הבנקים על הדולר: צפי ליציבות או אף החלשות נוספת
ביום שישי הדולר התחזק ב-0.12% ושערו היציג נקבע ברמה של 4.302 שקל לדולר. למרות טיפוס קל של השטר הירוק במסחר ביום שישי בשוק הישראלי, נותר היציג ברמת שפל של 3 שנים. האירו, נזכיר, ירד 0.16% ושערו היציג 5.4552 שקל.
בסיכום שבועי: הדולר נחלש בשיעור של כ- 0.7% מול השקל והתחזק בכ- 0.8% מול היורו. יצוין כי השבוע הגיע הדולר לשפל של כשלוש שנים אל מול השקל.
לאומי: המסחר בשקל-דולר צפוי להמשיך ולהיות יציב יחסית בטווח הקצר. כך מעריכים כלכלני בנק לאומי לקראת שבוע המסחר בשוק המט"ח המקומי שיפתח רק ביום שלישי הקרוב.
למרות המתאם הקיים בדרך כלל בין מגמות המסחר בדולר בעולם לבין מגמות המסחר בדולר בארץ, מציינים בלאומי, נחלש כאמור השבוע הדולר מול השקל בניגוד להתחזקותו אל מול המטבעות המובילים בעולם. החלשות זו, אומרים בבנק, הושפעה בין היתר מפעולות בתי השקעות זרים, מפעילות ספקולטיבית במטבע, מרכישת ג'יטקו על ידי ביל גייטס ומרכישת הידע מ-QBI הישראלית על ידי פייזר (עסקאות הצפויות להזרים מאות מיליוני דולרים לישראל), וכן מהמרות דולרים המתבצעות בסוף החודש על ידי יצואנים, כדי שיכולו לשלם משכורות לעובדים. בנוסף, החלטתו של נגיד בנק ישראל השבוע להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 5.5% שומרת על פער ריביות בין ישראל לארה"ב בגובה 0.25% לטובת ישראל, אלמנט הממשיך לתת תמיכה לתנועות ההון לישראל.
בלאומי הוסיפו לקראת שבוע המסחר במט"ח, כי בסוף השבוע ירד שערו היציג של הדולר אל מתחת ל- 4.3, רמה המהווה רף שלא נפרץ מאז דצמבר 2001 (למעט מס' פריצות נקודתיות ולא משמעותיות). במידה ויתבסס שערו של הדולר מתחת לרף זה יהווה הדבר שפל של כ- 6 שנים בשערו של המטבע האמריקני.
בבנק לאומי אמרו בסוף השבוע, "על רקע מגמת המסחר בעולם צפוי השקל להמשיך ולהיסחר ביציבות מול הדולר בטווח הקצר אף עשוי להתחזק מעט על רקע היחלשותו של הדולר בעולם והמשך תנועות ההון לישראל בעתיד. עם זאת, הדולר נמצא ברמות שפל ואין אנו צופים החלשות בו, בוודאי לא מהותית. יתר על כן, אנו מעריכים כי בטווח הבינוני-ארוך יגדילו המשקיעים המקומיים את חשיפתם לשווקי חו"ל דבר העשוי לקזז את תנועות ההון הנכנסות וכתוצאה מכך להאט ואף לעצור את היחלשותו של הדולר מול המטבע המקומי".
הפועלים: כלכלני הפועלים חתמו את סקירתם לקראת שבוע המסחר במט"ח בדברים, "אנו ממליצים להחזיק רכיב מט"ח מצומצם בתיק ההשקעות, בשיעור של לא יותר מ- 10%".
בבנק סבורים, כי בטווח הקצר השקל ימשיך להיסחר במגמה חיובית. ביום חמישי, הם מזכירים, נקבע שער יציג ברמה של 4.297 שקל, הרמה הנמוכה ביותר מחודש יולי 2003, וקו ההתנגדות הקרוב של השקל נמצא כעת ברמה של 4.28 שקל. היקפי המסחר צפויים לדעת כלכלני הפועלים, להישאר נמוכים בשבועיים הקרובים. שכן "אנו נמצאים בתקופת החגים והמרת דולרים ע"י משקיעים זרים מספקת לשקל תמיכה", הם כותבים. . החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי הותירה פער לטובת הריבית השקלית, אם כי פער מצומצם של רבע אחוז בלבד, הם מציינים, סיפקה לשקל תמיכה נוספת.
בטווח הארוך, מעריכים בבנק הפועלים, "צפויה יציבות, על רקע ההערכות כי ישראל תמשיך להיות אטרקטיבית בעיני המשקיעים הזרים". כמו כן, מזכירים בבנק שההערכות הן, כי הנגיד לא יהסס להרחיב את הפער בין הריביות של השקל והדולר, אם יתעורר פיחות בשל סיבות מדיניות/ביטחוניות, שיאיים על יעד האינפלציה. בד בבד, הדולר צפוי להמשיך ולהיחלש בעולם ולהוביל ללחץ כלפי מטה, גם על שער הדולר מול השקל.
אגוד: בבנק איגוד מזכירים גם כן את העובדה שההשפעה הגדולה ביותר על הדולר היתה בשבוע האחרון של סדרת נתונים המעידים על ההאטה במשק האמריקני, ונתונים כלכליים חיוביים על המשק המקומי.
השקל נתמך באותם נתונים כלכליים חיובים על המשק המקומי, אומרים כלכלני אגוד, וזאת למרות נזקי המלחמה בצפון. הם מזכירים כי על פי נתוני הלמ"ס, למרות המלחמה המשיך המשק לצמוח בחודשים יוני אוגוסט . ביוני-אוגוסט הם מציינים, עלה ייצוא הסחורות בקצב שנתי של 12.9%. הייצור התעשייתי גדל ב-12.8% וייצוא ענפי ההיי-טק המובילים זינק ב 21.8% בשיעור שנתי.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, יספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
