מירב לוין לא תחשוף תיקה הרפואי בתביעה נגד ידיעות
מירב לוין, שהתפרסמה לראשונה כנערת גלגל המזל, תבעה את העיתון ידיעות אחרונות בגין לשון הרע, בעקבות כתבה שפורסמה בעיתון במרץ 1997, שכותרתה: "המזל שוטטה בערפול חושים בצומת רעננה". בכתבה מסופר כי מירב נמצאה על ידי סיור משטרתי במצב של ערפול חושים, ונלקחה לתחנת משטרת רעננה. מספר ימים מאוחר יותר, פורסמה כתבה נוספת בעיתון: "חדשות ערי המפרץ" אשר כללה פרטים נוספים בדבר חשדם של השוטרים כי לוין היתה תחת השפעת סמים ועל אשפוזה בבית החולים לצורך בדיקות.
לוין תבעה את העיתונים בתביעת לשון הרע בטענה כי העובדות אשר תוארו בכתבות אינן אמת והן מציגות אותה באמצעות תיאורים כוזבים ופוגעניים, כמטורפת וסהרורית. לוין טענה בנוסף כי הפרסום הפוגעני גרם לה, בין יתר הנזקים, גם נזק נפשי וכי מצבה הבריאותי החמיר בעקבות פרסום הכתבות.
בהליכים מקדמיים, ביקשו הנתבעים בין היתר, כי לוין תחתום על טופס ויתור על סודיות רפואית. לוין התנגדה, בטענה כי המידע המבוקש הינו מידע רפואי חסוי, בלתי רלבנטי לשאלות שבמחלוקת וחשיפתו תגרום לפגיעה מיותרת בפרטיותה.
בית משפט השלום בתל אביב קיבל את בקשת הנתבעים וקבע כי תובעת שטוענת לפגיעה רפואית ובריאותית צריכה לדעת כי תחשף לבדיקת טענותיה על ידי הנתבעים באופן שיחשוף את מצבה הבריאותי. על החלטה זו הגישה לוין בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.
לאחר קבלת החלטה זו, ביקשה לוין לתקן את כתב התביעה כך שלא יכלול את הפגיעה במצבה הבריאותי והסתפקה רק בפגיעה בשמה הטוב.
השופטת שרה דותן מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבלה את הערעור וקבעה כי לנוכח הבקשה לתיקונו של כתב התביעה, נשאלת השאלה מה הרלבנטיות של החומר שגילויו התבקש למחלוקת שבין הצדדים וכן, מה מידת הגילוי הנדרשת של נושאים הנהנים מחיסיון על פי חוק הגנת הפרטיות.
בהליכי גילוי, במסגרת תביעה על פי חוק איסור לשון הרע, על בית-המשפט לפעול באופן המאזן בין הצורך האמיתי של הצד המבקש גילוי מסמכים ותשובות לשאלונים, לבין זכותו של הצד שכנגד שלא להיות חשוף לדרישות מכבידות יתר על המידה. בין יתר השיקולים שעל בית המשפט לשקול, אין להתעלם ממידת הפולשניות של הגילוי המתבקש, והאם המידע אכן דרוש לקידום עניינו הלגיטימי של המבקש או שמטרת הבקשה הינה לגרום מבוכה באמצעות "מסע דיג" בתחומים שאין להם קשר מיידי לנושא שבמחלוקת.
נקבע כי עילת התביעה הינה שתי כתבות המתארות אירוע נקודתי, אשר ממנו משתמע כי מצבה הנפשי של לוין מעורער, וכי התנהגותה העלתה את החשד שהיא נתונה להשפעת סמים.
מהאמור בכתב ההגנה, לא ניתן לדלות כל טענה הקושרת בין מצבה הבריאותי של לוין בתקופה שקדמה לאירועים, המתוארים בכתבות, לבין המחלוקות כפי שהתגבשו בכתבי הטענות. אין באמור בכתב ההגנה כל התייחסות למצבה הנפשי או הבריאותי של לוין בתקופה שקדמה לכתבות ומשכך, אין לשאלות הנוגעות לנושאים אלה כל רלבנטיות לסוגיות שבמחלוקת בין הצדדים וקל וחומר, לאחר שהתבקשה מחיקתן של הפסקאות המרמזות על נזק בריאותי.
לליבון המחלוקת בין הצדדים, די לנתבעים אם יקבלו תשובות לשאלות הנוגעות לאירועי אותו יום ולתוצאות הבדיקות הרפואיות שעברה לוין יום או יומיים לאחר אותם אירועים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
ויקטור וקרט יחצ לאומיקבוצת בזלת הגישה בקשה להסדר חוב של 150 מיליון שקל - לאומי פרטנרס מתעניינת
יצרנית הקנאביס הרפואי נקלעה לחדלות פירעון; לאומי פרטנרס מציעה הזרמה של 80 מיליון שקל
קבוצת בזלת, אחת היצרניות המרכזיות של מוצרי קנאביס רפואי בישראל, הגישה בקשה לבית המשפט למתן צו עיכוב הליכים ולאישור הסדר חוב. החברות המרכזיות בקבוצה בזלת גרופ, בזלת נחושתן ובזלת פארמה נקלעו לחדלות פירעון תזרימית, עם חובות מצטברים של מעל 150 מיליון שקל. ההליך נועד למנוע פירוק מיידי ולאפשר ייצוב פעילות, כאשר נושים צפויים לספוג תספורת של רוב החוב.
הקבוצה, הכוללת שמונה חברות בתבתחומי גידול, עיבוד, ייצור ושיווק, מפעילה מתקנים בשטח כולל של 15 אלף מ"ר באור עקיבא ובקיסריה. הקבוצה מעבדת חומרי גלם לייצור תפרחות, שמנים וסיגריות רפואיות, עם פעילות גם במלטה. כמו כן, הקבוצה מנהלת הפצה לבתי מרקחת משרתת לקוחות גדולים.
המשבר נבע מהקמת מפעל שדרש מימון גדול בריבית גבוהה, לחץ תזרימי גדול, וקיפאון רגולטורי בתחום שגרם למעשה לדחייה של פתיחת השוק וכמובן המלחמה שפגעה בייצור והאספקה והפחיתה את הביקושים.
בשנים 2021-2024 דיווחה הקבוצה על רווחיות, עם EBITDA של 11-12 מיליון שקל ב-2024. ההכנסות מוערכות בכ-90 מיליון שקל, אבל השנה הן ירדו בכ-20% והחברה תעבור להפסד שמוערך ב-20 מיליון שקל.
- נתנאל זינקה עוד לפני העסקה עם לאומי - מישהו ידע משהו?
- גופים מוסדיים קנו מניות בידיעה שיש עסקה קרובה שתרים את המניה - המקרה של ג'נריישן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסדר, לאומי פרטנרס שבניהולו של ויקטור וקרט מציעה הזרמה של 80 מיליון שקל: 11.5 מיליון כהלוואת גישור לשלושה חודשים ראשונים, ו-68.5 מיליון לפירעון חובות מרכזיים. ההלוואה תלויה באישור בית המשפט, שצפוי להכריע תוך שבועות. עורכת הדין שולי גולדבלט מייצגת את הקבוצה, שמעסיקה מעל 140 עובדים, רובם בתפקידי ייצור והפצה.
