ירידה במכירות המחשבים בעקבות הלחימה בצפון

כך עולה מדו"ח שפרסמה חברת המחקר IDC. עוד בדו"ח: שוק המחשבים האישיים בישראל ירד ב-4% ברבעון השני של 2006, ומכירות המחשבים הניידים עלו

חוסר היציבות הפוליטית והמצב הביטחוני הפחיתו את הביקוש ל-IT בכלל ולמחשבים אישיים בפרט, במגזרים העסקי והציבורי ברבעון השני של השנה; כך עולה ממחקר של חברת הייעוץ והמחקר IDC. הרבעון השני נחשב לחלש ביותר עונתית, למרות שהצמיחה הכלכלית נמשכה גם ברבעון זה. לדברי החוקרים, למרות שינויים בשערי החליפין, השקל נשאר יציב, מה שחיזק את רכישת הציוד המשרדי במהלך הרבעון. IDC צפתה בהסטת הוצאות צרכנים ממחשבים אישיים לטלוויזיות, בשל שידורי גביע העולם בכדורגל.

במהלך הרבעון השני, ירד שוק המחשבים האישיים בישראל ב-4%, ונמכרו 157,700 מחשבים בכל הסוגים. נתוני המחקר מצביעים על ירידה בשוק המחשבים הנייחים ומעבר ברור למחשבים ניידים. השוק הביתי למחשבים נייחים ירד ב-15.9%, בעוד רכישת מחשבים ניידים עלתה בשיעור יוצא דופן של 70.5%.

המגזר הממשלתי והביטחוני ממשיכים להציב ביקוש לכל התצורות ובעיקר לשרתי x86 ומחשבים נייחים. משתמשי PC כבדים, דוגמת המגזר הפיננסי ומגזר ההיי-טק, עדיין מחזיקים במכרזים הגדולים ביותר בשוק. מגזר ההיי-טק צועד בראש רשימת המחליפים ממחשבים נייחים לניידים, ומציג ביקוש לפתרונות גישה גמישים לרשת הארגונית.

הרשתות הקמעונאיות המוכרות לצרכן הביתי וערוצי ההפצה המקוונים, ממשיכות להתחזק, בעיקר בשוק המחשבים הניידים הנמכרים בכמויות למשתמשים הביתיים בכל רבעון. שוק המחשבים הנייחים הסתכם בכ-115 אלף יחידות שנמכרו ברבעון השני - ירידה של 10.1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. שוק המחשבים הניידים עלה ב-24.7%, לעומת הרבעון המקביל ב-2005. סך הכל נמכרו 33 אלף מחשבים ניידים ברבעון השני של 2006. שוק שרתי x86 הציג קיפאון עם ירידה מינורית של 2.5%, כאשר 9,600 שרתים נמכרו.

באשר למעמדן של השחקניות הראשיות בשוק המקומי, נראה כי לא הרבה השתנה: HP ממשיכה להוביל גם ברבעון השני של השנה, בשל ביצועים טובים במכירת מחשבים נייחים ושרתי x86. החברה מכרה 27,062 מחשבים בכל התצורות, עליה של 5.3% - והיא מחזיקה ב-17.2% מסך השוק ביחידות.

לנובו תופסת את המקום השני הכללי, עם מכירות של 24,627 מחשבים נייחים וניידים, נתח שוק של 15.6%. בניטרול מכירות שרתי x86, הממשיכים להימכר תחת מותג יבמ, מובילה לנובו את שוק מכירות המחשבים הניידים והנייחים בישראל. בהשוואה לביצועי המכירות של מחשבים ניידים ונייחים ברבעון המקביל אשתקד, עלו מכירות לנובו ב-19.9%.

דל שומרת על המקום השלישי, עם רבעון טוב ומכירות של 13,240 מחשבים בכל התצורות - ירידה של 6.1%, אך שומרת על נתח שוק של 8.4%. היצרניות המקומיות אייבורי ו-KSP, המוכרות בעיקר לשוק הפרטי, ומבדלות את עצמן באמצעות מחיר נמוך, תופסות 4.8% ו-3.6% מהשוק בהתאמה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.