קטיושות על הגליל: אשה נהרגה בנהריה

התושבים נקראו להשאר במרחבים מוגנים. צה"ל מתכונן למבצע ארוך
מעריב NRG |

החיזבאללה הגיב לתקיפות צה"ל בלבנון ושיגר הבוקר מטח טילים לעבר יישובי הצפון, כאשר לראשונה השתמש בקטיושות ארוכות הטווח שברשותו. בנהריה נהרגה אישה בת 40 כאשר קטיושה פגעה ישירות בבניין דירות, ו-29 בני אדם נוספים נפגעו, אחד מהם קשה, כתוצאה מנחיתה של כמה קטיושות ברחבי העיר. לראשונה, נחתו טילים גם במחניים, שבאזור ראש פינה. טילים נפלו גם בקריית שמונה, כפר סאלד, בית הלל, דוב"ב, הגושרים, וכפר הנשיא. במושב זרעית בגבול הצפון נפצע אדם אחד קל-בינוני כתוצאה מפגיעת פצמ"ר. פיקוד העורף הורה לתושבים במספר יישובים בצפון להיכנס למרחב המוגן.

- לחימה בצפון - סיקור מיוחד ב-nrg מעריב

פיקוד העורף מבקש מהתושבים ביסוד המעלה, מחניים, אליעזר, משמר הירדן, איילת השחר וגדות - להיכנס מיידית למרחב מוגן, כלומר חדר פנימי בבית ללא חלונות או קירות חיצוניים, ולהאזין להמשך ההנחיות. שדה התעופה בביירות הופצץ מטוסי צה''ל תקפו מסלולים בשדה התעופה הבינלאומי בבירה הלבנונית. אל-ג'זירה: לפחות 27 בני אדם נהרגו. השדה נסגר לתנועה של נוסעים.

בנוסף, הודיעו בפיקוד לכל היישובים מצפון לכביש עכו-צומת עמיעד להישאר, סמוך למבנים להיות קשובים ובמקרה שנשמע קול נפץ או צפירת הזהרה להיכנס מיידית למרחב מוגן - דירה או חדר פנימי.

במקביל, ירדו כל המפקדים והחיילים בבסיס פיקוד צפון למרחב התת-קרקעי המוגן, מחשש לנפילת קטיושות במקום.

החיזבאללה פתח הבוקר במתקפת קטיושות על הצפון, בתגובה לתקיפות הנרחבות של צה"ל על יעדים ברחבי לבנון ובכללם שדה התעופה הבינלאומי של ביירות פתח החיזבאללה . בנהריה נהרגה אישה בת 40 כתוצאה מפגיעה ישירה של טיל קטיושה שחדר למרפסת ביתה שבקומה החמישית בבניין דירות בעיר. 12 בני אדם נוספים נפצעו, אחד מהם קשה, כתוצאה מנחיתת 5 טילים נוספים בעיר.

מאוחר יותר נורו מטחי קטיושות נוספים לעבר העיר. חלק מהטילים נפלו באזור המטעים של מושב בן עמי מול בית החולים של נהריה וגרמו לשריפות.

החיזבאללה ביצע לראשונה שימוש ברקטות ארוכות הטווח שברשותו, ולראשונה נחתו הבוקר טילי קטיושה באזורם סמוכים למושבה ראש פינה. מעט לפני השעה שמונה בבוקר נחת באזור מטח של חמש קטיושות בשטחים סמוכים לשדה התעופה ולמטעים של הקיבוצים מחניים וכפר הנשיא.

תושבי האזור, שהיה במשך שנים ארוכות מחוץ לטווח הטילים של החיזבאללה, נאלצים להתרגל למציאות החדשה. רב פקד אבי מאור מתחנת משטרת ירדן שבראש פינה אמר ל-nrg מעריב: " אנחנו סורקים את השטח על מנת לזהות היכן בדיוק היו הנפילות. הפיצוצים הורגשו היטב בכל אזור ראש פינה".

*מרכז מידע מיוחד נפתח בבית החולים נהריה שמספרו: 04-9107464, 1255-141

לפנות בוקר, מעט לאחר השעה 4:00 נורה מטח של 10 קטיושות לעבר בסיס חיל האוויר בהר-מירון בו שוכנת יחידת הבקרה האווירית של צה"ל באזור הצפון. גורמים בצפון מסרו ל-nrg מעריב, כי לא היו נפגעים כתוצאה מהירי, אך מספר נקודות בתוך הבסיס נפגעו ונזק נגרם למספר מבנים וביניהם מגורי החיילים. במקום מתחוללת כעת שריפת ענק, ולמקום הוזנקו מסוקים ומטוסים.

בשל נפילת הקטיושות לפנות בוקר באזור הר מירון בבסיס חיל האוויר, במקום מתחוללת כעת שריפת ענק. למקום הוזנקו מסוקים ומטוסים. כשעה לאחר מכן, פתח החיזבאללה בירי לעבר מוצבי צה"ל בגבול. בגזרה מזרחית תקפו אנשי החיזבאללה, באזור רכס רמים, את מוצב פרג הסמוך לקיבוץ משגב עם, ובגזרה המערבית הותקפו המוצבים הסמוכים למושבים שתולה וזרעית.

חלק מפצצות המרגמה והקטיושות שנורו לעבר מוצב יקינטון פגעו גם בשני בתים ובכמה כלי רכב במושב זרעית ואחד מתושבי המושב נפצע קל-בינוני ופונה על ידי מד"א לבית החולים בנהריה.

כוחות צה"ל תקפו למעלה ממאה יעדים בלבנון

בפיקוד צפון ישקלו הבוקר האם להרחיב את מעגל היישובים שהוכנסו אמש למקלטים ולחדרי הביטחון גם לאזורים אחרים זאת מחשש שהחיזבאללה יממש את איומיו לשגר רקטות ארוכות טווח, לאחר שחיל האוויר תקף במהלך הלילה יותר ממאה מטרות תשתית בשטח לבנון.

בעקבות החלטת הממשלה, יצא צה"ל במהלך הלילה למבצע "שכר הולם" בתגובה לאירועי אמש, במהלכם נהרגו 8 חיילים ושניים נוספים נחטפו. בשעות הראשונות למבצע, תקפו הכוחות מעל ל-100 יעדי חיזבאללה.

במהלך ישיבת הממשלה המיוחדת שנערכה אמש, עדכן שר הביטחון, עמיר פרץ, כי הנחה את אלוף פיקוד העורף להיערך לאפשרות שבעקבות פעולת צה"ל בלבנון ישגר הארגון קטיושות לעבר יישובים וערים בעורף ישראל. פרץ אף הנחה את הגורמים השונים להיערך באופן מלא למציאות החדשה ולהשלכותיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.