רמון: מוותר על שימוע, אתפטר ביום ראשון
היום שאחרי: שר המשפטים, חיים רמון, הודיע הבוקר (ו') ליועץ המשפטי למשלה, מני מזוז, כי הוא מוותר על זכות השימוע ועל חסינותו וכבר ביום ראשון יתפטר מכהונתו כשר המשפטים. רמון ביקש ממזוז כי משפטו יחל לאלתר ויתקיים באופן יומיומי ורציף, זאת לטענתו, גם בשל ההיבט האישי ובשל האינטרס הציבורי המתחייב. רמון הוסיף כי הוא בטוח כי יוכל להוכיח את חפותו בבית המשפט. היום פורסמה במעריב עדותה של אישה נוספת שטוענת כי רמון הטריד אותה מינית לפני 3 שנים.
רמון חוזר ואומר כי "הוא בטוח שיצליח להוכיח בבית המשפט שנשיקה של שתיים-שלוש שניות, לפי גרסת המתלוננת, לא יכולה להפוך למעשה עם כוונה פלילית". בתנועה לאיכות השלטון ברכו על החלטת רמון. "כך ראוי לנהוג. כאשר מוגש נגד שר כתב אישום עליו להתפטר", אמרו. "אנחנו קוראים למערכת המשפט לסיים את הדיון המשפטי בבהילות ובמהירות האפשרית".
אתמול הודיע היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, כי בהסתמך על חומר החקירה שהועבר אליו מהמשטרה, החליט על הגשת כתב אישום נגד שר המשפטים, חיים רמון, בחשד מתלוננת נוספת נגד חיים רמון.
בלעדי למעריב: זמן קצר אחרי החלטתו של מזוז, טוענת אישה נוספת כי הוטרדה על ידי השר רמון. הצעירה נמצאה דוברת אמת בבדיקת פוליגרף שנערכה לה. תגובת השר: "לא זוכר האירוע".
לביצוע מעשה מגונה בעובדת ממשלתית. כבר אתמול היה ברור כי עם הגשת כתב האישום, יאלץ רמון להתפטר, בהתאם להילכת דרעי ופנחסי, שנאלצו בהוראת בג"ץ "למסור את המפתחות", לאחר שבית המשפט קבע כי שר וסגן שר חייבים להתפטר מתפקידם עם הגשת כתב אישום נגדם. רמון אמר אתמול כי ביום ראשון יודיע על המשך צעדיו, ואולם לבסוף החליט להכריז כבר היום על כוונתו לפרוש. "אני בטוח בצדקתי ובחפותי ואוכיח זאת בבית משפט", אמר אתמול.
בתחילת השבוע המליצה המשטרה להגיש כתב אישום נגד השר, לאחר שלדעתה נמצאה תשתית ראייתית בעניין. בעקבות כך קיים אתמול היועץ המשפטי לממשלה דיון עם בכירי משרדו, ביניהם פרקליט המדינה, ערן שנדר, המשנה לפרקליט המדינה, פרקליטות מחוז תל-אביב והצוות המשטרתי שטיפל בתיק. בסיומו של הדיון הודיע מזוז לרמון ולראש הממשלה, אהוד אולמרט, כי בכוונתו להגיש נגד השר כתב אישום בחשד לביצוע עבירה של מעשה מגונה ללא הסכמה.
בתום הדיון דיבר מזוז בעיקר על הקושי להכריע בתיק שעוסק באירוע שהתרחש במשך זמן קצר בלבד, וללא נוכחות עדים. "בסופו של יום, אירוע העבירה לכאורה, בין השר לבין המתלוננת, התרחש במשך מספר שניות, ללא עדי ראייה, כשהשוני בין גרסת השר וגרסת המתלוננת מתמקד בעיקרו במספר שניות אלה".
לדברי מזוז, במצב דברים זה של גרסה מול גרסה יש חשיבות גדולה לעדותה של המתלוננת, אותה תיאר כ"עקבית ומהימנה, ואף זוכה לחיזוק ולתימוכין בעדויות אחרות". מה שמביא לכך ש"אין מנוס מהגשת כתב אישום והבאת הפרשה להכרעה בביתה משפט", לדברי מזוז.
