מירב לוין לא תחשוף תיקה הרפואי בתביעה נגד ידיעות
מירב לוין, שהתפרסמה לראשונה כנערת גלגל המזל, תבעה את העיתון ידיעות אחרונות בגין לשון הרע, בעקבות כתבה שפורסמה בעיתון במרץ 1997, שכותרתה: "המזל שוטטה בערפול חושים בצומת רעננה". בכתבה מסופר כי מירב נמצאה על ידי סיור משטרתי במצב של ערפול חושים, ונלקחה לתחנת משטרת רעננה. מספר ימים מאוחר יותר, פורסמה כתבה נוספת בעיתון: "חדשות ערי המפרץ" אשר כללה פרטים נוספים בדבר חשדם של השוטרים כי לוין היתה תחת השפעת סמים ועל אשפוזה בבית החולים לצורך בדיקות.
לוין תבעה את העיתונים בתביעת לשון הרע בטענה כי העובדות אשר תוארו בכתבות אינן אמת והן מציגות אותה באמצעות תיאורים כוזבים ופוגעניים, כמטורפת וסהרורית. לוין טענה בנוסף כי הפרסום הפוגעני גרם לה, בין יתר הנזקים, גם נזק נפשי וכי מצבה הבריאותי החמיר בעקבות פרסום הכתבות.
בהליכים מקדמיים, ביקשו הנתבעים בין היתר, כי לוין תחתום על טופס ויתור על סודיות רפואית. לוין התנגדה, בטענה כי המידע המבוקש הינו מידע רפואי חסוי, בלתי רלבנטי לשאלות שבמחלוקת וחשיפתו תגרום לפגיעה מיותרת בפרטיותה.
בית משפט השלום בתל אביב קיבל את בקשת הנתבעים וקבע כי תובעת שטוענת לפגיעה רפואית ובריאותית צריכה לדעת כי תחשף לבדיקת טענותיה על ידי הנתבעים באופן שיחשוף את מצבה הבריאותי. על החלטה זו הגישה לוין בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.
לאחר קבלת החלטה זו, ביקשה לוין לתקן את כתב התביעה כך שלא יכלול את הפגיעה במצבה הבריאותי והסתפקה רק בפגיעה בשמה הטוב.
השופטת שרה דותן מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבלה את הערעור וקבעה כי לנוכח הבקשה לתיקונו של כתב התביעה, נשאלת השאלה מה הרלבנטיות של החומר שגילויו התבקש למחלוקת שבין הצדדים וכן, מה מידת הגילוי הנדרשת של נושאים הנהנים מחיסיון על פי חוק הגנת הפרטיות.
בהליכי גילוי, במסגרת תביעה על פי חוק איסור לשון הרע, על בית-המשפט לפעול באופן המאזן בין הצורך האמיתי של הצד המבקש גילוי מסמכים ותשובות לשאלונים, לבין זכותו של הצד שכנגד שלא להיות חשוף לדרישות מכבידות יתר על המידה. בין יתר השיקולים שעל בית המשפט לשקול, אין להתעלם ממידת הפולשניות של הגילוי המתבקש, והאם המידע אכן דרוש לקידום עניינו הלגיטימי של המבקש או שמטרת הבקשה הינה לגרום מבוכה באמצעות "מסע דיג" בתחומים שאין להם קשר מיידי לנושא שבמחלוקת.
נקבע כי עילת התביעה הינה שתי כתבות המתארות אירוע נקודתי, אשר ממנו משתמע כי מצבה הנפשי של לוין מעורער, וכי התנהגותה העלתה את החשד שהיא נתונה להשפעת סמים.
מהאמור בכתב ההגנה, לא ניתן לדלות כל טענה הקושרת בין מצבה הבריאותי של לוין בתקופה שקדמה לאירועים, המתוארים בכתבות, לבין המחלוקות כפי שהתגבשו בכתבי הטענות. אין באמור בכתב ההגנה כל התייחסות למצבה הנפשי או הבריאותי של לוין בתקופה שקדמה לכתבות ומשכך, אין לשאלות הנוגעות לנושאים אלה כל רלבנטיות לסוגיות שבמחלוקת בין הצדדים וקל וחומר, לאחר שהתבקשה מחיקתן של הפסקאות המרמזות על נזק בריאותי.
לליבון המחלוקת בין הצדדים, די לנתבעים אם יקבלו תשובות לשאלות הנוגעות לאירועי אותו יום ולתוצאות הבדיקות הרפואיות שעברה לוין יום או יומיים לאחר אותם אירועים.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
