מט"ח: שערו היציג של הדולר עלה ב-0.2% ל-4.437 שקל
היום, השקל נסחר במגמה מעורבת כנגד העיקריים. הדולר נסחר בעליה של 0.2% ושערו היציג נקבע על 4.4365 לשקל. מנגד, האירו נחלש ב-0.28% ושערו היציג נקבע על רמה של 5.582 לשקל. בנוסף, הזוג אירו/דולר נסחר בעליה של כ-0.1% ונסחר סביב רמות של 1.2592.
הדולר מתחזק היום לאחר שאתמול ירד ב-0.76% ושערו היציג נקבע ברמה של 4.4280 שקלים, רמה הנמוכה מזאת בה שהה לפני שבועיים (טרם פרוץ המלחמה). החלשות הדולר מול השקל באה בעקבות החלטת נגיד בנק ישראל על העלאה של הריבית במשק ל- 5.5%, רמה הגבוה ב-0.25% משער הריבית בארה"ב.
מצב נוכחי זה בו הריבית בארה"ב נמוכה מהריבית בארץ עשויה להשאיר משקיעים מחו"ל בארץ ואף למשוך משקיעים חדשים ( ישנה פרמיית סיכון למשקיעים הזרים).
מחדר המסחר של גאון טרייד נמסר, כי בתקופה הקרובה הדולר יסחר בטווחים שבין 4.4-4.5 לשקל, כאשר הוא מושפע מהעלאת הריבית במשק ועל רקע הלחימה בגבול הצפון. לטענתם ישנה גם סבירות גבוהה להעלאה נוספת של הריבית בארה"ב בחודש אוגוסט מה שעשוי לתמוך בדולר.
מאז פרוץ הלחימה בצפון אנו עדים לפעילות מאוד ערה באופציות על הדולר כאשר המשקיעים מנתבים את השקעותיהם בהתאם למצב הביטחוני. פעילות ערה נוספת ניתן למצוא במניות ותעודות סל הקשורות לשוק הנפט, בו יש בתקופה האחרונה תנודתיות גבוהה עם נטיות לעליות שערים כאשר כיום הוא נסחר סביב הרמה של 74 דולר לחבית.
מצב הלחימה והתחזקותו של הדולר משפיעים אף על מחירו של הזהב אשר ממשיך את מסעו דרומה ונסחר סביב הרמה של 615 דולר לאונקיה, דבר הבא לידי ביטוי בנדידתם של משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות בזהב ומעבר לקרנות ואופציות דולריות. חשוב לציין כי באופן כללי כאשר מחירו של הדולר עולה בעולם כך גם יורד מחיר הזהב. הקורלציה שנראית כעת מעידה על הקשר ההדוק בין המכשירים הפיננסים האלה.
אתמול פורסמו נתונים חיוביים בארה"ב - מדד אמון הצרכנים לחודש יולי היה גבוה מהתחזית ועמד על 106.5 לעומת צפי של 104 דבר המעיד על יציבות בקרב הצרכנים בארה"ב. נתון נוסף שפורסם היה מכירות בתים לחודש יולי שגם הוא היה גבוה מהצפי שעמד על 6.62 מיליון דולר לעומת תחזית של 6.58 מיליון דולר. עם פרסום הנתונים היינו עדים לצניחה של האירו ב-0.7% אל מול הדולר וזאת לאחר שבימים האחרונים נסחר הזוג ביציבות יחסית ולא פרץ מטה את רמת התמיכה 1.2600 לדולר עד היום.
מחר יפורסמו נתוני הזמנות מוצרים ברי קיימא ובתים חדשים בארה"ב שלפי התחזיות עשויים להיות חיוביים ולתמוך בדולר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
