בין השורות: עין לציון צופייה

לחתוך לפני שמקצצים. בימי השבוע האחרון שמענו, קראנו והבנו, כי המלחמה בלבנון תעלה לכולנו. תעלה, והרבה. בשיא, לאחר אישור הפגיעה בתקציבים "החברתיים" שאישרה הכנסת בתקציב 2006, נודע באופן לא רשמי עדיין, כי הממשלה - או נכון יותר לומר, אולמרט והירשזון החליטו לפרוץ את יעד ההוצאה בתקציב 2007 כבר עתה. המשמעות היא, הוצאה נוספת של 3.3% מהתוצר הלאומי של ישראל, כלומר עלות של יותר מ-7 מיליארד שקל ב-2007 לסדרת צרכים דחופים של המשק.

אין חדש גם בעובדה שמי ש"תשתה" את הסכום המרכזי בעלות הזו היא מערכת הביטחון, בעיקר להצטיידות שעליה שמענו כל כך הרבה דיבורים בימים שאחרי המלחמה. באוצר סיפרו בשבוע שעבר, כי צה"ל ביקש תוספת של 19 ומשהו מיליארד שקל, אבל הוא יקבל הרבה פחות. זה עדיין הרבה מאוד וזה יהיה על חשבון טיפול בחלשים, משכורות של הרבה מורים של הילדים שלנו ומשכורות וציוד של רופאים ובתי חולים שלנו.

השורה התחתונה הזו מקוממת - שלא לומר, מטורפת. הרי תקציבי ההצטיידות של צה"ל לא פחתו באמת לאורך השנים האחרונות. כל הקצינים הבכירים הודו, כי עיקר הירידה בתקציב הביטחון היתה על חשבון ירידה במספר ימי מילואים - ובעיקר במספר ימי האימון של מילואימניקים של צה"ל. לא על חשבון ציוד חדש. אז העובדה שחיילי מילואים קיבלו בימ"חים ציוד משנות ה-80 בתחילת המלחמה, היא הוכחה מרשיעה על כך שניהול החלק הלוגיסטי (גם כן שם מעצבן למחסנים), של צה"ל היה אחד הכישלונות הבולטים של המלחמה הזו. או למעשה כישלון ממושך הרבה יותר.

עתה, בטרם כל בדיקה ראויה - ובטרם החליטו מי באמת היה אשם בבזבוז (ואם לומר את האמת המלאה - בהעלמת) תקציבי ענק שקיבל הצבא עבור ציוד, כבר עומדים לתת לאותם מנהלים-קצינים בדיוק, את הכסף החדש שיוזרם אל המערכת הזו.

ולא רק זה - בתוך בליל המילים האין סופי נשכחה העובדה שצה"ל מסתיר לאורך כל שנות קיומו את מה שהוא עושה אם הכסף. משרד הביטחון הוא היחיד שאין בו חשב מטעם האוצר. הכל "נסגר בפנים", איש מחוץ למערכת הביטחון לא יודע כיצד מחלקים את התקציב. תחשבו על זה. הרי בעולם העסקים זה לא היה קורה. כל מנהל הרי יודע, שכשיש פאשלה לא נותנים כסף לתקן אותה לאותו אדם שניהל והביא לפאשלה הזו. אז למה בצה"ל כן?

עין לציון צופייה. אם יש משהו שצריך להדיר שינה מעיניו של שר האוצר כעת היא העובדה, שכל הבנקים הזרים שכבר עשו זאת בשבוע שעבר, מעריכים כי בסך הכל יהיה פה (במשק הישראלי) טוב בחודשים הבאים. על השר שחתך את התקציבים "החברתיים" של 2006 להיזכר עכשיו בשעורי הכלכלה שלמד באוניברסיטה בצעירותו. שם הרי מלמדים שהוצאה לנפש, היא הבסיס הכי חשוב לבחינת מצבה הכלכלי של מדינה. הזרים לא פראיירים והם יבדקו ב-7 עיניים כיצד מתקדמת ההוצאה של משקי הבית במשק שלנו, כבסיס לצפי שלהם לגבי כדאיות ההשקעה במשק הישראלי ובבורסה של ת"א.

החיתוך לו אחראי הירשזון בימים האחרונים בתקציבים ה"חברתיים", הוא עמוק - עמוק מאוד. טרם הבנו כנראה (או טרם סיפרו לנו את כל האמת) עד כמה הוא יפגע בחלשים, וכמה בתי אב הוא יקרב או יעביר דרומה אל מעבר לקו העוני.

הבורסה של ימי המלחמה הוכיחה דבר אחד ברור. הזרים הפכו לעמוד השדרה של שוק ההון שלנו. הם משקיעים פה הרבה מאוד כסף ולא נבהלו מהמלחמה ותוצאותיה. הם אלה ששמרו על הבורסה יציבה, כמו שלא היתה בשום מלחמה של ישראל בעבר. לכן, נזכיר כי הזרים - אדוני השר, צופים בך ובנו ואנחנו תלויים בהם כמו שלא היינו כבר מזמן. זכור זאת, כשאתה מגיע לקו הסיום של ההחלטה על גובה הפגיעה במשקי הבית ב-2007. זכור זאת היטב.

מאת: שי פאוזנר.