הזווית של אזולאי: על הסיבה ששוק המניות "לא מתפרק"

עזה או לא עזה, אומר עידן אזולאי מאפסילון: כל עוד הממשלה תמשיך להציג לנו "תעודה משעממת" השוק יהיה סלחני לאירועים אקס-כלכליים
עידן אזולאי |

תודו שאתם מופתעים. טוב, לפחות קצת מופתעים. אתם מופתעים מפני שאם הייתי כותב לפני כחודשיים על ההתדרדרות הצפויה במצב הביטחוני ומצייר את התרחיש שמתחולל כעת לנגד עינינו, אשר בקלות יכול לשמש חומר טוב למהדורה הבאה של "מצעד האיוולת", קרוב לוודאי שהייתם אומרים שזה יגרום לשינוי מגמה בשוק. שינוי שיתבטא בירידות חדות וממושכות.

אז נכון שהשוק חווה כמה ימים קשים שניתן לפרשם כתגובה אמוציונאלית - אינסטינקטיבית, אבל בשבוע האחרון, החזיר השוק חלק גדול מהירידות. אז איך קורה שבסופו של יום השוק נשאר במקומו, לאחר שבמשך כל כך הרבה שנים הורגלנו לירידות חדות, כל אימת שהתערער המצב הביטחוני?

וכל זה עוד לפני שהזכרנו את הדולר שמתנהג כאילו נחתם הסכם חילופי שגרירים עם אירן.

התשובה להתנהגות ה"מוזרה" של השוק נעוצה כמובן ברקע הכלכלי שמלווה כעת את המצב הביטחוני. אם נשווה אותו לתקופות משבר דומות, שנת 2002 למשל, נגלה שבאותה תקופה לא נמצא שום גורם חיובי שהיה מסוגל לאזן את המצב הביטחוני המתדרדר.

ההרעה הביטחונית אינה מבטחת כמובן מפני עלייה ברמת התנודתיות, אך אם זהו המחיר אותו נדרשים המשקיעים לשלם בגין אירוע נקודתי, אז מוטב שתהיה זו עלייה בתנודתיות ולא שינוי מגמה. מי שנפשו עדיין לא רגועה, יתכן וימצא את המזור בשווקי האג"ח ושער הדולר.

אם התנודות במניות מושפעות מאלמנטים פסיכולוגיים, הרי ששוקי האג"ח ושער החליפין מבטאים באופן הנאמן ביותר את ההשפעה האמיתית שיש לכל גורם ולא משנה אם הוא פוליטי/מדיני/סביבתי וכו' על המשק. עקומי התשואה נשארו במקומם (הצמוד הארוך כבר נסחר מתחת ל-4%) ומבטאים את אמונם של המשקיעים במדיניות הכלכלית של הממשלה, השקל התחזק לרמות שלא נראו מזה כשנתיים, מה שמחזק את ההשערה שהזרים רואים גם הם באירועים הביטחוניים כאירועים מקומיים ולא מעבר לכך.

אין כאן שום אניגמה. מי שעדיין לא מבין "איך זה שהשוק לא מתפרק?", שיעיף מבט בסקירה על מצב המשק והתחזית לקראת תקציב 2007 אותה פרסם השבוע האוצר. כמו אותו תלמיד מצטיין שכולם מקנטרים אותו, בכך שהתעודה שלו "משעממת", כך נראית גם הסקירה הזו.

למרות שחלק מהעיתונות העדיף להתמקד בתחזית האוצר לירידה בשיעורי הצמיחה ל-4.1% (התרגלו לטוב, הא?!), הרי שבחינה של כל הפרמטרים האחרים שמרכיבים את התחזית מראה שהאוצר ממשיך לדבוק במדיניות בה החל לפני כשלוש שנים.

מעבר למדיניות המוכרת של שמירה על מסגרת תקציבית והקטנת הצריכה הציבורית, האוצר צופה את המשך הגידול בהיקף הצריכה הפרטית, גידול בכוח העבודה, חזרה לתחום יעד האינפלציה ואולי החשוב מכל, המשך גידול בהשקעות במשק שלראשונה מזה שנים רבות אמור לכלול גם שינוי חיובי בהשקעה בבנייה.

הגידול בהשקעות מתאפשר לאור הירידה בריבית הריאלית, ולמרות שזו עלתה בחודשים האחרונים, היא עדיין נמוכה בהרבה משיעורי הריבית הריאלית שהמשק היה מורגל בהם בשנים הקודמות. העלייה בהיקף ההשקעות היא אבן יסוד בבנייה של יסודות מוצקים למשק המקומי. היא מגדילה את מידת מעורבותו של הסקטור הפרטי בפעילות המשקית, מאפשרת צמיחה בת קיימא ומאפשרת ירידה מתמשכת ברמת האבטלה.

כל האמור לעיל מאפשר לאוצר לפרסם תחזית עד לשנת 2012 שצופה שיעורי צמיחה ממוצעים של כ-4%, אינפלציה של כ-2.2% ושיעורי אבטלה שיירדו עד לרמה של כ-7%.

כל עוד הממשלה תמשיך להציג לנו "תעודה משעממת" כזו מידי שנה, השוק יהיה סלחני יחסית לאירועים אקס-כלכליים (במידה והם אכן יהיו אירועים נקודתיים). הסלחנות תתפוגג באותו רגע שמטען עודף של ביטחון עצמי יגרום ל"תלמידים המצטיינים" לחשוב שהציונים הטובים יגיעו גם מבלי שיצטרכו לשנן את החומר היטב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

קניות
צילום: freepik

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות

רן קידר |

מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?

הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.

למה נועד הפטור?

להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.

מה החשש של הקמעונאים?

תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.

טענת המתנגדים העיקרית?

אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.

הצרכנים באמת יחסכו?

כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.

מי ירוויח הכי הרבה?

עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.

איך דואר ישראל יתמודד?

כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.

מה עם נקודות איסוף?

יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.

השפעה על חברות ישראליות?

פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.

כמה המדינה תפסיד?

כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.

יש קשר פוליטי?

רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.

עמדת אתרי הסחר הישראליים?

חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.

יש חלופות טובות יותר?

פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.

מתי זה נכנס לתוקף?

צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.

מה אומר הדרג המקצועי?

התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.

ילכו לבג"ץ?

איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.