מט"ח: הדולר נחלש 0.09% וירד מתחת לרמה של 4.4 שקל
במסחר במט"ח היום התחזק השקל אל מול העיקריים, הדולר שעבר אתמול את רמת ה-4.4 שקל נתקל ברמת התנגדות סביב ה-4.405 שקל ושערו היציג נקבע על 4.394 שקל. האירו השיל 0.08% ושערו היציג נקבע על 5.6319 שקל. הזוג אירו/דולר נסחר בעליה של כ-0.20% ונסחר סביב רמות של 1.2806 לדולר.
אתמול השער היציג של השקל-דולר נקבע ברמה של 4.400 לשקל רמה בא נסחר לאחרונה הזוג לפני שלושה שבועות, ניכר היה בקרב המשקיעים כי ישנה המתנה להכרזה של גובה הריבית בארץ. בשעה 18:30 פרסם בנק ישראל את גובה הריבית בארץ, בהחלטתו קבע כי הריבית תישאר ברמה של 5.5% ובכך למעשה נשאר פער הריביות בין ארה"ב לישראל ברמה של 0.25%.
מחדר העסקאות של גאון טרייד מציינים, כי אנליסטים סבורים כי בטווח הקצר המסחר יתנהל סביב הרמה של 4.350-4.450 לשקל, זאת בהמתנה להחלטת גובה הריבית בארה"ב שתפורסם ב-20 לספטמבר (עפ"י רוב התחזיות הריבית בארה"ב תישאר ללא שינוי ברמה של 5.25% ). בנוסף הם מציינים כי להתפתחויות הפוליטיות בארץ תהיה השפעה מכרעת על הזוג שקל-דולר וככל שאי הודאות לגבי היציבות הפוליטית תגבר כך שערו של הדולר יתחזק, גם במידה ושערו מול שאר המטבעות בעולם יחלש.
לאחר שאתמול היו מספר דיווחים של בתי השקעות בחו"ל שהורידו המלצות למניות בארץ (כגון פועלים), דבר שעשוי היה לתמוך ביציאה של משקיעים זרים ואיתם יציאה של דולרים, מה שעשוי להביא לעליה בביקוש לדולר ואיתו עליה בשערו, הגיע היום המלצה מצד בית ההשקעות UBS לפיו הוא אופטימי לגבי מצבו של המשק הישראלי וכי פרמיית הסיכון של ישראל נשארה ללא שינוי ממצבה לפני המלחמה ובניגוד לחברות שדיווחו אתמול הם ממליצים על רכישת מניות ישראליות בניהן גם פועלים, מה שעשוי להביא משקיעים זרים לארץ ולהישארותם של משקיעים קיימים ובכך למעשה לתמוך בשקל.
הזוג אירו-דולר נסחר בעליות שערים ונע סביב הרמה של 1.2825 ברוב שעות היום, לדעת אנליסטים טווח המחירים ינוע סביב הרמה של 1.280-1.290 לדולר, כאשר שערו של הדולר יושפע בימים הקרובים ממחירו של הנפט ומהפרסומים השונים שיספקו רמזים לגבי החלטת גובה הריבית בארה"ב ובגוש האירו.
בארה"ב יפורסם היום נתון בטחון הצרכנים לחודש אוגוסט בארה"ב כאשר הצפי עומד ברמה של 103 נק' לעומת 106.5 בחודש קודם, פרסום שונה מהצפי עשוי להשפיע בטווח המיידי על שערו של האירו-דולר.
הזהב נסחר ברמתו הנמוכה מזה עשרה ימים, סביב הרמה של 619 דולר לאונקיה ירידה של 1.1% כאשר היציבות הגיאופוליטית תומכת בירידה בשערו של הזהב.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית
משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים
הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.
מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו
חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות
צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת
מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.
הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן
המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה
והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.
החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין
הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.