מזוז הציע שימוע
עוד הדגיש היועץ המשפטי כי לעובדה שמדובר בשר מכהן היתה חשיבות גדולה בהחלטתו. "כאשר מדובר בחשד הקשור לשר בגין עבירה של הטרדה מינית, וכאשר האירוע מתרחש בזמן העבודה בין כותליו של משרד ממשלתי, הרי כי חשד זה לא יכול להיווצר ללא הכרעה, וקיים אינטרס ציבורי משמעותי ביותר לקיום הכרעה שיפוטית ברורה והחלטית בפרשה", אמר מזוז. עוד הדגיש מזוז בהחלטתו, כי הגשת כתב האישום מותנית בכפוף לשימוע שיקיים לשר – שימוע עליו ויתר רמון בסופו של דבר.
לפני כשלושה שבועות פורסם לראשונה כי שר המשפטים, חיים רמון, נחקר תחת אזהרה במשרדי היחידה לחקירות הונאה בבת-ים, בחשד שביצע מעשה מגונה בעובדת ממשלתית שבועיים קודם לכן. גורמים במשטרה מסרו עם פרסום הפרשה כי מדובר בתלונה הנוגעת, ככל הנראה, למגע פיזי שכלל חיבוק ונשיקה, שהופנו, לכאורה, כלפי עובדת שאינה קשורה למשרד המשפטים.
במהלך חקירתו במשטרה, שנמשכה כ-7 שעות, הכחיש רמון את הטענות שייחסה לו המתלוננת. כמו כן טען רמון כי במהלך מסיבת שחרור של המתלוננות ניגשה אליו הצעירה וביקשה להצטלם איתו. במהלך התצלום, כך טען, אף חיבקה אותו בנוכחות אנשים נוספים שהיו בחדר. עוד סיפר, כי מאוחר יותר ניגש לחדר סמוך כדי לצפות בטלוויזיה והמתלוננת עקבה אחריו, ניהלה עימו שיחה קצרה ולפתע נשקה לו.
לטענת חלק ממשתתפי האירוע, יזמה המתלוננת פנייה לרמון, ואף ביקשה להצטלם איתו. לדבריהם, מאוחר יותר הוא ניגש לחדר סמוך כדי לצפות בטלוויזיה, שם עמד כשדלת החדר פתוחה לרווחה. לטענתם, הצעירה הלכה בעקבותיו, העניקה לו נשיקה ואף מסרה לו את מספר הטלפון שלה. מאז פרסום הפרשה המשיכה המשטרה לחקור את התלונה, ואף ערכה עימות באמצעות וידאו בין השר למתלוננת השוהה בטיול בחו"ל.
עוד עדות
היום פורסמה במעריב עדותה של ג', צעירה הדתייה בשנות ה-20 לחייה, שטוענת כי הוטרדה מינית על ידי השר רמון לפני 3 שנים. כמה שעות לפני שנודע ל-ג' שהיועץ המשפטי לממשלה החליט להעמיד את רמון לדין בחשד לביצוע מעשה מגונה בעובדת ממשלתית, היא הגיעה לבית מעריב וגוללה בהתרגשות את סיפור המפגש הטראומתי שעברה בעצמה עם השר. לדבריה, רמון הזמין אותה לפני כשלוש שנים למשרדו לשיחה תמימה, במהלכה חיבק אותה בחוזקה, הצמיד את גופו לגופה וניסה לנשק אותה. הצעירה נמצאה כדוברת אמת בבדיקת פוליגרף. השר רמון הגיב אתמול ואמר שהאירוע לא זכור לו.
כמעט שלוש שנים נקפו עד שהצעירה הדתייה בשנות ה-20 לחייה, החליטה לצאת לתקשורת עם הסיפור. היא אומרת שהיחידים שידעו על הדבר, היו שניים מחבריה הקרובים. "אני באה מבית דתי, וסיפור כזה, אם היה נודע ברבים, לא היה עושה לי טוב", היא הסבירה כמעט בהתנצלות.
לדברי המתלוננת השנייה נגד רמון, בשבועות האחרונים היא עקבה בעניין אחרי התנהלות החקירה נגדו בחשד למעשים מגונים, קראה כל מילה, ולא פיספסה דבר. אתמול, אחרי לבטים קשים, היא החליטה לשבור שתיקה. "זה היה בערך לפני שלוש שנים", היא סיפרה, "התחלתי לעבוד בכנסת רק כמה חודשים קודם לכן, וההיכרות שלי עם חיים רמון היתה שטחית מאוד. הייתי רואה אותו מדי פעם במסדרונות. הוא היה עובד לידי, אומר שלום ולפעמים גם מוסיף איזו הערה כמו 'הנה העובדת הכי יפה בכנסת' או משהו כזה".
