אם נגזלו מכם 11 ש' לחודש זה שווה 68.5 מיליון ש'
אתמול בשעות הצהריים, התקבלה במשרדי הנהלת בזק, תביעה בצירוף בקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית אשר הוגשה כנגדה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בגין הקמפיין הפירסומי של החברה.
התובע, מנוי של החברה טוען, כי החברה יצרה מצגי שווא והטעתה אותו, כמו גם את ציבור לקוחותיה להאמין, כי כל דקת שיחה מקו "בזק" לטלפון נייד תחויב בעלות של כ-44 אגורה, כאשר בפועל חויבו לקוחות החברה ובהם התובע בסך של כ-49 אגורות לדקה בממוצע ובכך נגרמו לתובע נזקים בשעה בה ביצע שיחות מקו "בזק" לטלפון נייד.
סכום הסעד הספציפי אשר לו עותר התובע בגין הנזק הנטען הינו 11 שקל. הבקשה להכיר בתביעה כייצוגית, שווי התובענה של כלל חברי הקבוצה (ציבור הצרכנים של החברה אשר ביצעו שיחות מקווי "בזק" לטלפונים ניידים בתקופה שמאז ביצוע הפרסום, אפריל 2005) אינו ניתן להערכה מדויקת בשלב זה, אך הוא מוערך על ידי התובע בסך ב-68.5 (בכפוף לשינויים אפשריים מקבלת נתונים עדכניים מהחברה).
מבזק נמסר, כי היא לומדת את התביעה ואין לה אפשרות כרגע להעריך, בשלב זה, את סיכוייה.
נזכיר, כי תביעה זו מצטרפת לתביעה נוספת נגד החברה מחודש מאי, שהיקפה הכולל אם תוכר כייצוגית מוערך ב-100 מיליון שקל בגין היממה בה נותקו קווים של hot על רשת בזק בידי עובדים בבזק, שזעמו על הפגיעה בהם בשל התחרות ב-hot שיצרה המדינה.

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
* העלאת דמי הביטוח הלאומי: באותו תקציב (2025) הוחלט גם להעלות את גביית הביטוח הלאומי, צעד נוסף שמכביד ישירות על תלוש השכר בכל רמות ההכנסה.
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
וכאן נוצר הפרדוקס הבלתי נסבל: בעוד המדינה שולחת יד עמוקה לכיסם של עובדי המגזר הציבורי ומכבידה את נטל המס והביטוח הלאומי על כלל השכירים, היא מציעה במקביל "ריווח מדרגות" שייטיב רק עם העשירונים הגבוהים (8-10). זו אינה צמיחה, זו חלוקה מחדש של העושר – ממעמד הביניים שנאנקים תחת הנטל, אל הכיסים העמוקים יותר.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על אף שמדובר בשנה תקציבית מאתגרת, ולקראת שנת בחירות, אם רוצים לבצע תיקונים במדיניות המס צריך להסתכל על התמונה המלאה:
