ב-110 אלף בתים בישראל ירכשו אופניים ליום כיפור
רשת רוזן ומינץ, רשת חנויות האופניים והגלישה הגדולה בישראל המתמחה בענפי האופניים, הגלישה והרולרבליידס, יזמה לקראת יום כיפור סקר מיוחד. הסקר נערך על ידי מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה בהנהלת פרופ' אבי דגני וד"ר רינה דגני בקרב 502 מרואיינים, גברים ונשים, המהווים מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישובים היהודים בישראל.
מהסקר עלה, כי בלמעלה מ-110 אלף בתי אב בישראל מתכוונים לרכוש אופניים לקראת יום כיפור, כאשר הסכום הממוצע אותו מתכוונים להשקיע נאמד בכ- 600 שקל. מפילוח הסקר עלה כי 39% שמבין אלו שמתכוונים לרכוש אופניים ליום כיפור, ישקיעו עד 400 שקל, 24% ישקיעו בין 400 – 1000 שקל וכ-9% ישקיעו מעל 1000 שקל. עוד עלה מהסקר, כי לפחות אחד מבני המשפחה בכל בית חמישי בישראל ירכב על אופניים ביום כיפור.
כצפוי, ילדים מהווים את החלק העיקרי מבין רוכבי האופניים ביום כיפור. על פי הסקר, ילד אחד לפחות מכל 4 בתי אב שבהם ילדים עד גיל 12 ירכב על אופניים ביום כיפור. עוד עלה כי לפחות אחד מבני המשפחה בכל בית חמישי בישראל צפוי לרכב על אופניים ביום כיפור.
מהסקר עלה לפחות אחד מבני המשפחה בכל בית חמישי בישראל צפוי לרכב על אופניים ביום כיפור – עם 20.2%. כמו כן, כ- 21.8% מהמשפחות שהכנסתן בין 7,001 ל-10,000 שקל ו-36.3% מהמשפחות שהכנסתן מעל 10,000 שקל הצהירו כי לפחות אחד מבני המשפחה ירכב על אופניים ביום כיפור.
מפילוח גילאים בקרב האוכלוסייה הבוגרת יותר עלה כי 23.5% מגילאי 34-18 הצהירו כי הם או אחד מבני ביתם ירכבו על אופניים ביום כיפור, 28.7% מגילאי 35-54 הצהירו כי הם או אחד מבני ביתם ירכב על אופניים ורק 7.1% מגילאי 55 ומעלה הצהירו כי הם או אחד מבני ביתם ירכבו על אופניים ביום כיפור.
עוד עלה מהסקר כי 28.7% מילידי הארץ דור שני ירכבו על אופניים בכיפור לעומת 18.4% מבין העולים החדשים.
מפילוח נוסף על פי הכנסה נטו למשק בית עלתה מגמה ברורה לפיה ככל שרמת ההכנסה עולה כך גם הכוונה לרכוב על אופניים ביום כיפור. 36.3% ממשקי הבית
בעלי הכנסה של 10,000 ומעלה ירכבו על אופניים ביום כיפור, 21.8% ממשקי הבין בעלי הכנסה של 7,001 ועד 10,000 שקל הצהירו כי ירכבו על אופניים ביום כיפור, ואילו רק 14.5% ממשקי הבית בעלי הכנסה של עד 7,000 שקל ירכבו על אופניים ביום כיפור.
אבנר רוזן, מרשת רוזן ומינץ מסר כי " ענף האופניים בישראל מגלגל כ-230 מיליון שקל בשנה ונמצא במגמת צמיחה. בישראל נמכרים כ – 215 אלף זוגות אופניים מכל הסוגים בשנה כאשר החלוקה הינה: כ-100 אלף זוגות אופניים לפעוטות וילדים. כ-90 אלף זוגות אופניים בטווח מחירי של עד 1000 שקל, המשמשים לרכיבה חובבנית ובעיקר לילדים ונוער, וכ-25 אלף זוגות אופניים ממותגים לרוכבים מקצועיים המוצעים בטווח של בין 1000 שקל ל- 50,000 שקל ואף יותר".
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן שרייבר (ניב קנטור)59% נגד: ניסיון ביטול הגבלת הכהונה בלשכת רואי החשבון נכשל
רוב חברי הלשכה דחו את שינוי התקנון שהיה מאפשר לנשיא חן שרייבר להתמודד לקדנציה שלישית ברצף, על רקע המהלך להפיכת הלשכה לחברה לתועלת הציבור
יומיים לפני סוף השנה, חברי לשכת רואי החשבון הצביעו באסיפה כללית והחליטו על דחיית התקנון שהיה יכול לאפשר לנשיא הלשכה, שרייבר להמשיך לקדנציות נוספות. בהצבעה שנערכה בצורה דיגיטלית בהשתתפות רחבת היקף שנערכה אתמול באספה הכללית, דחו החברים את תיקון התקנון שקידם נשיא הלשכה, רו״ח חן שרייבר, ברוב מובהק של כ-59%. המשמעות המעשית היא ששרייבר, שמכהן מאז 2021 ונמצא כיום בקדנציה השנייה שלו, לא יוכל להתמודד שוב ברצף בבחירות הבאות.
מתוך 5,829 חברים שהשתתפו בהצבעה, 3,454 הצביעו נגד השינוי ורק 2,375 תמכו בו. שיעור התמיכה עמד על כ-40.7% בלבד, נמוך מהנדרש כדי לשנות סעיף מהותי כל כך בתקנון. התוצאה מסכמת מאבק פנימי שנמשך בשבועות האחרונים והחריף לקראת ההצבעה.
על רקע הבחירות ללשכה פרסם רו"ח חן שרייבר את המאמר הבא ובו הוא פרס את המהלכים שקידם בזמן כהונתו ובין השאר
כתב, "הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור
את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים" - תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
שרייבר ביקש לבטל את הסעיף הקיים בתקנון, שמגביל את נשיא הלשכה לשתי קדנציות רצופות של שלוש שנים כל אחת. כיום, נשיא שסיים שתי קדנציות יכול להתמודד פעם נוספת רק אחרי כהונה של נשיא אחר. שינוי התקנון היה פותח בפני שרייבר את הדרך להתמודד שוב כבר ב-2027.
- תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחילת החודש אישר הוועד המרכזי של הלשכה את תיקון התקנון ברוב של 23 מול 9, אבל ההכרעה הסופית הועברה, כמתחייב, לאספה הכללית של כלל החברים. שם התמונה כבר הייתה שונה. בין המתנגדים הבולטים למהלך היה גם ממלא מקום נשיא הלשכה, רו״ח ג׳ק בלנגה, שעד לאחרונה נמנה עם מחנה התומכים של שרייבר, ויצא לקמפיין גלוי נגד ביטול ההגבלה.
