השר יצחק הרצוג: יש להגדיר מחדש את קו העימות
שר התיירות, יצחק הרצוג, מציע להחיל הוראת שעה להגדרה מחדש של קו העימות בצפון, אשר תכלול את כל הישובים מגבול המדינה עם לבנון בצפון, עד חמישה ק"מ דרומה מכל ישוב שספג פגיעות של טילים וקטיושות.
הגדרה זו, מותאמת למציאות הביטחונית הנוכחית, והיא באה לתקן את ההגדרה הקיימת כיום לקו עימות, הכוללת ישובים הנמצאים במרחק של 9 ק"מ בלבד מגבול ישראל- לבנון . עבור ישובים אלו, הנכללים בהגדרה החדשה של קו העימות, מציע השר הרצוג לתת פיצוי עקיף מהיום הראשון ללחימה ולמשך כל תקופת המבצע גם אם הנזקים התרחשו בפרק זמן של פחות משבעה ימים. זאת, לעומת התקנות על פי החוק הקיים היום, לפיהן הפיצוי יינתן רק מהיום השביעי ואילך.
כמו כן מבקש השר הרצוג לכלול בהגדרת מקומות אכסון גם אכסון כפרי וצימרים.
לדברי השר יצחק הרצוג : "הוראת שעה זו היא הליך מתחייב נוכח המציאות הביטחונית הנוכחית, וכן על רקע שיחות שקיימתי עם ראשי הענף בכלל ותיירני הצפון איתם נועדתי בפרט. למן תחילת המבצע נערך משרד התיירות בכל הרמות תוך הענקת תשומת לב מרבית להתמודדות עם המצב ומניעת פגיעה בטווח הרחוק בענף התיירות ובתעשיית התיירות".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
