מי אתה, המנתח הטכני?
לא מעט משקיעים סבורים כי שיטת הניתוח הטכני נוצרה כדי לחזות את העתיד. מעין כדור בדולח או קלפי טארוט. מכאן שתפקידו של המנתח הטכני בכל נקודת זמן שהיא, לדעת מה יהיה. מחר מחרתיים עוד חודש. לא חשוב והעיקר שיהיה מדויק. ואוי ואבוי אם לא.
שאלות כגון, האם תהיה מפולת? מתי תסתיים מגמת הירידה? לאן תגיע המניה? מתי היא תגיע? הן שאלות לגיטימיות בהן אנו נתקלים בכל יום. אבל השאלות הללו מסגירות יותר את חוסר הבנתו של המשקיע הפרטי בהשקעה בניירות ערך מאשר את מגבלות השיטה. תשובה לשאלות אלו אין משום שלא השיטה הטכנית ולא המנתח הטכני אמורים לספק את התשובות עליהן. התשובות, גבירותיי ורבותי, אינן בנמצא. ומי שחושב שרווחים ממסחר בניירות ערך מגיעים כתוצאה מחיזוי העתיד, כנראה שלעולם לא ירוויח. לא אחת נבחנים המנתחים הטכניים במבחנים המועדים לכישלון תמידי. העתיד נסתר והיכולת לנבא מה יהיה נשגב מבינתנו ומיכולתנו. אז מה בעצם אמורה השיטה הטכנית לעשות עבורנו?
שיטת הניתוח הטכני אמורה לבנות שתי יכולות מרכזיות: הראשונה, היא לתת את מרבית הכלים כדי להבין את המצב הנוכחי של השוק או המניה העומדת לניתוח, וממנו לגזור את הפעולה הרצויה. אם הייתם שואלים לדעתי, הרי שמרבית מניות המעו"ף אינן ראויות למאכל אדם ולו רק בגלל העובדה שהן מצויות במגמת ירידה.
שיקום אותו אחד שיכול להצביע במדויק על נקודת הסיום של מגמת הירידה. ומי שחושב שהוא יכול, כנראה שאינו בוגר מפולת. מי שעבר את מפולת שנת 2000 וקודמותיה, יודע אל נכון שמה שנראה זול היום, יהיה הרבה יותר זול מחר או מחרתיים והדבר הטיפשי ביותר שאפשר לעשות הוא לקנות כאשר מגמת הירידה בעיצומה. היכולת השנייה אותה בונה עבורנו השיטה היא היכולת להגיב כלפי שינויים במצב השוק/מניה.
שינוי מגמה הוא תהליך הדרגתי שכולל לא מעט איתותים. המטרה אינה לתפוס את הנקודה הנמוכה ביותר אלא את הנקודה הנכונה ביותר, זו המבטיחה בראש ובראשונה רמת סיכון נמוכה, ויכולת לשלוט ולהבין את הנסיבות עד כמה שניתן. מרבית המשקיעים שמתהללים בכך שתפסו את היפוך המגמה בדיוק בנקודה הנמוכה ביותר, לא יספרו לך לעולם על עשרות ניסיונות כושלים שהובילו להפסדים על גבי הפסדים.
ישנן עשרות שיטות ומודלים טכניים שכולם מאגדים איתותי קנייה ומכירה. אתה כמשקיע חייב לבחור את המודל המתאים לך. בהתאם לאישיות שלך, למגבלות הזמן ולעיסוקים האחרים. ברוב המקרים, אותם משקיעים המגיעים למסחר תוך יומי מבלי שהתנסו במסחר נינוח יותר ורווחי יותר לטווחים ארוכים, מאבדים את כספם במהירות ולא באשמת השיטה אלא באשמתם הבלעדית. כל משקיע, לפני כניסתו לשוק חייב להכיר את עצמו ואת מגבלותיו ובהתאם לכך לחפש את שיטת המסחר המתאימה לו. ישנן שיטות שיעבדו נהדר כשיטות ממוחשבות אך יכשילו פעם אחר פעם את המשקיע המנסה ליישם אותן ידנית.
למשל, ישנן טכניקות שעובדות נפלא על 40% הצלחה בלבד. בטכניקות אלו, הרווח הממוצע לעסקה, גבוה פי כמה מההפסד הממוצע לעסקה, כך שבסיכומו של דבר עקומת ההון העצמי מצויה בצמיחה מתמדת. אך נשאלות השאלה האם שיטה כזאת שיכולה לגרור מספר כשלונות רצופים, למרות היותה רווחית, תשרת היטב את המשקיע הפרטי המבצע את הפעולות בעצמו. שאו שמא על המשקיע לבחור שיטת מסחר שמספקת מעט איתותים אך באיכות גבוהה ולהתפשר מעט על הרווח הסופי. אכן שאלות שחייבות לקבל מענה.
בדרך כלל, מה שדופק את המשקיע הפרטי (סליחה על הביטוי) אלו האינסטינקטים שלו. הטבע שלו. חישבו על קורסי נהיגה מתקדמת, על הדרך שבה מלמדים בלימה נכונה מהי. התחמקות ממכשול. חישבו על רוכב אופנוע הנכנס לסיבוב וחייב "לקחת אותו נכון". כל הפעולות הנכונות, כמעט בכל תחום שהוא, נוגדות את האינסטינקטים הטבעיים שלנו. חישבו על אומנויות לחימה. הדברים שתלמדו שם, יסתרו לחלוטין את אותו טבע. כך גם בהתמודדות עם מצבים לא מעטים בתום ההשקעות. במרבית המקרים, הפעולה שהטבע מכתיב לך לעשות היא הפעולה שתגרום לך להפסד. ודוגמאות ישנן לא מעט.
אז מה היה לנו? שיטת הניתוח הטכני אינה שיטת חיזוי ואינה שיטת ניבוי. זו טכניקה שמפשרת לך להבין היטב את מצבו של השוק או הנכס בו אתה מעניין להשקיע ולהגיב היטב ונכון כלפי כל שינוי. זו טכניקה שמאפשרת לך לבנות עבור עצמך את דרך הפעולה הרצויה והנכונה לך בהתאם למגבלות בהן אתה נאלץ לתפקד. זו השיטה היחידה בה המשקיע הפרטי, יכול לשרוד לאודך זמן בשוקי המניות למיניהם.
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
