משהו קורה בבת ים: ביקושי שיא לשכירות ורכישת דירות
לאחרונה מסתמנת עלייה חדה בביקושי הדירות בבת-ים. משרדי התיווך מוסרים כי כ-60 דירות מושכרות בממוצע מידי חודש בבת ים, עליה ניכרת לעומת השנה דאשתקד בה הושכרו כ-20 דירות מידי חודש.
מסקר אקראי בין סוכנויות התיווך שערכה עיריית בת ים בנושא ביקושים הן בשכירות והן ברכישת דירות מסתמן, כי בת ים מובילה בתחום ביקושי שכירות ובתחום ביקושי מכירת דירות במרכז הארץ וקשה מאוד למצוא דירה פנויה בעיר שלא נחטפת מייד הן לשכירות והן למכירה.
עוז עזר, מנהל קסטל נכסים בבת ים מסר כי "מה שקורה בבת- ים הוא בלתי יאמן. כמעט לא ניתן להשיג דירות להשכרה. אם בעבר דירה הייתה יכולה להיות מושכרת תוך זמן סביר של כשלושה שבועות, הרי שהיום תוך שלושה ימים הדירה נחטפת. בכל יום מוצעות לשכירות כ-5-10 דירות ולכן היום משרדי התיווך בעיר לא לוקחים עמלת תיווך מבעלי הדירה."
עזר הוסיף, "מכיוון ששוק השכירות בבת ים כל כך מבוקש, ערך רכישת הנכסים עלה. יותר אנשים מעוניינים לקנות דירות להשקעה אותן הן ישכירו ללא כל קושי. אם למשל דירת 4 חדרים (85 מ"ר) עלתה בשנת 2005 כ-162 אלף דולר (באיזור הים) והושכרה ב-600 דולר בחודש הרי שבשנת 2006 דירת 4 חדרים (85 מ"ר) נרכשת ב-200 אלף דולר (באיזור הים) ומושכרת ב-750 דולר בחודש".
גם משרד התיווך חן נכסים, מסר כי ישנה עלייה של 50% בביצועי השכרות דירה בממוצע לחודש בבת ים זאת לעומת השנה המקבילה אשתקד. במהלך שנת 2006 הושכרו כ-40 דירות בממוצע לחודש בבת ים לעומת שנת 2005 בה הושכרו כ-20 דירות בממוצע לחודש.
ראש העיר של בת ים שלומי לחיאני, מסר כי "הממצאים הטובים הנם פרי עמלה של המהפיכה הכלכלית שהובלנו בעיר. אין לי ספק כי בת-ים מהווה הוכחה ניצחת שניתן ואפשר להבריא רשויות. בזכות ניהול כספי נכון, מהלכי התייעלות וחיסכון שביצענו, הכוללים בין היתר גם צמצום משמעותי במצבת כח האדם וגם הגברת האכיפה על גביית מיסים, זוכים תושבי העיר לשיפור איכות חייהם בתחומים רבים: חזות העיר, טיילת מחודשת, גינות חדשות (בתוך שנתיים הגדלנו את השטחים הירוקים מ-750 דונם ל-1460 דונם), טיפוח חצרות בתי הספר, מחשוב מוסדות החינוך, הכנסת "מודל בת-ים לחינוך האישי" לבתי הספר, אירועי תרבות רבים ( שבמרכזן תערוכת "מבטים לים" ו"פסטיבל בת-ים הבינלאומי לתיאטרון רחוב" שיתקיימו בקיץ) ועוד.
לחיאני מסר, כי "לאחרונה זכתה העיר לדירוג טוב של Aa3 מחברת הדירוג מידרוג (לקראת הנפקת אג"ח), מה שמעיד על ההכרה בהצלחתה ובמצבה ההולך ומתחזק".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
