תאגיד המדיה ניוזקורפ רוכש 9 אחוז ממניות ערוץ 10

ההיקף הכספי של העסקה לא נמסר; מודי פרידמן, מנכ"ל הערוץ: "זו הבעת אמון בכלכלה הישראלית בפרט ובערוץ 10 בכלל"

תאגיד המדיה הבינלאומי ניוזקורפ, בשליטת איש העסקים רופרט מרדוק, רוכש 9 אחוז ממניות ערוץ 10. היקפה הכספי של העסקה לא נמסר. נציג ניוז קורפ יצטרף למועצת המנהלים של ערוץ 10.

העסקה נערכה באמצעות ניוז קורפ אירופה. ניוז קורפ אירופה היא חלק מתאגיד ניוז קורפ העולמי ועוסקת בפיתוח ובניהול ההשקעות של תאגיד ניוז קורפ במערב אירופה, במרכז ומזרח אירופה, ובמדינות חבר העמים לשעבר. לניוז קורפ השקעות בתחנות טלוויזיה בבולגריה, בפולין ובסרביה, ועכשיו חליטה לרכוש אחזקות גם בטורקיה, ג’ורג’יה וישראל.

מקורות בענף אמרו לאייס כי תאגיד ניוזקורפ ירכוש את המניות בערוץ לאחר דילול המניות של ארנון מילצ’ן ורון לאודר, המחזיקים כל אחד ב-24.5 אחוז ממניות הערוץ, לאחר פרישתו של בן-צבי מבעלי המניות של הערוץ. מניותיו של יוסי מימן, המחזיק בשליטה (51 אחוז מהמניות), לא ידוללו.

ההודעה על הרכישה באה לערוץ 10 באחת התקופות היותר טובות שלו: באחרונה עולה הרייטינג בהתמדה, וגם מפרסמים רבים יותר מביעים את אמונם בערוץ המתחדש. עם זאת, ערוץ 10, כמו גם שאר זכייניות הטלוויזיה המסחרית, צפוי לסיים גם את 2006 בהפסד, שהיקפו עדיין לא ידוע בשל המלחמה בלבנון בחודש שעבר.

היקף נכסי ניוז קורפ נכון ליוני 2006 עמד על 56 מיליארד דולר, והיקף ההכנסות השנתיות שלה הוא כ-25 מיליארד דולר. ניוז קורפ היא תאגיד הפועל בתחומי הקולנוע, הטלוויזיה, שידורים בכבלים ובלווין, עיתונים, מגזינים, ספרים, ועוד. עסקי הקבוצה מתנהלים בעיקר בארה"ב, באירופה, באסיה, ובאוסטרליה.

מרטי פומפדור, יושב ראש ניוז קורפ אירופה, אשר יצטרף למועצת המנהלים של ערוץ 10, אמר: "ערוץ 10 מבסס בעקביות את מעמדו בשוק הישראלי, שוק בעל חוסן כלכלי. אנחנו בטוחים כי הניסיון הבינ"ל העשיר של ניוז קורפ ביחד עם היכולות הגבוהות של ההנהלה הקיימת והידע המעמיק של בעלי המניות יהפכו , את ערוץ 10 לערוץ המוביל בישראל".

מנכ"ל ערוץ 10, מודי פרידמן, מסר: "החלטתה של ניוז קורפ, חברת תקשורת מהחשובות והמובילות בעולם, מבטאת את האמון שלה בפוטנציאל הגלום בכלכלה הישראלית בכלל ובערוץ 10 בפרט. כניסתו של שותף אסטרטגי כניוז קורפ לערוץ 10 הינה בשורה מצוינת לא רק לערוץ, אלא לכל שוק התקשורת בישראל".

רופרט מורדוק, יו"ר ומנכ"ל ניוז קורפ: "ההשקעה בערוץ 10 משתלבת עם מטרתה של ניוז קורפ להרחיב את עסקי הטלוויזיה בכל רחבי אירופה והאזור".

בימים אלו מתקיימים המגעים האחרונים בין הצדדים לקראת סיומה של העסקה וקבלת האישורים הרגולטורים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.