ב-110 אלף בתים בישראל ירכשו אופניים ליום כיפור
רשת רוזן ומינץ, רשת חנויות האופניים והגלישה הגדולה בישראל המתמחה בענפי האופניים, הגלישה והרולרבליידס, יזמה לקראת יום כיפור סקר מיוחד. הסקר נערך על ידי מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה בהנהלת פרופ' אבי דגני וד"ר רינה דגני בקרב 502 מרואיינים, גברים ונשים, המהווים מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישובים היהודים בישראל.
מהסקר עלה, כי בלמעלה מ-110 אלף בתי אב בישראל מתכוונים לרכוש אופניים לקראת יום כיפור, כאשר הסכום הממוצע אותו מתכוונים להשקיע נאמד בכ- 600 שקל. מפילוח הסקר עלה כי 39% שמבין אלו שמתכוונים לרכוש אופניים ליום כיפור, ישקיעו עד 400 שקל, 24% ישקיעו בין 400 – 1000 שקל וכ-9% ישקיעו מעל 1000 שקל. עוד עלה מהסקר, כי לפחות אחד מבני המשפחה בכל בית חמישי בישראל ירכב על אופניים ביום כיפור.
כצפוי, ילדים מהווים את החלק העיקרי מבין רוכבי האופניים ביום כיפור. על פי הסקר, ילד אחד לפחות מכל 4 בתי אב שבהם ילדים עד גיל 12 ירכב על אופניים ביום כיפור. עוד עלה כי לפחות אחד מבני המשפחה בכל בית חמישי בישראל צפוי לרכב על אופניים ביום כיפור.
מהסקר עלה לפחות אחד מבני המשפחה בכל בית חמישי בישראל צפוי לרכב על אופניים ביום כיפור – עם 20.2%. כמו כן, כ- 21.8% מהמשפחות שהכנסתן בין 7,001 ל-10,000 שקל ו-36.3% מהמשפחות שהכנסתן מעל 10,000 שקל הצהירו כי לפחות אחד מבני המשפחה ירכב על אופניים ביום כיפור.
מפילוח גילאים בקרב האוכלוסייה הבוגרת יותר עלה כי 23.5% מגילאי 34-18 הצהירו כי הם או אחד מבני ביתם ירכבו על אופניים ביום כיפור, 28.7% מגילאי 35-54 הצהירו כי הם או אחד מבני ביתם ירכב על אופניים ורק 7.1% מגילאי 55 ומעלה הצהירו כי הם או אחד מבני ביתם ירכבו על אופניים ביום כיפור.
עוד עלה מהסקר כי 28.7% מילידי הארץ דור שני ירכבו על אופניים בכיפור לעומת 18.4% מבין העולים החדשים.
מפילוח נוסף על פי הכנסה נטו למשק בית עלתה מגמה ברורה לפיה ככל שרמת ההכנסה עולה כך גם הכוונה לרכוב על אופניים ביום כיפור. 36.3% ממשקי הבית
בעלי הכנסה של 10,000 ומעלה ירכבו על אופניים ביום כיפור, 21.8% ממשקי הבין בעלי הכנסה של 7,001 ועד 10,000 שקל הצהירו כי ירכבו על אופניים ביום כיפור, ואילו רק 14.5% ממשקי הבית בעלי הכנסה של עד 7,000 שקל ירכבו על אופניים ביום כיפור.
אבנר רוזן, מרשת רוזן ומינץ מסר כי " ענף האופניים בישראל מגלגל כ-230 מיליון שקל בשנה ונמצא במגמת צמיחה. בישראל נמכרים כ – 215 אלף זוגות אופניים מכל הסוגים בשנה כאשר החלוקה הינה: כ-100 אלף זוגות אופניים לפעוטות וילדים. כ-90 אלף זוגות אופניים בטווח מחירי של עד 1000 שקל, המשמשים לרכיבה חובבנית ובעיקר לילדים ונוער, וכ-25 אלף זוגות אופניים ממותגים לרוכבים מקצועיים המוצעים בטווח של בין 1000 שקל ל- 50,000 שקל ואף יותר".
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.
