נסראללה: מתנהלים מגעים לשחרור החיילים

בראיון שישודר הערב, אומר מזכ"ל חיזבאללה כי לאחרונה נוצרו קשרים בדרך למשא ומתן על שחרורם של החטופים. לדבריו, איטליה הודיעה כי היא מעוניינת לקחת חלק במגעים לשחרור
מעריב NRG |

לדברי נסראללה, איטליה מעוניינת לתווך בין חיזבאללה לישראל במו"מ על החטופים. הוא הוסיף כי באו"ם מעוניינים שהמו"מ יתבצע באמצעות דובר הפרלמנט הלבנוני, נבי ברי.

'הופתענו מהיקף תגובת ישראל'. בראיון לעיתון "א-נהאר" אומר סגנו של נסראללה, כי חיזבאללה לא הצליח לחזות את עוצמת התגובה הישראלית ומדגיש שממשלת לבנון הבהירה לארגון שהחלטה 1701 לא כוללת פירוקו מנשקו.

הבוקר דיווח העיתון המצרי "אל-אהרם", כי בתוך כשבועיים עד שלושה שבועות עשויה לצאת לפועל עסקת חילופי שבויים בין ישראל לחיזבאללה ובין ישראל לפלשתינים, שבמסגרתה עשויים להשתחרר שלושת חיילי צה"ל החטופים.

מקורות רמי דרג אמרו ל"אל-אהראם" כי מצרים משקיעה מאמצים לספק את "האווירה המתאימה" למציאת פריצת דרך חדשה לתהליך השלום באזור. המקורות אמרו כי תוצאות המהלכים המצריים עם כל הצדדים הנוגעים בדבר יתגלו בקרוב, והעריכו כי המהלכים יגובשו לפני סוף השנה.

במסגרת המהלכים המצריים, עשויה, ככל הנראה, להתגבש בתוך שבועיים או שלושה לכל היותר, עסקת חילופי שבויים בין ישראל לחיזבאללה. המקורות סיפרו לעיתון כי בין הצדדים מתקיים תיווך גרמני ששוקד על הנחת המסגרת הכללית לעסקת חילופי שבויים.

לפי הדיווח, העסקה בין ישראל לחיזבאללה עשויה להתבצע באחד משני אופנים. האפשרות הראשונה היא שחילופי השבויים יתקיימו בו-זמנית, ואילו האפשרות השנייה היא שהמתווך הגרמני יעניק לחיזבאללה ערבויות ברמה של 100%. כך, ישוחררו שני החיילים הישראלים בראש ובראשונה, וביום שלאחריו או ביומיים שלאחר מכן, ישוחררו האסירים הלבנונים שחיזבאללה דורש.

העיתון המצרי הוסיף, כי עסקת חילופי שבויים פלשתינית-ישראלית, שתכלול גם את החייל גלעד שליט, ממתינה לגיבוש המסגרת הכללית של עסקת חילופי השבויים בין ישראל לחיזבאללה. לפי המקורות, אם תימצא המסגרת הכללית, תיפתר קודם פרשת שליט.

המקורות אמרו בנוסף, כי ישנם עקרונות כדי לפתור סוגיה זו, שתכלול שחרור אסירים פלשתינים תמורת שחרורו של שליט. העיתון מדווח כי גם אם לא תגובש נוסחה סופית לחילופי שבויים בין הישראלים והפלשתינים, פרשת שליט לא תשוב עוד להיות דילמה בלתי אפשרית.

גם העיתון "אל-אתחאד", היוצא לאור במפרץ הפרסי, פרסם הבוקר דיווח אופטימי לגבי האפשרות לגבש עסקת חילופי שבויים בין ישראל לחיזבאללה. לפי הדיווח, מתקיים מהלך בינלאומי כדי להוציא לפועל עסקת חילופי שבויים בין שני הצדדים, שקווי היסוד שלה יגובשו במהלך השבוע הנוכחי.

מקורות העוקבים אחר ההתפתחויות בנושא, אמרו שפעיל זכויות האדם האמריקני, הכומר ג'סי ג'קסון, אמור להיפגש מחר עם נשיא לבנון, אמיל לחוד, ועם בכירים לבנונים נוספים, כדי לשמוע מהם על נסיבות נושא השבויים והאסירים. המקורות אמרו כי ג'קסון נושא עמו יוזמה לעסקת חילופי שבויים, שבמסגרתה יוחלפו שני החיילים הישראלים המוחזקים בידי חיזבאללה בשלושה אסירים לבנונים המוחזקים בבתי הכלא הישראליים – סמיר קונטאר, יחיא סכאף ונסים נסר.

המקורות מעריכים, כי היוזמה של ג'קסון זכתה לברכתם של כל הצדדים הנוגעים בדבר. לפי העיתון, אמר ג'קסון שלשום כי בכוונתו לבקר במזרח התיכון כדי להגן על זכויותיהם של שני העיתונים החטופים מרשת "פוקס" ושל חטופים נוספים במהלך המלחמה האחרונה בלבנון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".