כן פייט: משרד הבריאות אישר התחלת שלב 2 בעין היבשה

השוק הפוטנציאלי של תרופות לטיפול בעין יבשה מוערך בכ-1 מיליארד דולר לשנה. תוצאות הניסוי יועברו גם ל-FDA
ליאור גוטליב |

חברת הביוטכנולוגיה כן-פייט, הודיעה היום (ג'), כי קיבלה את אישור משרד הבריאות בישראל לביצוע השלב השני (PHASE II) של הניסויים הקליניים בתרופת ה-CF101 לסובלים מסינדרום העין היבשה.

הניסוי יבוצע במרכזים רפואיים במרכז הארץ ויכלול 50 חולים. תוצאות הניסוי יועברו גם ל-FDA (רשות התרופות והמזון האמריקאית), והחברה מעריכה שהצלחתו של הניסוי בישראל, יפתח מסלולים מהירים יותר להתקדמות ברישום התרופה בשווקים אחרים בעולם.

למי שלא יודע, סינדרום העין היבשה מופיע בפלח נרחב של האוכלוסייה, הכולל משתמשים בעדשות מגע, נשים בגיל הבלות וכן כתופעה נלווית לדלקת מפרקים שגרונית, ובעיקר במחלה המכונה סיוגרן. כזכור, כן-פייט החלה לפתח תרופה ליישום זה לאחר שבמהלך שלב IIa בניסוי להתוויה של דלקת מפרקים שגרונית, הודיעו מספר חולים כי חל שיפור ניכר בתסמיני העין היבשה בעקבות הטיפול בתרופת ה-CF101.

כיום הטיפול הנפוץ הן טיפות עיניים אותן מזליפים החולים מספר רב של פעמים ביום. טיפות אלה אינן מטפלות בגורמי המחלה, אלא משמשות כסיכוך, ומקלות על תסמיני המחלה. השוק הפוטנציאלי של תרופות לטיפול בעין יבשה מוערך בכ-1 מיליארד דולר לשנה.

פנינה פישמן, מנכ"ל כן פייט אמרה היום: "בעולם קיימים כיום למעלה מ-30 מיליון בני אדם הסובלים מסינדרום העין היבשה. עד כה לא נמצא פיתרון יעיל ופשוט שיקל על החולים, ולכן קיים צורך אמיתי בפיתוח תרופה לסינדרום זה".

פישמן הוסיפה, "מתן טיפול על ידי כדורים ישחרר את הסובלים משימוש חוזר ונשנה בטיפות עיניים, ויגביר את יעילות הטיפול. אנו מאמינים ומקווים, כי ה CF101 יתברר כיעיל לטיפול במחלה זו ויביא מזור למיליוני החולים".

בקופתה של כן פייט מצויים כיום כ-40 מיליון שקל, אשר יספיקו לחברה למימון הניסויים שהיא מקדמת, ובראשם ניסוי שלב IIb להתוויה של דלקת מפרקים שגרונית וכן ניסוי שלב II להתוויה של עין יבשה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


בצלאל סמוטריץ
צילום: דוברות משרד האוצר

מיכל עבאדי בויאנג'ו שבה לתפקיד החשבת הכללית באוצר

עבאדי בויאנג'ו כיהנה בתפקיד בין 2007 ל-2011 וכיום מכהנת כיו"ר קצא"א

הדס ברטל |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט למנות לתפקיד החשבת הכללית של האוצר את מיכל עבאדי-בויאנג'ו, כאשר סיום כהונתו הצפוי של החשב הכללי יהלי רוטנברג יגיע בסוף חודש ינואר. שר האוצר החליט להשיבה לתפקיד, כאשר כיום עבאדי בויאנג'ו מכהנת כיום כיו"ר קבוצת החברות קצא"א, לאחר שכיהנה כחשבת הכללית בעבר שהיתה בעבר ולאחר מכן כיהנה בשורת תפקידים בכירים במגזר הציבורי והפרטי וכיו״ר וכדירקטורית בגופים פיננסיים וציבוריים מרכזיים. לפי הודעת האוצר, מינויה יובא לאישור הממשלה בקרוב.

 לפי ההודעה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסר כי "משרד האוצר וכלכלת ישראל זקוקים בעת הזו של אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים ליציבות ובגרות ולשילוב של ניסיון במגזר הציבורי ומגזר הפרטי. מיכל עבאדי-בויאנג'ו מביאה איתה את כל זאת ועוד, למען כלכלת ישראל בשנים הבאות. מיכל, דמות מקצועית חזקה ומוערכת, תצטרף לנבחרת הצמרת הכלכלית של מדינת ישראל ותתרום מניסיונה העשיר להמשך ניהול הכלכלה המוצלחת של מדינת ישראל. אני מודה לה על נכונותה להיקרא לדגל ולשוב לתפקיד שאותו ביצעה בעבר בהצלחה רבה. אני רוצה להודות מכל הלב לחשב הכללי יהלי רוטנברג שהוביל בכשרון ובמקצועיות שאין שני לה את האגף באחת התקופות המאתגרות ביותר בתולדות ישראל. יהלי היה עוגן משמעותי והותיר חותם של עשייה אדירה למען כלכלת ישראל ולייצוב אגף החשב הכללי כמוביל ודומיננטי. יהלי ידידי היקר, היית שותף להצלחות הלאומיות של מדינת ישראל. ניהלת בתבונה את החוב ואת התקציב של מדינת ישראל בתקופה הסוערת של מגיפת הקורונה וכן בזמן המלחמה. היית שגריר של הכלכלה שלנו ובנית את האמון של העולם בשוק הישראלי שתורגם לאגרות חוב כדאיות תחת תנאים מאתגרים - האדם הנכון בזמן הנכון. יש לך חלק משמעותי בניצחון הצבאי בזירות השונות ובתפקודה האזרחי של המדינה בשנתיים קשות של מלחמה. האדנים שהנחת בכלכלה ובפיתוח התשתיות במדינת ישראל יטביעו חותם עשרות שנים קדימה. אני מודה לך בשם ממשלת ישראל ובשם עם ישראל כולו" מינויה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו יבוא לאישור הממשלה בזמן הקרוב.