עובדת נקיון במשטרה שנפצעה תפוצה בחצי מיליון שקל
רחל פרס נפגעה בתאונת עבודה, בתחנת משטרת ישראל בשדרות, עת עבדה שם בניקיון התחנה. כאשר סיימה פרס את עבודתה בתחנת המשטרה והתכוונה לשוב לביתה, ניגשה לשוטרת היומנאית וביקשה ממנה לשים את המפתחות במקומם הרגיל, שהוא בארון גבוה. לטענת פרס, סירבה השוטרת לבקשתה בטענה שאין לה זמן. לפיכך, וכדי להחזיר את המפתחות למקומם בארון, עלתה פרס על כסא, שעמד בסמוך. היא פתחה את הארון כשלפתע ניתק הארון מהקיר, נפל עליה, הדף אותה לרצפה יחד עם הכסא, כשהיא נמחצת בין הכסא לארון. עקב פגיעתה, הובהלה פרס לבית החולים.
פרס הגישה תביעה נגד משטרת ישראל לפיצוי בגין התאונה. משטרת ישראל ביקשה להעביר את האשמה לצד ג' - מעסיקתה של התובעת, חברת כוח אדם. פרס טענה כי מאז התאונה איננה עובדת, מתקשה בעמידה וזקוקה לעזרה.
בית המשפט קבע כי התאונה אירעה עקב רשלנותה של המשטרה, שהיא האחראית הבלעדית לתקינותו של הציוד והריהוט שנמצא בתחנת המשטרה, השייך לה ובשליטתה. צד ג' הייתה המעבידה של פרס ומשלמת שכרה וככל שמדובר בנסיבות התרחשות התאונה במקרה זה, צד ג' שלחה את התובעת לנקות את תחנת המשטרה, עבודה שאותה עשתה בשגרה יומיומית, ולא היה לה כל מעורבות או שליטה באותן נסיבות.
עוד נקבע כי כעניין של מדיניות, יהיה זה לא רצוי ואף מסוכן בפני עצמו, להכיר בפיצול וחלוקה של אחריות בהיבט הבטיחותי בין שני הגופים, חברת כח האדם והמפעל. באופן כללי, הדבר יגרום כדרך הטבע, לנפילה בין הכיסאות, שרק תרבה תאונות. הגורם הטבעי והמתבקש להיות אחראי על שמירת כללי הבטיחות וקיום סביבת העבודה התקינה, בעת ביצוע המלאכות, הוא המפעל עצמו, שבחצריו ובמתקניו מתבצעת העבודה ובידו השליטה המלאה והיעילה על המקרקעין, המכונות וציוד העבודה למיניהו". נמצא כי החבות המלאה והבלעדית כלפי פרס, בגין התאונה, היא למשטרת ישראל ועל כן תביעתה כנגד צד ג' נדחית.
בעקבות התאונה, איבדה פרס את יכולתה לעבוד בתחום עיסוקה, שהוא עבודות נקיון. היא חסרת השכלה וכל חייה עבדה בעבודות פיזיות. הממצאים הרפואיים, כפי שהם באים לידי ביטוי בחוות הדעת, מבהירים כי לאחר התאונה הדרדר מצבה הפיזי של פרס, עד כדי כך שנבצר ממנה לשוב לעבודתה הקודמת. לאור הנסיבות ובמיוחד בשל גילה, שהייתה בעת התאונה בת 65 וכיום הינה בת 72, נקבע כי מדובר באובדן השתכרות בגובה של 100%. שכרה הממוצע של התובעת עובר לתאונה עמד על 3,001 ש"ח. לפיכך נפסקו לפרס פיצויים בסך כולל של 485,000 ש"ח בגין הפסד השתכרות, כאב וסבל, הוצאות עזרה לה היא נזקקת, הוצאות טיפול בבעל וכו'.

הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
שאלות ותשובות על הטכניקה של החות'ים להגביר את הפגיעות; ומה ישראל עושה בעניין
החות'ים, ארגון מורדים שיעי מתימן, המזוהה עם איראן, מנהלים מלחמה מקומית מול כוחות הקואליציה הסעודית, אך בהמשך למלחמה בעזה הם פועלים נגד ישראל, בעיקר באמצעות שיגור כטב"מים וטילים בליסטיים. ישראל מגיבה וגורמת לפגיעות וחיסולים רבים כשלאחרונה חוסלה ההנהגה הפוליטית של החות'ים (להבדיל מההנהגה הצבאית). בימים האחרונים שיגרו החות'ים כטב"מים שהצליחו לעבור את ההגנות של הצבא וחיל האוויר. אתמול נפגע על ידי כטב"מ שדה התעופה רמון.
מה קרה באירוע האחרון?
היום שיגרו
החות'ים כטב"ם שחדר לשטח ישראל ויורט לאחר כחצי שעה מעל אזור ים המלח. יום קודם לכן פגע כטב"ם בנמל התעופה רמון, ללא התרעה מוקדמת, הפעם השנייה בחודשים האחרונים שבה החות'ים מצליחים לפגוע בנמל תעופה בישראל. הפעם הקודמת היתה בצמוד לנתב"ג.
מדוע לא
הופעלה אזעקה בזמן התקיפה ברמון?
מערכת ההתרעה לא זיהתה את הכטב"ם בזמן כסכנה ולכן לא הופעלה אזעקה. תחקיר ראשוני העלה כי הכטב"ם זוהה במערכות אך לא סווג כעוין. בצה"ל הדגישו כי לא מדובר בתקלה טכנית אלא באתגר מבצעי.
במה שונה כטב"ם מטיל
או רקטה?
רקטות וטילים נעים במסלול בליסטי קבוע שקל יחסית לחזות. כטב"ם לעומת זאת קטן יותר, טס נמוך, מתמרן ומשנה מסלול, מה שמקשה מאוד על זיהויו. בנוסף, שטח החתך המכ"מי שלו נמוך, ולכן ההחזר ממערכות המכ"ם חלש וקשה לגילוי.
- גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר
- אירודרום תצמח פי 4 בשנתיים? אשרי המאמין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה פעמים
הצליחו החות'ים לפגוע בישראל?
מאז פתיחת המלחמה היו שש פגיעות של כטב"מים וטילים חות'יים בישראל. האירוע הקשה ביותר היה ביולי 2024, אז פגע כטב"ם בבניין בתל אביב וגרם למותו של אזרח. שתי פגיעות היו בנמלי תעופה, בנתב"ג ובשדה רמון.