לאומי חוייב לעצור "גילגול" שיקים לשוק האפור
לפני כמה שבועות גילה לקוח של בנק שלאומי בשם עופר ימיני, בעלי עופר נגרים 2001, כי נעשו מספר ניסיונות לפדות שיקים מזויפים מחשבון החברה בבנק לאומי סניף ככר רבין, כאשר השיקים המקוריים, הנושאים אותו מספר, היו עדיין בידו, וטרם יצאו מרשותו.
ימיני לא הסתפק בהודעה לבנק, כי לא יכבד את השטרות המזוייפים וביקש בנוסף גם להבטיח כי השטרות הנ"ל לא יתגלגלו לצורך גביה לצדדים שלישיים, בניהם, גובים בשוק האפור. כמו כן, ביקש ימיני לאפשר העברת השטרות המזוייפים לטיפול המשטרה. לפיכך, התבקש הבנק להימנע מהעברת השטרות המזוייפים בחזרה לידיו של מפקיד השיק.
להפתעתו, נתקל בסירוב הבנק. גם כאשר התופעה חזרה על עצמה ושיק נוסף זוייף באותה שיטה ועל ידי אותו מפקיד, התעלם הבנק מבקשתו.
מנהל סניף הבנק הודיע לימיני כי עקב "נהלים בנקאיים" והוראות מאת מחלקת הביקורת של הבנק אין באפשרותו להיענות לבקשה, אלא אם יתקבל אישור מאת מפקיד השיק, באמצעות הסניף בו הופקד השיק. כמובן שמפקיד השיק המזוייף התעקש לקבל את השטר המקורי לידיו.
בצר לו, פנה ימיני לבית המשפט בבקשה לצו המחייב את הבנק למנוע העברתם של השטרות המזוייפים. השופט אברהם קסירר מבית משפט השלום בתל-אביב התרשם, כי אכן יש דברים בגו, ונתן מיד צו כמבוקש.
מר ימיני היה משוכנע, כי בא לציון גואל ותלאותיו עם הבנק תמו. אלא שלהפתעתו הרבה הבנק הודיע, כי יישם את ההחלטה רק לגבי השיק נשוא תביעה, ולא לגבי שיקים שיתגלו בעתיד כמזויפים.

הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
שאלות ותשובות על הטכניקה של החות'ים להגביר את הפגיעות; ומה ישראל עושה בעניין
החות'ים, ארגון מורדים שיעי מתימן, המזוהה עם איראן, מנהלים מלחמה מקומית מול כוחות הקואליציה הסעודית, אך בהמשך למלחמה בעזה הם פועלים נגד ישראל, בעיקר באמצעות שיגור כטב"מים וטילים בליסטיים. ישראל מגיבה וגורמת לפגיעות וחיסולים רבים כשלאחרונה חוסלה ההנהגה הפוליטית של החות'ים (להבדיל מההנהגה הצבאית). בימים האחרונים שיגרו החות'ים כטב"מים שהצליחו לעבור את ההגנות של הצבא וחיל האוויר. אתמול נפגע על ידי כטב"מ שדה התעופה רמון.
מה קרה באירוע האחרון?
היום שיגרו
החות'ים כטב"ם שחדר לשטח ישראל ויורט לאחר כחצי שעה מעל אזור ים המלח. יום קודם לכן פגע כטב"ם בנמל התעופה רמון, ללא התרעה מוקדמת, הפעם השנייה בחודשים האחרונים שבה החות'ים מצליחים לפגוע בנמל תעופה בישראל. הפעם הקודמת היתה בצמוד לנתב"ג.
מדוע לא
הופעלה אזעקה בזמן התקיפה ברמון?
מערכת ההתרעה לא זיהתה את הכטב"ם בזמן כסכנה ולכן לא הופעלה אזעקה. תחקיר ראשוני העלה כי הכטב"ם זוהה במערכות אך לא סווג כעוין. בצה"ל הדגישו כי לא מדובר בתקלה טכנית אלא באתגר מבצעי.
במה שונה כטב"ם מטיל
או רקטה?
רקטות וטילים נעים במסלול בליסטי קבוע שקל יחסית לחזות. כטב"ם לעומת זאת קטן יותר, טס נמוך, מתמרן ומשנה מסלול, מה שמקשה מאוד על זיהויו. בנוסף, שטח החתך המכ"מי שלו נמוך, ולכן ההחזר ממערכות המכ"ם חלש וקשה לגילוי.
- גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר
- אירודרום תצמח פי 4 בשנתיים? אשרי המאמין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה פעמים
הצליחו החות'ים לפגוע בישראל?
מאז פתיחת המלחמה היו שש פגיעות של כטב"מים וטילים חות'יים בישראל. האירוע הקשה ביותר היה ביולי 2024, אז פגע כטב"ם בבניין בתל אביב וגרם למותו של אזרח. שתי פגיעות היו בנמלי תעופה, בנתב"ג ובשדה רמון.