיוסי הון בהיקף כולל של כ-700 מיליון שקל במהלך השנה האחרונה. הנפקת האג"חים הנוכחית מתווספת לגיוס של 150 מיליון שקל נוספים שבוצעה בחודש מאי על ידי לגנא הולדינגס, חברת האם של אנגל אירופה. כמו כן, בדצמבר 2005 השלימה חברת אנגל מזרח אירופה, המרכזת את הפרוייקטים היזמיים של הקבוצה במזרח אירופה, הנפקת מניות מוצלחת בסכום של כ-243 מיליון שקל בבורסה בלונדון.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
