יובל שטייניץ שר האנרגיה הליכוד גז
צילום: שלומי אמסלם

משרד האנרגיה מגביר פיקוח על ספקי גפ"מ ומחמיר את חסמי הכניסה

בעקבות כשלים באכיפה יעילה של החוק מ-1989 שמסדיר את הפעילות בתחום, יזם משרד האנרגיה הצעה שתגביר את הפיקוח על השחקניות בשוק וכן תחמיר את חסמי הכניסה אליו, בניגוד למצב כיום בו כל תושב ישראלי יכול להוציא רשיון ספק גז
איתי פת-יה | (5)
נושאים בכתבה גז ביתי

הרגולציה תהיה נוקשה יותר על החברות הגדולות בתחום הגז לבישול - אך גם חסמי הכניסה על שחקניות חדשות לתחום יוגברו. הכנסת אישרה אמש בקריאה שנייה ושלישית את חוק הגז (גפ"מ - גז פחממני מעובה) החדש, שיזם משרד האנרגיה. מטרת החוק לשפר ולחזק את מערכת האכיפה במשק הגפ"מ, באמצעות העמדת כלים נוספים להתמודדות עם בעיות באכיפת החוק הקיים, ובאמצעות החמרת הענישה על העבירות החמורות והנפוצות בתחום.

מדובר בעדכון של חוק הגז מ-1989 שהסדיר את הפיקוח על התחום. אולם, בשל היעדר הכלים ואמצעים מספיקים לאכיפה יעילה של החוק במישור המנהלי והפלילי, התמשכות ההליכים המשפטיים וכן ענישה מקלה, החליטו במשרד האנרגיה להוביל תיקוני חקיקה והסדרה ראויים.

לפי מנהל מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה, חן בר יוסף, הצעת החוק נועדה להסדיר את הענף כך שהעוסקים בענף ידרשו לניסיון מהותי, לתשתית מתאימה, ביטוח, הון עצמי והעדר הרשעות. זאת בניגוד למצב כיום שבו כדי להוציא רישיון לספק גז מספיק להיות תושב ישראל. רישיון מעתה ינתנו לתקופה של חמש שנים, במקום שלוש שנים.

התיקונים העיקריים בהצעת החוק נוגעים להסדרת פעילות העוסקים בהספקת גז ביתי מטעם ספקי הגז (הסוכנים) ברישיון ספקי הגז, הגבלת תוקפם של היתרים למתקני גפ"מ, קביעת תנאים מהותיים לקבלת רישיון ספק גז, הרחבת הסמכויות המנהליות של מנהל ענייני בטיחות הגז, איסור על הספקת גז ביתי למי שאינו צרכן ואין לו רישיון לעסוק בגז, חיזוק סמכויות הפיקוח והאכיפה והתאמתם לחקיקה העדכנית, החמרת הענישה (לפי מדרג של בין חצי שנת מאסר לשלוש שנים) על העבירות החמורות בתחום, התאמת סעיפי העונשין לחקיקה העדכנית והסמכת המנהל להטיל עיצום כספי על חלק מההפרות בתחום.

מעבר להיבט הבטיחותי, החוק נועד גם להסמיך את שר האנרגיה, בהתייעצות עם שר הכלכלה, לקבוע אמות מידה לעניין הרמה ואיכות השירות שנותן בעל רישיון ספק גז, על מנת לשפרם.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    קובי 10/12/2020 17:16
    הגב לתגובה זו
    פעם היה פיקוח היום המחיר בשמיים והכל בלאגן...תגידו תודה למשה שחל המושחת
  • 3.
    הצרכן הקטן 10/12/2020 12:37
    הגב לתגובה זו
    עד היום כל מוחמד מהכפר יכול היה לאפסן סטוקים של בלונים אצלו בחצר, לסכן את השכנים בפיצוץ ולשווק את הסחורה ללקוחות בטנדר מקרטע.
  • צחי 10/12/2020 17:13
    הגב לתגובה זו
    לפעמים הטנדר לא היה מקרטע, מסכים אם כל השאר.
  • 2.
    YL 10/12/2020 11:28
    הגב לתגובה זו
    היה עדיף ש מר שטייניץ יתמקד ב מלחמה נגד הדורסן החדש שברון שזרקה אותו מכל המדרגות בכל הקשור ל מחיר הגז ***מזמן לא דיבר על הנחת צינור גז למוסקבההההה
  • 1.
    סקי קרמר 10/12/2020 11:24
    הגב לתגובה זו
    יש בשוק הזה המון הון שחר ועבריינות, כולל דלת מסתובבת והעלמות עין.
כנס אנרגיהכנס אנרגיה

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית

מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה גז טבעי

עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.

בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.

פוסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".




יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"

בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".

אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.