בשלב מסוים, החליטה ג' לעזוב את התפקיד בכנסת ולחפש מקום עבודה חדש, שיהלום את כישוריה. בניסיון לחפש מקום מתאים היא חילקה את קורות חייה בין בעלי תפקידים שונים בכנסת. אחד מהם, היה העוזר של חבר הכנסת רמון. "הכרתי אותו מהעבודה, וחשבתי שכמו אחרים שמקושרים בכל מיני מקומות, אולי הוא ישמע על תפקיד שמתאים לי", היא מספרת.
התגובה, לדבריה, לא איחרה לבוא. "לא עברו חמש דקות מהרגע שנתתי לעוזר שלו את הדף ועד שהוא הגיע למשרד שלי ואמר לי שחיים קורא לי", היא סיפרה. "הופתעתי מאוד מהתגובה הזריזה, ומיהרתי לחדר שלו. הכנסת היתה אז בפגרת הקיץ, ואני זוכרת שמעט מאוד אנשים הסתובבו בבניין. כשנכנסתי לחדר שלו הוא אמר לי לסגור אחריי את הדלת ולשבת. נשארנו בחדר רק שנינו".
"הוא הצמיד אותי אליו וחיבק אותי חזק מלפנים"
החל משלב זה, טוענת ג', השיחה בינה לבין השר רמון הידרדרה להטרדה מינית, ולגישושים מיניים בוטים מאוד. "השיחה התחילה בכמה מילות נימוסין כאלה, שלא קשורות לעניין", היא נידבה. "הוא סיפר לי שבדיוק הוא חזר מנסיעה לחו"ל. שאלתי אותו מי עוד נסע איתו, והוא ענה לי: 'סתם חברי כנסת, אם את היית באה איתי היה יותר כיף'. ואז הוא המשיך והציע לי לעבוד אצלו, אבל לי היה ברור שזה לגמרי לא שייך. אנחנו באים משתי תפיסות עולם רחוקות מאוד. אני דתייה והוא חילוני, וגם העמדות הפוליטיות שלי לא קרובות לשלו. כשאמרתי לו את זה הוא אמר לי שלא זה מה שיפריד בינינו".
ג' מוסרת שכל הפגישה ארכה מעט מאוד זמן, ושדווקא בגלל זה המעבר משיחת החולין המנומסת להתנהגות הבוטה שעליה היא סיפרה היה חד עוד יותר. "הוא לקח את קורות החיים שלי ביד והציע שניפגש בבית קפה ונדבר על זה. השאלה הזאת הביכה אותי מאוד. התחלתי להבין לאן הוא מושך את השיחה, והכיוון הזה לגמרי לא התאים לי. מבחינת הגיל, האיש יכול להיות אבא שלי", היא נזכרת.
"הוא המשיך והציע שאתקשר אליו לטלפון הסלולרי, במקום להעביר את קורות החיים שלי לעוזר. עוד לפני שהספקתי לענות לו, הוא הציע שהוא יתקשר אליי לסלולרי. בכל השיחה הוא לא הביט בכלל בקורות החיים שלי, זה בכלל לא עניין אותו. בשלב הזה ניסיתי לחתוך את הפגישה. אמרתי לו 'תודה בכל אופן', וקמתי כדי ללכת".
לטענתה של ג', זו הנקודה בה השר הניח עליה ידיים לראשונה. "כשהוא ראה שקמתי הכל התחיל פתאום לקרות במהירות" היא סיפרה לכתב מעריב. "לפני שהספקתי להבין מה קורה הוא קם, הקיף את השולחן שהפריד בינינו ונעמד צמוד אליי עם הפנים אליי. ניסיתי לחשוב איך אני יוצאת מהסיטואציה הזו כמה שיותר מהר, אבל אז הוא הושיט אלי את הידיים שלו, הקיף אותי איתן, הצמיד אותי אליו וחיבק אותי אליו חזק מלפנים.
הצעירה טוענת שבשניות הראשונות לסיטואציה הקשה שהיא מתארת, היא הייתה מסומרת למקומה מההלם, ולא ידעה מה עליה לעשות. "פתאום, מצאתי את עצמי כבולה בזרועותיו המחבקות. קפאתי. לא יכולתי לעשות כלום, גם פיזית. ואז הוא קירב את הפנים שלו אליי וניסה לנשק אותי. ניסיתי להיחלץ ממנו. דחפתי אותו בחזרה בשתי ידיים. אמרתי לו 'חיים, לא', הסתובבתי ויצאתי מהחדר".
מאת: NRG מעריב.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
