תחרות חדשה תגלה מי הישראלית הכי שווה ב-AIM
פירמת ראיית החשבון Ernst & Young ובית ההשקעות הבריטי MG EQUITY PARTNERS הודיעו היום כי יקיימו השנה תחרות תחת השם AIM - 2006 Israeli Company Of The Year. התחרות נועדה לבחון מי מבין למעלה מ-40 החברות הישראליות הנסחרות בבורסת ה-AIM הלונדונית ייצרה השנה ערך מקסימלי לבעלי המניות שלה.
התחרות המתנהלת בחסות הבורסה של לונדון, תיבחן את החברות הישראליות בקטגוריות של שווי שוק, צמיחה ופוטנציאל צמיחה, רווחיות וכמובן תשואה. שיקלול הציונים בקטגוריות השונות יצביע על יצרנית הערך הבולטת.
ההכרזה על הזוכה תתקיים במהלך אירוע ה-Journey אותו עורכת פירמת רואי החשבון Ernst & Young בחודש הבא.
לדברי אמיר רווה, מנכ"ל MG EQUITY PARTNERS, הבורסה בלונדון עברה תהליך של התבגרות והתפקחות בשנה האחרונה וה-AIM הפכה לאלטרנטיבה העיקרית לחברות ישראליות עם שווי שוק של 50-300 מליון דולר המעוניינות להנפיק בחו"ל. לדבריו, בשנה האחרונה מירב ההנפקות של חברות ישראליות בחו"ל נעשות בבורסה זו. "העניין שיוצרות חברות ישראליות בלונדון מצביע על כך שגל ההנפקות של החברות הישראליות בלונדון, לו אנו עדים בשנתיים האחרונות, צפוי להימשך" אומר רווה.
בבורסת לונדון מייחסים חשיבות רבה לחברות הישראליות ולפוטנציאל הטמון בהן ולכן החליטה הבורסה להעניק את חסותה לתחרות. הצלחתן של החברות הישראליות לא נעלמה מעיניהם של משקיעים, חתמים ובתי השקעות בריטים מובילים. לכן, בנוסף לשופטים מישראל וביניהם ירון הר-צבי - נציג E&Y , לאמיר רווה – נציגEquity Partners MG, עו"ד מני גורמן ממשרד סאמט שטיינמץ הרינג ושות', ושי פרמינגר מגאון אחזקות, בצוות השיפוט של התחרות ישתתפו השנה, בין השאר, גם אדם הארט יו"ר הועדה המייעצת של הבורסה הלונדונית – AIM ונציג בית ההשקעות KBC Peel Hunt, מהחתמים המובילים בהנפקות בלונדון, וכן נציגים של משקיעים בריטים מובילים וביניהם משקיעים מוסדיים כמו Hargreave Hale וקרן הגידור הבריטית Integrated Asset Management.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
