לאומי למשכנתאות: הרווח ברבעון צמח ב-26% ל-43 מ' ש'
דירקטוריון בנק לאומי למשכנתאות מקבוצת לאומי אישר הבוקר (ד') את הדו"חות הכספיים לשישה החודשים הראשונים של שנת 2006, מהם עולה כי ברבעון השני של 2006 הסתכם הרווח הנקי של הבנק ב-43 מיליון שקל לעומת 34 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 26%.
בשישה החודשים הראשונים של 2006 הסתכם הרווח הנקי ב-29 מיליון שקל, לעומת רווח של 64 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של 55%, זאת בשל ההפרשה החד פעמית לחובות מסופקים בסך 63.7 מיליון שקל, שנבעה מיישום ההנחיות של המפקח על הבנקים מיום 1.1.06, ואשר עליה דיווח הבנק ברבעון הראשון של 2006.
התשואה נטו על ההון הסתכמה ברבעון השני ב-10.3% בחישוב שנתי, לעומת 8.3% בתקופה מקבילה אשתקד. התשואה נטו על ההון בשישה החודשים הראשונים של 2006 הסתכמה ב-3.3% בחישוב שנתי, לעומת 7.8% במחצית הראשונה אשתקד, זאת בשל ההפרשה החד פעמית עליה דווח ברבעון הראשון.
נתונים נוספים:
הרווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים הסתכם ברבעון השני של 2006 ב-107 מיליון שקל לעומת 85 מיליון שקל ברבעון מקביל אשתקד, גידול של 25%. במחצית הראשונה של 2006 הסתכם רווח זה ב-197 מיליון שקל לעומת 176 מיליון שקל בתקופה מקבילה אשתקד, גידול של 11.7%. זאת בהשוואה לגידול בתיק האשראי בין שתי התקופות בשיעור של 3.7%.
ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה ברבעון השני של 2006 ב-18 מיליון שקל, לעומת 17 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. במחצית הראשונה של 2006 הסתכמה ההפרשה לחומ"ס ב-107 מיליון שקל לעומת 37 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. זאת בשל ההפרשה החד פעמית ברבעון הראשון, כאמור לעיל.
הרווח מפעולות מימון לאחר הפרשה לחובות מסופקים הסתכם ברבעון השני של 2006 ב-89 מיליון שקל לעומת 68 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 29%. במחצית הראשונה של 2006 הסתכם רווח זה ב-90 מיליון שקל לעומת 139 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון בשיעור של 35.5%. הקיטון נובע בעיקרו מההפרשה החד פעמית לחובות מסופקים ברבעון הראשון, כאמור לעיל.
יחס הלימות ההון, שהינו היחס בין ההון לרכיבי הסיכון כמוגדר ע"י בנק ישראל, הגיע ביום 30.6.06 לשיעור של 9.61% לעומת 9.53% בסוף 2005. יחס ההון המזערי הנדרש הינו 9.0%.
במחצית הראשונה של 2006 העמיד הבנק הלוואות חדשות (ללא קבלנים) בסך של 2,402 מיליון שקל, לעומת סך של 2,350 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 2.4%. ביצועי ההלוואות ע"י הבנק כוללים הלוואות עומדות ומענקים מותנים שניתנו לזכאים בסך 4 מיליון שקל, אשר בהתאם להוראות המפקח על הבנקים אינם כלולים ביתרות האשראי לציבור שבמאזן. ביצועי הלוואות אלה כוללים גם אשראי שניתן מפיקדונות מיועדים, שפירעונם מותנה במידת הגביה בסך 167 מיליון שקל בתקופה הנסקרת, אשר בהתאם להוראת המפקח על הבנקים אינם כלולים ביתרות האשראי לציבור שבמאזן.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
