מה לעשות עם 100 אלף שקל? הכתבה השלישית בסדרה
אנו מביאים לכם את הכתבה השלישית בסדרה זו, בה סקרנו את שלל המלצותיהם של אנשי שוק ההון, אשר ענו לנו על השאלה: מה לעשות עם 100 אלף שקל? כל אחד מהם הציג ניתוח של האפשרויות המועדפות בעיניו לבניית תיק השקעה כעת.
תכננו לסיים את הפרויקט המיוחד שלנו בכתבה זו, אך לאור הפניות שלכם, הקוראים, החלטנו להמשיך בו בכתבה נוספת שנפרסם ביום ראשון הקרוב.
רגע לפני ההמלצות, אנו מציעים לכם לקרוא את שתי הכתבות הקודמות כפי שהוצגו השבוע ב-Bizportal לכתבה הראשונה לחצו כאן, ולכתבה השניה בסדרה לחצו כאן.
ואל הממליצים הפעם:
רונן זכריה, סמנכ"ל השקעות של בית ההשקעות מיטב: זכריה טוען, כי הלחימה בצפון תפסה את המשק הישראלי במצב טוב, כך שהשפעתה על הכלכלה צפויה להיות מוגבלת. רמת המחירים בשוק המניות הישראלי בהחלט סבירה וניתן לדעתו למצוא מניות רבות כמו טבע, רשתות השיווק (שופרסל, ריבוע כחול), הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי) שנותרו אטרקטיביות להשקעה. רמת המחירים בשווקי המניות המפותחים (אירופה, ארה"ב ויפן), הוא אומר, אטרקטיביות להשקעה. הפניית חלק ממרכיב המניות לחו"ל, צפויה להקטין את הסיכון בתיק.
לגבי השאלה שלנו, על חלוקת תיק ההשקעות של 100 אלף שקל עם פרופיל סיכון ממוצע, זכריה מוסר, כי מומלץ ורצוי להעזר בבניית התיק באמצעות רכישת קרנות נאמנות על מנת ליצור פיזור נאות של מניות ואג"ח, תוך חשיפה למניות ולאג"ח מומלצים להשקעה. החלוקה בפועל עליה ממליצים במיטב היא: 20-25% באפיק המנייתי - לדברי זכריה "רצוי להפנות כרבע מהמרכיב המנייתי לאפיק המנייתי בחו"ל. וכ-80% מהמרכיב המניות בחו"ל יש להפנות לשווקים מפותחים". 10% במט"ח, 30% באפיק השקלי, 35-40% באפיק צמוד מדד, את ההשקעה באפיק זה מחלק זכריה לאג"ח צמוד ממשלתי וקונצרני. לטענתו "ניתן להעלות את התשואה ע"י רכישת אג"ח קונצרני מדירוג גבוה".
גידי הלפרין, מנהל תיקים בכיר בחברת פעילים (חברת בת בבעלות מלאה של בנק הפועלים): לטענת הלפרין, רצוי להשקיע 25% מהתיק באפיק המנייתי, אך להבדיל מהאחרים הוא מאוד ספציפי, "יש להתמקד בחברות שנמצאות במסלול של צמיחה עסקית ולכן ההשקעה בהן תיצור ערך למשקיעים". בין המניות המומלצות להשקעה בעיני הלפרין – פרטנר, אלביט מערכות, אפריקה ישראל, קבוצת דלק, בנק לאומי, בנק מזרחי, חברה לישראל, ג'יטיסי, אלוני חץ, אורמת, טבע.
באפיק צמוד המדד, ממליץ הלפרין על השקעה של 20% עם מהתיק עם עדיפות לאג"ח קונצרניות עם מח"מ של 5-7 שנים. לדבריו, "האווירה החיובית הצפויה בשווקי האג"ח בעולם כתוצאה מציפיות להפחתת הריבית בארה"ב תסייע למגמה חיובית גם באפיק זה".
את מירב ההשקעה - 55% ממליץ הלפרין על האפיק השקלי הלא צמוד. לדבריו, "סביבת האינפלציה הנוחה (כ-1.8% בשנה הקרובה) שהיא תוצאה של תיסוף השקל והעדר לחצים אינפלציוניים, מקנה עדיפות לאפיק השקלי, בעיקר לטווח הארוך. אג"ח שקלי מסוג שחר הנושא תשואה שנתית לפידיון של 6.45% צפוי ליהנות גם מהציפיות לירידת התשואות בארה"ב".
יובל סייפר, סמנכ"ל יובנק קרנות נאמנות: סייפר מחלק את ההשקעה ל-40% ברכיב המנייתי ו-60% ברכיב הסולידי.
את הרכיב המנייתי מחלק סייפר ל-55% בשוק הישראלי, 30% בשווקים מפותחים ו-15% לשווקים מתעוררים. לדבריו, בשוק הישראלי יש להתמקד במניות מוטות ייצוא כדוגמת, טבע, כיל, אורמת, אפריקה, דלק קבוצה ובמניות הבנקים כדוגמת פועלים ולאומי הנסחרים במכפילי הון נמוכים בהשוואה לשווקים מתעוררים אחרים.
החלוקה לפי סייפר של השקעה בשווקים מפותחים הנה: 15% ליפן, 5% לאירופה, 5% לארה"ב ו-5% לקנדה. לדבריו, "השוק היפני מהווה הזדמנות קניה מאחר, וכיום אנו עדים להתאוששות וצמיחה ברת קיימא הנשענת על שלוש רגליים יציבות". הוא מדבר על גידול בצריכה הפרטית, גידול בהשקעות וגידול בייצוא. לגבי השווקים המתעוררים מסר סייפר, כי "יש להשקיע בשווקים הנהנים מצמיחה חזקה ומכפילים נמוכים - 5% רוסיה ומזרח אירופה, 5% אוסטרליה ואסיה פסיפיק, 5% סין".
את הרכיב הסולידי (40%) מחלק סייפר ל-40% שקלי לאור הציפיות לעצירת מהלך העלאות הריבית בארה"ב ואף סיכוי להורדות ריבית החל מתחילת שנת 2007. 10% בדולר, לדבריו, הריבית בישראל לא צפויה לעלות, נתוני המאקרו עדיין טובים כשעודפי התקציב מתקופת טרום המלחמה יכסו כמעט באופן מלא על נזקי המלחמה.
את ה-50% הנותרים מהאפיק הסולידי מייעד סייפר לצמוד מדד. זאת, מאחר שהריבית בארץ לא צפוייה לעלות והיקף גיוסי האג"ח על ידי האוצר לא צפוי לגדול. כ-10% יושקעו בשקליים הארוכים ו-30% בשקליים הקצרים. האפיק השקלי מגלם תשואה עודפת בטווח הקצר ובאפיק הארוך שגם יהנה מירידת התשואות באג"ח ארה"ב.
כ-10% מהאפיק הסוליד ממליץ סייפר להשקיע בדולר כמרכיב הגנתי על התיק השקלי בנוסף לריבית דולרית של 5%. ואת ה-50% הנותרים מאפיק זה יש להשקיע באג"ח קונצרני והמרה המגלם תשואה עודפת של 0.5%-1.5% מעל לאג"ח הממשלתי כלומר תשואה של 4.5%-5.5% פלוס הצמדה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
