ניתוח טכני: המדריך לשימוש במומנטום השוק
מדד העוצמה היחסית, RSI, הפך במרוצת השנים לאחד ממדדי התאוצה הפופולאריים ביותר בעולם, וכמובן שעקב כך קנה לו מקום של כבוד גם במחוזותינו בקרב טכנאים מקצועיים או פעילים אחרים, המביעים עניין ורוכשים ידע בתחום.
לא פלא. המדד פשוט לקריאה, הוא מגיע כחלק אינטגרלי כמעט בכל חבילת תוכנה המסופקת על ידי ספקי המידע המקומיים של נתוני המסחר בשווקי ההון ויעילותו רבת השנים הוכיחה עצמה ועמדה במבחן הזמן. יעילותו זו מקבלת ביטוי, לא רק בפשטות הנוסחה ובבנייתו של המדד, אלא גם ביעילות הקריאה שלו ובאפשרויות שהוא פותח בזיהוי מוקדם של מוקדי עוצמה, או חולשה בשוק או במניה מסוימת. זאת, בכפוף למגבלות כמובן.
אלא שלא תמיד קוראים אותו נכונה. ישנה נטייה לא מבורכת לבדוק את מדד העוצמה ולהיכנע לאיתותיו, טרם נבדק גרף המחירים לעומק. מדד העוצמה, יש לציין, אינו כלי מוביל בניתוח הטכני, אלא כלי עזר סטטיסטי הנגזר מפעילות השוק. ייחוס תכונות מאגיות למדד וקבלתו ככלי מרכזי במערך הניתוח ותהליך קבלת ההחלטות - הוא מוטעה. השימוש בכלי זה, למרות שבנקודות מסוימות הוא מוכיח עצמו כיעיל להפליא, חייב להיות בפרופורציות הנכונות. כלומר - כשהמטרה היא לאושש את הנחות העבודה שנגזרו מניתוח פעילות השוק - ולא ההפך. מטרתה של סדרת הכתבות הבאה, היא ללמדכם את השימוש במדד, החל מתהליך בנייתו ועד לדרכי השימוש הנאותים.
ההוגה
בשנת 78' הציג אחד מן הטכנאים המפורסמים והמוערכים היום, וולס ווילדר, את מדד העוצמה היחסית בספרו Concept In Technical Trading. מדד זה נבנה על ידי ווילדר כמד תאוצה, ואין לבלבל בינו לבין מדדי עוצמה יחסיים קלאסיים אחרים, שמטרת היא להשוות בין עוצמתו היחסית של שוק אחד למשנהו. בדרך כלל, נוטים מדדי העוצמה הקלאסיים להשוות גם בין מידת עוצמתה של מניה, לבין מידת עוצמתו של שוק במטרה להשיג תשואה עודפת או לגלות מבעוד מועד חולשה מצטברת כלפי השוק. אך במקרה הנוכחי, לא כך הוא הדבר. למדד העוצמה היחסית שתי מטרות עיקריות, כמו לכל מדד עוצמה אחר:
1. לאמוד את מהירות השינוי במחירים.
2. לסייע באיתור מוקדם ככל האפשר של היפוכי מגמה.
תהליך הבנייה
הנוסחה לבניית מדד העוצמה היא זו: RSI = 100 – [100/1+RS].
כדי לחשב את מרכיבי הנוסחה יש לבצע מספר פעולות קודם לכן. בספרו בחר ווילדר לחשב את מדד העוצמה ל-14 יום.
ראשית, יש לבסס טבלה בעלת מספר טורים. הטור הראשון ישמש לרשימת שערי הנעילה בשוק ב-14 ימי המסחר האחרונים.
בטור השני יערך חישוב פשוט ובו ירשמו ההפרשים רק בימים, בהם רשם השוק עלייה. לדוגמה, אם ביום מסחר נתון ננעל השוק ברמה של 800 נקודות וביום שלמחרת ננעל ברמה של 810, הרי שבטור ירשם 10+. ימי ירידות לא ירשמו.
בטור השלישי יבוצע חישוב זהה לגבי ימי מסחר בהם נרשמו ירידות. כך לדוגמה, אם ביום מסחר נתון ננעל השוק ברמה של 305 אך למחרת רשם ירידה וננעל ברמה של 300, הרי שבטור זה תרשם הספרה 5. החישובים מתבצעים בערכם המוחלט בלבד.
לאחר מכן, בתחתית העמודות יערך סיכום חשבונאי פשוט של הפרשי ימי העליות והפרשי ימי הירידות. נניח, כי סיכום טור העליות היה 13 ואילו סיכום טור הירידות הניב 4.
כאן המקום לחשב את מרכיב הנוסחה הקרוי RS. פעולת חילוק של סכום ימי העליות בסכום ימי הירידות מביא לתוצאה זו. כך, 13 / 4 = 3.25. זהו ה-RS שלנו.
מכאן, הדרך להצבה בנוסחה פשוטה: 76.7 = 100-[100/1+3.25] .
כלומר, רמתו הנוכחית של מדד העוצמה היחסית עומדת על 76.7. מה זה אומר? כרגע - שום דבר. בניגוד לדעה הרווחת בשוק רמתו של מדד העוצמה אינה מבשרת הרבה על הסביר להתרחש. לשם כך דרוש מעט יותר. על כך, בכתבות הבאות.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
