לאומי: המשק קרוב לסיום מהלך העלאת הריבית לטווח קצר
כמידי שבוע ביחידת המחקר של בנק לאומי סוקרים את נתוני המאקרו בשבוע החולף בכלכלה הישראלית ומספקים תחזית לעתיד.
ריבית בנק ישראל הועלתה ב-0.25% ל-5.50%
בנק ישראל הודיע ב-24 ביולי על העלאת הריבית לחודש אוגוסט ב-0.25% לרמה של 5.5%. העלאה זו נועדה על פי הודעת הבנק המרכזי "על מנת שהאינפלציה תהיה בתחום יעד יציבות המחירים".
החשש מסטייה כלפי מעלה מהיעד (שהוא 1% עד 3% ), קיים למרות שהציפיות לאינפלציה לשנה קדימה מצויות סביב אמצע היעד וגם קצב האינפלציה בפועל, ב-12 החודשים האחרונים, צפוי לחזור בקרוב לתחום היעד.
על כן, נראה כי בהחלטת בנק ישראל ניתן משקל רב יחסית לפעילות הכלכלית במשק כאשר המדדים השונים מצביעים על צמיחה מהירה במחצית הראשונה של השנה תוך חשש מהשפעת עודפי ביקוש במשק על המחירים. בנק ישראל חישב ומצא כי בהנחה של סיום מהיר של הלוחמה צפויה הפגיעה בפעילות הכלכלית להיות נמוכה יחסית בהיקף של עד אחוז תוצר, בעיקר בתחום התיירות. לפיכך, בתרחיש של סיום מהיר של הלוחמה וחזרה מהירה לשגרה, ההחלטה מגלמת הערכה, כי המשק יוסיף לצמוח בשיעור מהיר יחסית.
בהקשר זה בנק ישראל מציין כי: "עלייה זו בסיכון ובכלל זה בסיכון האינפלציוני מחייבת הידוק מוניטרי מסוים". כזכור, הערכות המגולמות בתשואות האג"ח השונות הצביעו בחודשים האחרונים, כי צפויה העלאה בריבית של כמחצית נקודת האחוז (עד לרמה של כ-6% ) עד לסוף השנה, כך שנראה כי הבנק המרכזי לא סטה מהערכות השוק לטווח הבינוני, המבוססות ככל הנראה על הנחה כי הפגיעה במשק של המצב הביטחוני היא קצרת
טווח.
הערכות אלה משקפות, בעת הנוכחית, גם את הערכת הבנק ונראה כי בתרחיש הקיים, המשק קרוב לסיום מהלך העלאת הריבית לטווח קצר.
המדד המשולב: קצב צמיחה מהיר במחצית ה-1 של 2006
כאמור, קצב צמיחת המשק היה מהיר במחצית הראשונה של השנה. המדד המשולב לבחינת מצב המשק המתפרסם על ידי בנק ישראל עלה בחודש יוני בכ-0.7% והשלים בכך עלייה חצי שנתית של 3.9%.
בתקופה האחרונה הייתה האצה בקצב עליית המדד, המשקף את פעילות הסקטור העסקי, מ-6% ל-7%, במונחים שנתיים.
באשר לעתיד, בסקירת הבנק משבוע שעבר מהשבוע שעבר הערכנו, כי צפויה פגיעה בפעילות הכלכלית ברביע השלישי של 2006. בהקשר זה נציין שאיזור הצפון, המהווה כחמישית מהפעילות הכלכלית בישראל, נפגע פגיעה כלכלית משמעותית בטווח הקצר.
עם זאת, ברמה השנתית, הפגיעה בקצב הצמיחה צפויה להיות קטנה יותר, כל זאת בתנאי שיתממש תרחיש שבו הלחימה לא תארך זמן רב. לפי תרחיש זה צמיחת הסקטור העסקי בשנים 2006 ו-2007 צפויה להסתכם ב-5%-5.5%, בקירוב.
האשראי הבנקאי: גידול מתון מאז ראשית 2006
במחצית הראשונה של השנה גדל האשראי לציבור במערכת הבנקאית (כולל בנקים למשכנתאות ועל בסיס ממוצעים חודשיים) בשיעור נומינלי של 1.4%, כאשר עיקר הגידול התרחש ברביע השני של השנה.
כמו כן, בלט גידל באשראי השקלי הלא-צמוד לעומת ירידה באשראי במט"ח (כפי הנראה בהשפעת התחזקות השקל מול הדולר).
הסתכלות על מגמה ארוכת טווח של התפתחות האשראי מלמדת על קצב התרחבות ריאלי נמוך הנע בין 0% ל-1% בשנה, למרות קצב הצמיחה המהיר במשק. זאת לאחר תקופה ארוכה יחסית של ירידה ריאלית.
כידוע, בשנים האחרונות קיים גידול מתמשך באשראי החוץ בנקאי כחלופה לאשראי הבנקאי. על פי נתוני הבורסה לני"ע, במחצית הראשונה של השנה בוצעו הנפקות של אג"ח קונצרניות, העשויות להוות חלופה לאשראי הבנקאי, בהיקף של כ-12 מיליארד שקל (שקול ל-2% גידול באשראי במערכת), בהשוואה ל-17 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
ייתכן שירידה מסוימת זאת בהיקף ההנפקות היא אחד ההסברים לשינוי הקל במגמה, בפרט לאור העובדה שרוב רוכשי האג"ח הינם משקיעים מוסדיים, אשר ייתכן ומשקל האג"ח הקונצרניות בתיק ההשקעות שלהם מגיע לרמה הראויה לדעתם. בהקשר זה, ראוי לזכור, כי ההיקף המתון של הנפקות האג"ח של הממשלה במחצית הראשונה של השנה פעל גם הוא להפניית ביקושים לאג"ח קונצרניות.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
