מירב לוין לא תחשוף תיקה הרפואי בתביעה נגד ידיעות

התקבל ערעורה של מירב לוין, במסגרת תביעה נגד ידיעות אחרונות בגין לשון הרע, כנגד החלטת בית המשפט שחייב אותה לחתום על ויתור על סודיות רפואית
סיגל ברנע |

מירב לוין, שהתפרסמה לראשונה כנערת גלגל המזל, תבעה את העיתון ידיעות אחרונות בגין לשון הרע, בעקבות כתבה שפורסמה בעיתון במרץ 1997, שכותרתה: "המזל שוטטה בערפול חושים בצומת רעננה". בכתבה מסופר כי מירב נמצאה על ידי סיור משטרתי במצב של ערפול חושים, ונלקחה לתחנת משטרת רעננה. מספר ימים מאוחר יותר, פורסמה כתבה נוספת בעיתון: "חדשות ערי המפרץ" אשר כללה פרטים נוספים בדבר חשדם של השוטרים כי לוין היתה תחת השפעת סמים ועל אשפוזה בבית החולים לצורך בדיקות.

לוין תבעה את העיתונים בתביעת לשון הרע בטענה כי העובדות אשר תוארו בכתבות אינן אמת והן מציגות אותה באמצעות תיאורים כוזבים ופוגעניים, כמטורפת וסהרורית. לוין טענה בנוסף כי הפרסום הפוגעני גרם לה, בין יתר הנזקים, גם נזק נפשי וכי מצבה הבריאותי החמיר בעקבות פרסום הכתבות.

בהליכים מקדמיים, ביקשו הנתבעים בין היתר, כי לוין תחתום על טופס ויתור על סודיות רפואית. לוין התנגדה, בטענה כי המידע המבוקש הינו מידע רפואי חסוי, בלתי רלבנטי לשאלות שבמחלוקת וחשיפתו תגרום לפגיעה מיותרת בפרטיותה.

בית משפט השלום בתל אביב קיבל את בקשת הנתבעים וקבע כי תובעת שטוענת לפגיעה רפואית ובריאותית צריכה לדעת כי תחשף לבדיקת טענותיה על ידי הנתבעים באופן שיחשוף את מצבה הבריאותי. על החלטה זו הגישה לוין בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

לאחר קבלת החלטה זו, ביקשה לוין לתקן את כתב התביעה כך שלא יכלול את הפגיעה במצבה הבריאותי והסתפקה רק בפגיעה בשמה הטוב.

השופטת שרה דותן מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבלה את הערעור וקבעה כי לנוכח הבקשה לתיקונו של כתב התביעה, נשאלת השאלה מה הרלבנטיות של החומר שגילויו התבקש למחלוקת שבין הצדדים וכן, מה מידת הגילוי הנדרשת של נושאים הנהנים מחיסיון על פי חוק הגנת הפרטיות.

בהליכי גילוי, במסגרת תביעה על פי חוק איסור לשון הרע, על בית-המשפט לפעול באופן המאזן בין הצורך האמיתי של הצד המבקש גילוי מסמכים ותשובות לשאלונים, לבין זכותו של הצד שכנגד שלא להיות חשוף לדרישות מכבידות יתר על המידה. בין יתר השיקולים שעל בית המשפט לשקול, אין להתעלם ממידת הפולשניות של הגילוי המתבקש, והאם המידע אכן דרוש לקידום עניינו הלגיטימי של המבקש או שמטרת הבקשה הינה לגרום מבוכה באמצעות "מסע דיג" בתחומים שאין להם קשר מיידי לנושא שבמחלוקת.

נקבע כי עילת התביעה הינה שתי כתבות המתארות אירוע נקודתי, אשר ממנו משתמע כי מצבה הנפשי של לוין מעורער, וכי התנהגותה העלתה את החשד שהיא נתונה להשפעת סמים.

מהאמור בכתב ההגנה, לא ניתן לדלות כל טענה הקושרת בין מצבה הבריאותי של לוין בתקופה שקדמה לאירועים, המתוארים בכתבות, לבין המחלוקות כפי שהתגבשו בכתבי הטענות. אין באמור בכתב ההגנה כל התייחסות למצבה הנפשי או הבריאותי של לוין בתקופה שקדמה לכתבות ומשכך, אין לשאלות הנוגעות לנושאים אלה כל רלבנטיות לסוגיות שבמחלוקת בין הצדדים וקל וחומר, לאחר שהתבקשה מחיקתן של הפסקאות המרמזות על נזק בריאותי.

לליבון המחלוקת בין הצדדים, די לנתבעים אם יקבלו תשובות לשאלות הנוגעות לאירועי אותו יום ולתוצאות הבדיקות הרפואיות שעברה לוין יום או יומיים לאחר אותם אירועים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ב-2024 ניתנו כ-5,000 דרכונים כאלו, עם הכנסות של 1.2 מיליארד דולר למדינות המארחות. מדינות מובילות כוללות סנט קיטס ונוויס (מ-250 אלף דולר תרומה, זמן טיפול 4 חודשים), אנטיגואה וברבודה (מ-200 אלף דולר, כולל בני משפחה) וגרנדה (מ-150 אלף דולר, עם הסכם E-2 לארה"ב). מחוץ לקריביים, טורקיה מציעה אזרחות תמורת 400 אלף דולר בנדל"ן, ומצרים - תמורת 300 אלף דולר בהשקעה. אירופה סגרה רוב התוכניות: מלטה נסגרה ב-2025, וקפריסין ביטלה את הסמכות הנשיאותית להנפיק דרכונים כאלו.

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.

הכרטיס המוזהב של טראמפ

תוכנית ה-Gold Card האמריקאית,דורשת תשלום של 15 אלף דולר עמלת עיבוד נוספת מעל ל-1 מיליון דולר ומקנה סטטוס EB-1 או EB-2 מואץ - כולל זכות עבודה ומגורים בארה"ב ללא יצירת מקומות עבודה, בניגוד ל-EB-5 הקודם שדרש השקעה של 800 אלף דולר ו-10 מקומות תעסוקה. המטרה המוצהרת: למשוך כישרונות ומימון לתעשיות כמו טכנולוגיה וייצור. ה-Platinum Card, שתושק ב-2026, תפטור ממס הכנסות זרות, מה שיהפוך אותה לאטרקטיבית למשקיעים שמחפשים תכנון מס גלובלי.


מהי ויזת זהב