דולר שקל – לקראת החלטה
ההיחלשות של הדולר מול השקל הגיע לשיאה לפני שבועות מספר כאשר הדולר האמריקאי שפל לרמה של 4.3494 שקלים לכל דולר. מאז, דומה שהמטבע המקומי איבד מעט מהחיות שאיפיינה אותו שכן רמה זו לא נשברה כלפי מטה והשקל הפסיק להתחזק.
ההסטוריה הטכנית הביאה לנו לא מעט תקדימים התנהגותיים כאשר מביניהם תופס הדשדוש מקום מכובד ולא בכדי. התנהגות זו בה מתקיים איזון בין כוחות הביקוש לכוחות ההיצע, וחילוקי הדיעות לגבי המשך הדרך מקבעים את המטבעות במקומם, מספקים שפע של מידע חיוני המאפשר תהליך קצר וברור של הסקת מסקנות ובניית אסטרטגיית עבודה. ובמקרה הזה, הדינמיקה בין הדולר האמריקאי לשקל יכולה לספק בעתיד הקרוב הזדמנות מעניינת.
בטווח הזמן הבינוני
1. בטווח הזמן הבינוני הכולל את השבועות האחרונים, אפשר לראות שלאחר שקבע תחתית במחיר של 4.3494 דולר, החלה תנועה צידית ובמסגרתה הצליח הדולר האמריקאי להישאר מעל לרמה זו כאשר כל קירבה לרמת השפל הניבה מיד מהלך עליות. מתוך כך עולה שהקונים מאמינים שכאן, לפחות זמנית, המחיר הופך להיות אטקרטיבי. נסיונות העלייה נגדעו בעודם באיבם במחיר של 4.4038 שקלים לדולר. אלו הם המוכרים שעדיין לא שינו את דעתם לגבי כיוונו של המטבע האמריקאי ומטבע הדברים מנצלים כל הזדמנות כדי למכור את הדולר האמריקאי באותה רמת שיא.
2. עומק הדשדוש הוא מעל ל-500 פיפס נקודות. מי שניחן בזריזות ידיים יכול, תוך שימוש בגרפים תוך יומיים לנסות ולבצע פעילות מסחרית בתוך הטווח עצמו. לאלו המעדיפים את הטווחים הארוכים יותר, שמבטיחים פוטנציאל רווח גבוה, יחס סיכוי סיכון טוב ושקט נפשי, אפשר לבצע פעולה מיד עם הפריצה לאחד משני הכיוונים.
3. עומק הדשדוש מעיד על פוטנציאל הרווח המינימלי האמור להיות זהה לעומק הדשדוש. כלומר, פריצה של אחד מהגבולות תעלה מהותית את הסבירות למהלך נוסף באורך של לפחות 500 פיפס. פוטנציאל רווח כזה מאפשר יחס סיכוי סיכון של 1:3.
האיתות
בטווח הזמן המיידי יש לשים לב לשתי רמות משמעותיות. הראשונה היא רמת ההתנגדות 4.4038 דולר והשנייה היא רמת התמיכה 4.3494 דולר. שתי רמות אלו מגדירות את רצועת הניוד של הדולר האמריקאי מול השקל. כל תנועה בטווח אותו הגדרתי תהיה תנועה לגיטימית במסגרת הרצועות. שבירה של אחת מהרמות אמורה לספק את האיתות לתחילתו של מהלך חד שאמור להימשך פרק זמן של מספר ימים לפחות.
סיכום
בשלב הנוכחי מיותר לקבוע מראש את כיוון הפריצה. קיימות שתי אפשרויות מרכזיות לקבלת החלטות. הראשונה היא לסחור בתוך הטווח (קשה ולא מומלץ) ואילו השנייה היא לתזמן בדיוק עם הפריצה כאשר הכיוון הוא העניין הפחות חשוב.
הערת אזהרה – המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
