מי אתה, המנתח הטכני?
לא מעט משקיעים סבורים כי שיטת הניתוח הטכני נוצרה כדי לחזות את העתיד. מעין כדור בדולח או קלפי טארוט. מכאן שתפקידו של המנתח הטכני בכל נקודת זמן שהיא, לדעת מה יהיה. מחר מחרתיים עוד חודש. לא חשוב והעיקר שיהיה מדויק. ואוי ואבוי אם לא.
שאלות כגון, האם תהיה מפולת? מתי תסתיים מגמת הירידה? לאן תגיע המניה? מתי היא תגיע? הן שאלות לגיטימיות בהן אנו נתקלים בכל יום. אבל השאלות הללו מסגירות יותר את חוסר הבנתו של המשקיע הפרטי בהשקעה בניירות ערך מאשר את מגבלות השיטה. תשובה לשאלות אלו אין משום שלא השיטה הטכנית ולא המנתח הטכני אמורים לספק את התשובות עליהן. התשובות, גבירותיי ורבותי, אינן בנמצא. ומי שחושב שרווחים ממסחר בניירות ערך מגיעים כתוצאה מחיזוי העתיד, כנראה שלעולם לא ירוויח. לא אחת נבחנים המנתחים הטכניים במבחנים המועדים לכישלון תמידי. העתיד נסתר והיכולת לנבא מה יהיה נשגב מבינתנו ומיכולתנו. אז מה בעצם אמורה השיטה הטכנית לעשות עבורנו?
שיטת הניתוח הטכני אמורה לבנות שתי יכולות מרכזיות: הראשונה, היא לתת את מרבית הכלים כדי להבין את המצב הנוכחי של השוק או המניה העומדת לניתוח, וממנו לגזור את הפעולה הרצויה. אם הייתם שואלים לדעתי, הרי שמרבית מניות המעו"ף אינן ראויות למאכל אדם ולו רק בגלל העובדה שהן מצויות במגמת ירידה.
שיקום אותו אחד שיכול להצביע במדויק על נקודת הסיום של מגמת הירידה. ומי שחושב שהוא יכול, כנראה שאינו בוגר מפולת. מי שעבר את מפולת שנת 2000 וקודמותיה, יודע אל נכון שמה שנראה זול היום, יהיה הרבה יותר זול מחר או מחרתיים והדבר הטיפשי ביותר שאפשר לעשות הוא לקנות כאשר מגמת הירידה בעיצומה. היכולת השנייה אותה בונה עבורנו השיטה היא היכולת להגיב כלפי שינויים במצב השוק/מניה.
שינוי מגמה הוא תהליך הדרגתי שכולל לא מעט איתותים. המטרה אינה לתפוס את הנקודה הנמוכה ביותר אלא את הנקודה הנכונה ביותר, זו המבטיחה בראש ובראשונה רמת סיכון נמוכה, ויכולת לשלוט ולהבין את הנסיבות עד כמה שניתן. מרבית המשקיעים שמתהללים בכך שתפסו את היפוך המגמה בדיוק בנקודה הנמוכה ביותר, לא יספרו לך לעולם על עשרות ניסיונות כושלים שהובילו להפסדים על גבי הפסדים.
ישנן עשרות שיטות ומודלים טכניים שכולם מאגדים איתותי קנייה ומכירה. אתה כמשקיע חייב לבחור את המודל המתאים לך. בהתאם לאישיות שלך, למגבלות הזמן ולעיסוקים האחרים. ברוב המקרים, אותם משקיעים המגיעים למסחר תוך יומי מבלי שהתנסו במסחר נינוח יותר ורווחי יותר לטווחים ארוכים, מאבדים את כספם במהירות ולא באשמת השיטה אלא באשמתם הבלעדית. כל משקיע, לפני כניסתו לשוק חייב להכיר את עצמו ואת מגבלותיו ובהתאם לכך לחפש את שיטת המסחר המתאימה לו. ישנן שיטות שיעבדו נהדר כשיטות ממוחשבות אך יכשילו פעם אחר פעם את המשקיע המנסה ליישם אותן ידנית.
למשל, ישנן טכניקות שעובדות נפלא על 40% הצלחה בלבד. בטכניקות אלו, הרווח הממוצע לעסקה, גבוה פי כמה מההפסד הממוצע לעסקה, כך שבסיכומו של דבר עקומת ההון העצמי מצויה בצמיחה מתמדת. אך נשאלות השאלה האם שיטה כזאת שיכולה לגרור מספר כשלונות רצופים, למרות היותה רווחית, תשרת היטב את המשקיע הפרטי המבצע את הפעולות בעצמו. שאו שמא על המשקיע לבחור שיטת מסחר שמספקת מעט איתותים אך באיכות גבוהה ולהתפשר מעט על הרווח הסופי. אכן שאלות שחייבות לקבל מענה.
בדרך כלל, מה שדופק את המשקיע הפרטי (סליחה על הביטוי) אלו האינסטינקטים שלו. הטבע שלו. חישבו על קורסי נהיגה מתקדמת, על הדרך שבה מלמדים בלימה נכונה מהי. התחמקות ממכשול. חישבו על רוכב אופנוע הנכנס לסיבוב וחייב "לקחת אותו נכון". כל הפעולות הנכונות, כמעט בכל תחום שהוא, נוגדות את האינסטינקטים הטבעיים שלנו. חישבו על אומנויות לחימה. הדברים שתלמדו שם, יסתרו לחלוטין את אותו טבע. כך גם בהתמודדות עם מצבים לא מעטים בתום ההשקעות. במרבית המקרים, הפעולה שהטבע מכתיב לך לעשות היא הפעולה שתגרום לך להפסד. ודוגמאות ישנן לא מעט.
אז מה היה לנו? שיטת הניתוח הטכני אינה שיטת חיזוי ואינה שיטת ניבוי. זו טכניקה שמפשרת לך להבין היטב את מצבו של השוק או הנכס בו אתה מעניין להשקיע ולהגיב היטב ונכון כלפי כל שינוי. זו טכניקה שמאפשרת לך לבנות עבור עצמך את דרך הפעולה הרצויה והנכונה לך בהתאם למגבלות בהן אתה נאלץ לתפקד. זו השיטה היחידה בה המשקיע הפרטי, יכול לשרוד לאודך זמן בשוקי המניות למיניהם.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית
משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים
הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.
מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו
חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות
צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת
מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.
הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן
המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה
והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.
החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין
הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.
