מלחמת ה-Pod
חברה נוספת מדווחת שקיבלה מכתב מאפל, ובו נאמר שהשימוש במילה Pod הוא בגדר פגיעה בסימן המסחרי של אפל. אנשי חברת Podvertiser מסרו בסוף השבוע האחרון שאפל דרשה מהם להפסיק להשתמש בסימן המסחרי Pod. עורכי הדין של החברה בודקים כעת אם יש בפרסום של פודקאסטים משום חדירה לטריטוריה של אפל, ועורכי דין אחרים מתקשים להחליט מי ינצח בבית המשפט, דוד או גוליית.
הלן מינסקר, עורכת דין ממשרד באנר ו-וויטקוף, אומרת שאך טבעי שאפל תבקש להגן על השקעתה, אך יתכן שהעובדה שהמונח Pod נפוץ בשפה האנגלית אינה משחקת לטובתה. להערכתה בית המשפט יבקש לבדוק את הייחודיות והעוצמה של המונח, וכן אם הנתבע מנסה לחקות את מוצרי אפל. "אינני משוכנעת שאפל תזכה בתביעה", אומרת מינסקר, "אבל אין ספק שמדובר במקרה מעניין".
אלון לוי, עורך דין שמתמחה בקניין רוחני ממשרד הופקינס וקרלי בקליפורניה, סבור שבעלים של סימנים מסחריים פופולריים "חייבים לבצע אכיפה בשוק על מנת למנוע פגיעה בסימן המסחרי". לטענת לוי, אם אפל לא תתבע חברות אחרות שמשתמשות במונח Pod, היא עלולה להיחשב כמי שהסכימה לכאורה לשימוש שהן עושות במונח. "השאלה אם שימוש מסוים במונח Pod הוא בגדר פגיעה בסימן המסחרי של אפל מורכבת יותר", אומר לוי. "בסופו של דבר, יש לבחון אם השימוש שעושה חברה אחרת במונח עלול לגרום להטעיה של צרכנים. אם חברה אחרת תציע נגני מוזיקה בעלי ממשק קל לשימוש בשם P-Pod סביר להניח שהדבר ייחשב לניסיון להטעות צרכנים, אך אם בחוברת קומיקס תופיע דמות בשם P-Pod הדבר לא ייחשב לפגיעה בסימן המסחרי של אפל".
נייט איי. גרהארט, עורך דין שמתמחה בקניין רוחני ושותף במשרד קובלנץ, פאץ', דאפי ובס מסן פרנסיסקו, מדגיש שאפל רכשה את הסימן המסחרי כדי להשתמש בו בנגנים ניידים, אך הגישה בקשה להשתמש בו גם בתחומים אחרים. "החוק מאפשר לאפל למנוע מגופים אחרים להשתמש בסימנים מסחריים זהים או דומים ביחס למוצרים ושירותים דומים או קשורים", אומר גרהארט. "אולם, כשמדובר במוצרים אחרים, התשובה אינה מובנת מאליה".
לדברי גרהארט, היצרנית של נגני TightPod, שנתבעה על ידי אפל, יכולה לטעון שמדובר בשם שונה שאינו מוגן על ידי הסימן המסחרי של אפל. למרות שהשם מכיל את המונח Pod, הרי שהאות i היא שמזהה את נגני iPod כמוצר של אפל, היצרנית של מחשבי iMac ותוכנת iTunes. היצרנית של נגני TightPod יכולה לטעון שהמונח Tight חשוב ומשמעותי, ומבדיל את מוצריה מאלו של אפל. מצד שני, מינסקר מזכירה שאפל מציעה מוצרים נוספים שבהם משולב המונח Pod, דוגמת StorePods.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
