טענת בטלות שומה נדחתה משהמשיג לא נימק את עמדתו
בש"א 9591/05, בתיק עיקרי עמ"ה 1121/03 קלנסקי אביבה נ. פקיד שומה גוש דן
המבקשת היא גננת עצמאית המנהלת מאז שנת 1996 גן ילדים ברמת גן. המבקשת טוענת, כי הצווים שהוציא המשיב הודפסו כולם ביום 19.2.2003 והגיעו לידי מייצגה אך ביום 16.3.2003.
בקשת המבקשת הינה כי יתקבל ערעורה על הסף, משום שלגישתה המשיב קבע הצווים שלא בהתאם לסעיף 152(ג) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן - הפקודה) וכן כי המשיב לא עמד בדרישת ההנמקה שבסעיף 150(א) לפקודה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק
המחלוקת, בקשר עם המועד שבו על השומה להיות נקבעת ולאחר מכן נשלחת לידי הנישום, מצויה בימים אלו בפני בית המשפט העליון ומשכך אין לחזור אל ניתוחה של סוגיה זו, תוך שההנחה בבסיס ההחלטה, הינה כי מועד הקביעה שקבע המשיב בקשר עם השומות הוא המועד הקובע ולא מועד המשלוח או מועד השידור.
בענייננו, מי שערך את השומה מטעם המשיב, הצהיר כי הצווים נערכו ונחתמו ביום 17.2.2003, אולם השידור למחשב בוצע ביום המחרת, ה-18.2.2003. נימוקי השומה היו מוכנים ביחד עם הצווים, אולם רק למחרת אושרו טכנית לשידור במחשב. בנסיבות אלו, אין לומר כי שקול דעתו של המשיב הופעל מחוץ לגדר המועד הקבוע בסעיף 152(ג) לפקודה. משכך, אין מקום לקבל את עמדת המבקשת, כי השומות נקבעו שלא במועד.
משלוח השומות בדואר רשום רק ביום 11.3.2003, כאשר נימוקי השומה נשלחו ביחד עם הצווים, הגם שמדובר בעיכוב מיותר, לא יכול שישמש עילה לבטלות השומות.
המבקשת טוענת כי התרשומת הפנימית גולתה לה אך בהליך זה וכי היא מפורטת ומכילה הנמקות שלא הופיעו בנימוקי השומה. משכך, סבורה המבקשת כי הנימוקים נשלחו בחסר ודי בכך כדי להביא לבטלות השומות, בהעדרה של שקיפות ראויה.
התרשומת הפנימית מפורטת ומבוארת הרבה יותר מנימוקי השומה שנילוו לצווים, המהווים תמצית בלבד. עיון בנימוקי השומה מעלה כי עיקרי הדברים מופיעים בו, אולם זכותו של נישום לדעת לאשורו את מכלול הנמקותיו של המשיב ואת פרטיהם. עם זאת, התרשומת הפנימית אינה מגלה טעם או הנמקה שלא אוזכרו בנימוקי השומה המתומצתים, כך גם נימוקי השומה אינם כוללים טעם מאוחר שלא היה בפני המשיב במועד שקבע את הצווים.
בית משפט בבואו לבחון טענת נישום כי המשיב לא פירט דיו את הנמקותיו, לא יכול להתעלם מהתנהלות הנישום במהלך ההליך השומתי. בעת הגשת ההשגה, על הנישום להציג משנה סדורה ומלאה מגובה בנתונים ואסמכתאות, על מנת לעמוד בחובת שיתוף הפעולה שבין הנישום ורשות המס.
על המשיב לעמוד בדרישות סעיף 158א(ב) לפקודה, בדבר חובת הפירוט של השומה ודרך בנייתה - והעדר הנמקה ראויה בשלב ההשגה, לא תפתור אותו מחובות אלו או תצמצם את היקפן.
אולם, משמגיש ההשגה נמנע מלפרט בה את עמדתו, טענותיו, או לצרף אליה את המסמכים והראיות התומכים בעמדתו, לא תעמוד לו טענה לבטלות השומה, אך בשל פער שבמידת ההנמקה שבנייר העבודה הפנימי, לבין נימוקי השומה שנשלחו לידיו - ובלבד שפער זה לא מגלה בחובו הנמקות נוספות שגובשו לאחר המועד, או כי יש בו כדי למנוע מהמערער להבין לאשורו את עמדת המשיב, עד כי הוא מסמך שאינו בבחינת הנמקת השומה וכי אין סעד אחר אשר יעמיד את המערער באופן שיוכל להתמודד עם עמדת המשיב כראוי למען בירור שומת האמת.
המבקשת בענייננו לא הציגה בהשגתה את עמדתה שלה. תוך הנמקתה, לא העלתה, מלבד הנתונים שמצויים בפני המשיב מתוך הדוח, גרסה או נתונים לסתור את עמדת המשיב. כל שעשתה הוא שלילת עמדתו. בנסיבות אילו, נדחית טענת המבקשת כי יש לבטל את השומות.
באשר לצו לשנת המס 2001, טוענת המבקשת כי על המשיב היה לסיים את הפעלת שיקול דעתו וליתן הצו עד ליום 3.3.2004, בעוד הצו הודפס ביום 2.5.2004 ועל כן, דינו של הצו להתבטל.
המבקשת הגישה את השגתה בקשר עם שנת מס זו, שלא למשרד בו מתנהל תיקה, אלא במשרד פקיד שומה כפר סבא, ביום 4.3.2003. ההשגה הגיעה אך ביום 20.3.2003 למשרד פקיד השומה המטפל בתיק המבקשת. יום זה עודכן במחשבי המשיב כיום הגשת ההשגה.
מועד הגשת ההשגה ראוי כי ימנה מיום הגשתה באחד ממשרדי המשיב ובלבד שהגשתה במשרד אחר שאינו המשרד המטפל דרך קבע בתיקו של המשיג, נעשתה בתום לב וכי בהשגה מצויים פרטים בסיסיים המתחייבים מעצם מהותה של הגשת ההשגה והטיפול בה. שעה שמוגשת השגה שאינה מנומקת, ניתן לראות במועד שבו הגיעה זו לידי פקיד השומה המטפל בתיק, כמועד הראשון שבו היה לאל ידו לבדוק אותה ולו בבדיקה ראשונית, כך שרק בהמשך לכך יכול הוא לפנות למשיג לקבלת פרטים נוספים ומידע נוסף.
מקום שמוגשת השגה "סתמית", לא תעמוד למשיג הטענה, כי מועד הגשתה במשרדי מי מפקידי השומה הוא מועד "קבלתה" בידי המשיב. משכך, המועד הקובע במקרה דנן, לאור לשונה הלאקונית של השגת המבקשת, הוא יום ה-20.3.2003.
הבקשה נדחתה. אין צו להוצאות.
ניתן ביום: 26.6.2006 בפני: כבוד השופט א' מגן.
ב"כ המבקשת: עו"ד רפאל גרוס; ב"כ המשיב: עו"ד קרן יזדי-סופר מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
