רשלנות בית חולים שלא ערך בדיקות בשבת
זהו סיפורה של ילנה אזרוב ז"ל, אשר הגיעה לבית החולים סורוקה בבאר שבע כשהיא מתלוננת על כאבים עזים מאוד במותניים ובבטן. היא הסבירה לצוות שקיבל אותה בבית החולים, כי היא סובלת לעיתים קרובות מדלקות בדרכי השתן.
הסתבר, שהיא אכן סובלת מזיהום עולה, שהוא החמור מבין סוגי הזיהומים בדרכי השתן. זיהום מסוג זה מצריך התייחסות בכובד ראש ומתן אנטיביוטיקה מיוחדת על מנת לעצור התפתחותו המהירה והדוהרת.
המנוחה קיבלה טיפול באנטיביוטיקה מסוג "טריביד", כאשר לא היה ידוע לרופאים שהיא פיתחה עמידות לסוג זה של אנטיביוטיקה. נוכח טיפול אנטיביוטי לא מתאים, המשיכה לסבול מכאבים עזים במותניה עד כדי כך, שבחדר המיון היא טופלה בעזרת זריקת מורפיום. המורפיום שהיא תרופה עזה, שיכך את כאביה ומיד לאחר שהושגה הקלה בתלונותיה הזדרזו הרופאים ושחררו אותה לביתה בשעה חמש לפנות בוקר, אור ליום שבת.
בחדר המיון, לא נלקחה תרבית שתן מן המנוחה. נטען, כי לו ניטלה בדיקה זו, היה בכוחה ללמד את הצוות הרפואי אודות העמידות של המנוחה לסוג האנטיביוטיקה שניתנה לה בפועל. רופא בית החולים שטיפל בה העיד בבית המשפט כך כי "בשבת בסורוקה לא לוקחים תרבית שתן".
לאחר ארבעה ימים של סבל החליטו המנוחה ובעלה, כי עליה לשוב לבית החולים, ואולם בשל העובדה שהיה זה יום הכיפורים, נאלצו להמתין עד צאת החג. במוצאי יום הכיפורים, הגיעה המנוחה שוב לחדר מיון, כשהיא כבר במצב של הלם ספטי, הסתבר שהמורסה שהתפתחה גרמה לקרע בכליה וכל התוכן המוגלתי נשטף לחלל הבטן. מתקפה זיהומית זו מוטטה את מערכת גופה של המנוחה וגרמה למותה.
בעלה של המנוחה תבע את בית החולים בעילה של רשלנות.
בית המשפט קבע כי המוות נגרם כתוצאה מזיהום, ואם היו משאירים את המנוחה באשפוז ולא היו ממהרים לשחרר אותה הביתה, והיו מודדים לה לחץ דם ודופק, אפשר היה לגלות שמצבה הולך ומידרדר, והיתה נדלקת נורה אדומה, אך רופאי בית החולים החליטו שלא לקחת תרביות ולא לאשפז אותה. ארבעה ימים מאוחר יותר, כבר לא ניתן היה לעצור את המחלה, בכך הפרו הרופאים את החובה המוטלת עליהם ואשר גרמה לנזק.
לפיכך חויב בית החולים לשלם למשפחת המנוחה פיצויים בסך כולל של כ-600,000 ש"ח.

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
