סיפור התפיסה בנמיביה: וילה מספר 19 ליד מסלול הגולף
"ג'ייקוב אלכסנדר? בטח ששמעתי. הוא הנוכל הישראלי הזה", אמר אתמול נהג המונית הנמיבי, אנדרה. "כל נמיביה שמעה על הסיפור. איך מכל המקומות בעולם הוא הגיע דווקא לכאן, תגיד לי. אין לכם מספיק צרות במדינה?". יעקב אלכסנדר נעצר ביום רביעי בווילה שלו בקנטרי-קלאב של וינדהוק הבירה, בחשד שביצע עבירות כלכליות ב-158 מיליון דולר.
גם העובדים בקאנטרי-קלאב של ווינדהוק יודעים כולם על איש העסקים הישראלי המפורסם. "הוא היה מסתובב פה הרבה, ולא התחבא בכלל מאף אחד. כולם ידעו שהוא כאן ושהוא איש עסקים גדול", סיפרה אתמול מג'בה, עובדת הקבלה.
הקאנטרי קלאב נחשב לאחד המקומות המפוארים ביותר בנמיביה, אף שהוא לא מפואר הרבה יותר מפרויקט שיכון זוגות צעירים במודיעין. אלא שניכר שקובי אלכסנדר הרגיש נוח בין עשרות רבות של אזרחים מערביים שבחרו מסיבה זו או אחרת לברוח מהציביליזציה. הדלת של בית מספר 19 במתחם הווילות של הקאנטרי קלאב היתה אתמול סגורה ומסוגרת.
על הדלת אין שום שלט, אבל כל השכנים, הולנדים, גרמנים ודרום-אפריקנים, ידעו אתמול לספר על הזוג הישראלי שחי במקום עם ילדיו, עד לרגע המעצר ביום רביעי. מקום יפה, אבל לא מה שהיה מצופה ממי שנאשם בעברות כלכליות ב-158 מיליון דולר.
השוטרים שעצרו את אלכסנדר בביתו ביום רביעי, תפסו אותו בדיוק בזמן שאכל עם אשתו ועם ילדיו. הוא לא עשה מאמצים מיוחדים להסתתר. אתמול התברר שאלכסנדר שהה בנמיביה לפחות מאז חודש יולי. כבר ב-28 בחודש, שבועיים לפני שהוגש נגדו כתב האישום בארצות-הברית, הוא הגיע למלון THULE בעיר ארוס, שם שהה עד 22 באוגוסט.
אלכסנדר שילם 210 דולר ללילה על שני חדרים - האחד לו ולאשתו, השני לילדיו. במלון מספרים שאלכסנדר דרש שיהיה לו את ערוץ סי-אן-אן בחדר. העיתון הגדול ביותר במדינה, דה-נאמיביין, סיפר אתמול כי אלכסנדר רכש את יחידת הדיור בקאנטרי קלאב ורשם אותה על שמו, ככל הנראה לקראת השתקעות לטווח ארוך במדינה האפריקנית.
הבית צמוד הקרקע עלה לו 457 אלף דולר, ולידו השתרע מגרש
הגולף. בסוף השבוע החליף אלכסנדר את הבית המרווח בתא קטן ועגמומי במתקן המעצר המרכזי של וינדהוק. "הוא היה רגוע כשהקראנו לו את צו המעצר הראשוני, אבל נעשה עצבני מאוד כששמנו לו אזיקים על הידיים. הוא הבין שמשהו רציני מאוד נפל עליו", סיפר מפקד משטרת נמיביה, ויליאם לויד.
אלכסנדר סמך על כך שהאפ-בי-איי יניח לו ולא יגיע לקצה העולם שמאלה, לנמיביה הרחוקה, ושנמיביה לא תסגיר אותו. שתי הקונספציות האלה מתפוצצות לו עכשיו בפרצוף. נמיביה מבקשת להיפטר מתפוח האדמה הלוהט ולהסגיר אותו לארצות הברית.
שם מצפה לו כתב אישום חמור הכולל 32 סעיפי אישום, כולל מרמה והלבנת הון בשווי של 138 מליון דולר. אם יוסגר ויורשע, הוא צפוי לעונש של 20 עד 25 שנות מאסר.
החשש: אלכסנדר יקנה מטוס פרטי
לנמיביה אמנם אין הסכם הסגרה עם ארה"ב, וזו הסיבה העיקרית שבעטיה בחר מנכ"ל קומברס לשעבר להימלט אליה. אך מתברר שאלכסנדר לא עשה מספיק שיעורי בית לפני שברח לכאן. על פי חוק ההסגרה הנמיבי מ-1996, המדינה יכולה להסגיר חשודים לארצות-הברית. הפעם היחידה שבה נראה אלכסנדר בפומבי מאז מעצרו, היה דיון של עשר דקות בפני שופט השלום הנמיבי אואטג'ו יואניבי, במסגרת דרישת הבולשת הפדרלית להסגיר אותו לארה"ב. בגלל החשיבות הרבה של התיק, מנהל אותו סגן התובע הכללי הראשי של נמיביה, ג'וני טרוטר. אלכסנדר שמר על שתיקה מלאה במשך כל הדיון, ונראה עגמומי מתמיד.
בסוף השבוע מחה אלכסנדר בפני פרקליטו, עורך דין הרמן אוסטיזיין, על התנאים בבית המעצר הנמיבי, ובמיוחד על האוכל שהוא "ממש לא על רמה". המשטרה אמנם איפשרה לפרקליטים להביא לו בגדים להחלפה לתא המעצר, אבל לא מזון משופר.
היום - יום כיפור, יישב אלכסנדר בבית המשפט בווינדוק, ויבקש את רחמיו השופט הנמיבי. הוא יבקש מבית המשפט לאפשר לו להשתחרר מהמעצר בערבות, גבוהה ככל שתהיה, בטענה שאין כל הצדקה חקירתית או ענישתית לישיבתו בבית המעצר ולא ביחידת הדיור בקאנטרי-קלאב של ווינדוק.
האפשרות הזו מדאיגה את חוקרי הבולשת. הם חוששים ששחרור בערבות יוביל את אלכסנדר היישר מבית המשפט לשדה התעופה, למצוא את הטיסה הקרובה לחור אחר שכוח-אל בעולם הגדול. אולי, אומרים האמריקנים, הוא יעדיף בכלל לקנות מטוס.
השלטונות הנמיביים, מצדם, חוששים שאלכסנדר יבקש אזרחות נמיבית כדי להקשות עוד יותר על האפשרות להסגירו לארצות-הברית. לאמריקנים יש עכשיו 30 יום להגיש בקשת הסגרה. לאלכסנדר ולפרקליטיו אין ספק: הבקשה בוא תבוא.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
