הבועה: התנהגות הבורסה במלחמה לא היתה הפתעה
תקופת המלחמה בלבנון שערכה מספר שבועות חשפה מספר בעיות בתחום הצבאי, בתפקוד הממשלה ובהערכות העורף. בתקופה זו, כאשר חלק גדול מתושבי המדינה הגרים בצפון הארץ נמצאים תחת אש טילים, עם כלכלה משותקת ורמת אי וודאות גבוהה, המשיכה הבורסה לאחר 2 ימי ירידות לחזור לרמות המחירים שקדמו למלחמה. ואכן, משקיעים רבים שאלו כיצד ניתן להסביר את התנהגות שוק המניות אשר כאילו התנתק ממה שהתרחש בארץ ומהדעה הרווחת, כי בורסה איננה אוהבת סיכונים ומלחמה היא דבר שלילי לשוק ההון.
התשובה לכך היא שהבורסה תמיד משקפת ציפיות לעתיד, וכנראה שציפיות המשקיעים לאחר מספר ימים היו חיוביות לגבי עתיד המשק והכלכלה בארץ למרות המלחמה.
אין זאת הפעם הראשונה - ראינו זאת גם בעבר, כאשר לקראת תקופת אי הודאות והחששות ממלחמת המפרץ הראשונה הבורסה ירדה. מייד לאחר שהחלה המלחמה, בעוד הטילים העיראקים נפלו בת"א ותושבי המדינה הסתובבו עם מסכות אב"כ, החלה הבורסה לעלות. כך קרה גם מלחמת המפרץ השנייה ב-2003, שהייתה הסמן לתחילת העליות בבורסה עליות שנמשכו 3 שנים.
המשקיעים בשוק ההון בישראל רואים היום לפניהם תסריט חיובי:
במצב הכלכלי – המלחמה הנוכחית בלבנון הייתה עד כה מלחמה המוגבלת בהיקפה והנזקים הכלכליים הנובעים מגיוס מילואים , הפסד תוצר ונזק לרכוש כתוצאה מירי הטילים מוערכים כנזקים הניתנים לתיקון מהיר ועלותם הוערכה כאחוזים קטנים מהתוצר הלאומי. המשק בארץ הינו משק חזק, צומח ותגובתו לאחר סיום הקרבות תהיה בהגברת הפעילות הכלכלית לשיקום, חידוש מלאים והערכות חדשה לאור לקחי המלחמה.
במצב המדיני - על פי תוצאות המלחמה והסכם הפסקת האש ישראל נמצאת במצב מדיני משופר כאשר היא משמשת ככוח הנלחם בטרור העולמי ובחיזבאללה הנתפס כשליח של איראן. בשל כך ישראל נהנית מתמיכה בינלאומית של מדינות ה G-8, אירופה ובעיקר של ארה"ב ואפילו של מדינות ערביות מתונות למרות שאינן מתבטאות כך בגלוי.
הפעילות הצבאית של ישראל והלחץ הבינלאומי, כפי שמצא ביטויו בהסכם הפסקת האש, יביאו בסופו של דבר לשינוי המצב הפנימי בלבנון: היחלשותו של ארגון החיזבאללה, הכנסת כוחות בינלאומיים לשליטה על דרום לבנון והוצאתה של לבנון מאחיזתם ושליטתם של הסורים והאיראנים והעברתה להשפעת מדינות המערב. לאחר מכן צפויה תקופת שקט ארוכה בצפון הארץ ויתכן גם מהלך להדברות עם הסורים. יש להניח, כי אם התהליך הזה יקרה תהיה לכך גם השפעה על התנהגותם של הפלסטינים והחמאס.
בבורסות העולם – למרות המצב הפנימי בארץ, התנהגות מדדי המניות בבורסה בת"א עוקבים באופן מתמיד, בשנים האחרונות, אחרי מגמות השערים בבורסות בעולם ומתעלמים כמעט לחלוטין מאירועים פוליטיים או צבאיים בארץ. לאחר תגובה קצרה לאירוע מקומי שבה הבורסה בת"א להיצמד למגמות העולמיות המתאפיינות בתיקון שערים לירידות של מאי ויוני.
לגבי אמון המשקיעים במשק בכלכלה ובחברות הישראליות - למרות המלחמה נוכחנו, כי משקיעי חו"ל ממשיכים להביע אמון בכלכלה, במשק ובחברות הישראליות. כמעט ולא היו מכירות, ובמידה רבה ראינו גם הגדלת החזקות במניות לאור הירידות בתחילת המלחמה. נמשכת המגמה של רכישת חברות ישראליות על ידי גופים עסקיים וחברות ענק בעולם. כך נרכשה מרקורי על ידי HP בסכום גבוה מעסקת הענק של ישקר ושל M-SYSTEM שנרכשה על ידי סאן דיסק.
האינפלציה וחוסנו של השקל - למרות העלייה במחירי חומרי הגלם, הנפט והמלחמה, הציפיות האינפלציוניות בארץ עלו מעט. העלאת הריבית האחרונה על השקל יחד עם הפסקת העלאות הריבית בארה"ב והמשך מחויבות הממשלה לשמירה על מדיניות תקציב ממשלתי מאוזן. כל אילו תומכים ביציבות המטבע.
לסיכום ניתן לומר, כי אם המצב הנוכחי בלבנון יתייצב ואכן נראה כי המהלכים הצבאיים והמדיניים משיגים את יעדם, ניתן לצפות שנראה בעתיד הקרוב המשך צמיחת המשק ושגשוגו ואיתו המשך העליות בבורסה, אך במידה והתהליכים הללו יבלמו ואו תחודש הלחימה נראה כנראה נסיגה גם בהתנהגות הבורסה, בינתיים, נכון לשעה זו ניתן לומר - כי במלחמה הזאת שוק ההון נחל ניצחון.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
