מלחמת ה-Pod

אפל מאיימת לתבוע חברות שמשתשמות במונח Pod במוצריהן, אבל חלק מן המומחים המשפטיים בתחום סבורים שהמאבק האגרסיבי לא ישתלם לחברה בטווח רחוק

חברה נוספת מדווחת שקיבלה מכתב מאפל, ובו נאמר שהשימוש במילה Pod הוא בגדר פגיעה בסימן המסחרי של אפל. אנשי חברת Podvertiser מסרו בסוף השבוע האחרון שאפל דרשה מהם להפסיק להשתמש בסימן המסחרי Pod. עורכי הדין של החברה בודקים כעת אם יש בפרסום של פודקאסטים משום חדירה לטריטוריה של אפל, ועורכי דין אחרים מתקשים להחליט מי ינצח בבית המשפט, דוד או גוליית.

הלן מינסקר, עורכת דין ממשרד באנר ו-וויטקוף, אומרת שאך טבעי שאפל תבקש להגן על השקעתה, אך יתכן שהעובדה שהמונח Pod נפוץ בשפה האנגלית אינה משחקת לטובתה. להערכתה בית המשפט יבקש לבדוק את הייחודיות והעוצמה של המונח, וכן אם הנתבע מנסה לחקות את מוצרי אפל. "אינני משוכנעת שאפל תזכה בתביעה", אומרת מינסקר, "אבל אין ספק שמדובר במקרה מעניין".

אלון לוי, עורך דין שמתמחה בקניין רוחני ממשרד הופקינס וקרלי בקליפורניה, סבור שבעלים של סימנים מסחריים פופולריים "חייבים לבצע אכיפה בשוק על מנת למנוע פגיעה בסימן המסחרי". לטענת לוי, אם אפל לא תתבע חברות אחרות שמשתמשות במונח Pod, היא עלולה להיחשב כמי שהסכימה לכאורה לשימוש שהן עושות במונח. "השאלה אם שימוש מסוים במונח Pod הוא בגדר פגיעה בסימן המסחרי של אפל מורכבת יותר", אומר לוי. "בסופו של דבר, יש לבחון אם השימוש שעושה חברה אחרת במונח עלול לגרום להטעיה של צרכנים. אם חברה אחרת תציע נגני מוזיקה בעלי ממשק קל לשימוש בשם P-Pod סביר להניח שהדבר ייחשב לניסיון להטעות צרכנים, אך אם בחוברת קומיקס תופיע דמות בשם P-Pod הדבר לא ייחשב לפגיעה בסימן המסחרי של אפל".

נייט איי. גרהארט, עורך דין שמתמחה בקניין רוחני ושותף במשרד קובלנץ, פאץ', דאפי ובס מסן פרנסיסקו, מדגיש שאפל רכשה את הסימן המסחרי כדי להשתמש בו בנגנים ניידים, אך הגישה בקשה להשתמש בו גם בתחומים אחרים. "החוק מאפשר לאפל למנוע מגופים אחרים להשתמש בסימנים מסחריים זהים או דומים ביחס למוצרים ושירותים דומים או קשורים", אומר גרהארט. "אולם, כשמדובר במוצרים אחרים, התשובה אינה מובנת מאליה".

לדברי גרהארט, היצרנית של נגני TightPod, שנתבעה על ידי אפל, יכולה לטעון שמדובר בשם שונה שאינו מוגן על ידי הסימן המסחרי של אפל. למרות שהשם מכיל את המונח Pod, הרי שהאות i היא שמזהה את נגני iPod כמוצר של אפל, היצרנית של מחשבי iMac ותוכנת iTunes. היצרנית של נגני TightPod יכולה לטעון שהמונח Tight חשוב ומשמעותי, ומבדיל את מוצריה מאלו של אפל. מצד שני, מינסקר מזכירה שאפל מציעה מוצרים נוספים שבהם משולב המונח Pod, דוגמת StorePods.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.