האם הגז הטבעי מלוויתן הוא הפתרון האנרגטי הנכון למדינה?

האם הגז הינו הדלק הנקי המחליף את הפחם המזהם או שהגז ה"כחול לבן" צריך לשמש כגשר בלבד טרם שימוש נרחב באנרגיות מתחדשות? 
נושאים בכתבה גז

מאז הפכה מדינת ישראל ל"מעצמת גז", קיים ויכוח האם הגז הינו הדלק הנקי המחליף את הפחם המזהם או האם הגז ה"כחול לבן" צריך לשמש כגשר בלבד טרם שימוש נרחב באנרגיות מתחדשות. גז טבעי אכן מאופיין בפליטת פחמן דו חמצני הנמוכה בכ-50% לעומת פליטות משימוש בדלקים פוסיליים אחרים כגון נפט או פחם, אולם, הגז הטבעי אינו נעדר השפעות סביבתיות שליליות בהקשר של פליטת מזהמי אוויר קונבנציונליים וגזי חממה.

לכן, בעולם ובישראל מתגבשת תובנה שנדרשת אסדרה של פליטות אלה בכדי להבטיח את הפחתתן באופן שיאפשר להמשיך ולהשתמש בגז טבעי במסגרת המאבק בשינוי אקלים.

המתאן, מקור האנרגיה בגז הטבעי ומקור ההכנסה לחברות הגז, הינו גז חממה שעוצמתו היא פי 28 מפחמן דו חמצני ולכן, אם הוא נפלט בצורה מכוונת (נישובים) או שלא בכוונה (דליפות או תקלות) תרומתו להגברת שינויי האקלים מהותית.

בין השנים 2012 - 2016 פרסמה הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב מספר תקנות שמטרתן הפחתת פליטות חומרים אורגניים נדיפים, המסוכנים לבריאות, וכן מתאן ממקטעים שונים במגזר הנפט והגז.

אולם, ממשל טראמפ הודיע ב-13.8.2020 כי הוא מבטל את הדרישות הללו.

בהתאם לתקנות החדשות יחולו שינויי מדיניות הכוללים הסרת הפיקוח ממקורות במקטעי ההולכה והאחסון, ביטול ההגבלות הישירות לפליטת מתאן ממקטעי ההפקה והעיבוד ועוד הקלות.

הקלות נוספות שיאפשר טראמפ הן הקלות טכניות שגם הן משמעותיות לא פחות, והן כוללות, בין השאר, ניטור דליפות אשר יבוצע פעמיים בשנה לעומת כל רבעון בתקנות הקודמות, הסרת החובה מניטור דליפות עבור בארות שהפקתן נמוכה (פחות מ-15 חביות שווה ערך נפט ליום), והקלות בלוחות הזמנים לתיקון דליפות.

ההשלכות של הקלות אלו הן על הסביבה ועל הכלכלה: הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב צופה שהתקנות המעודכנות יביאו לחסכון של כמאה מיליון דולר לשנה - החשובים במיוחד עבור חברות קטנות - לעשור שבין 2021-2030. אולם, הסרת ההגבלה הישירה של פליטות מתאן עלולה לגרום לעליה של 19 מיליון טון שווה ערך פד"ח עבור אותה תקופה.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

המדהים בסיפור הוא, שלכאורה, חברות הנפט והגז הענקיות אמורות להנות מהתקנות החדשות, אלא שדווקא הן היו מעדיפות את התקנות המחמירות והמחייבות.

הסיבה לכך פשוטה: לחברות ענק כגון 'בריטיש פטרוליום', 'של', ו'אקסון-מוביל' יש החזקות ענקיות במאגרי גז טבעי והן מבינות שההשפעה השלילית של דליפות ממערכות הגז הינן נושא לדיונים העלולים לפגוע ביכולתן להמשיך ולהפיק גז טבעי.

הן חוששות שללא אכיפה מוסדרת להפחתת פליטות מתאן לא יהיה אמון בטיעונים שהגז הטבעי הוא דלק נקי יותר מדלקים פוסיליים אחרים כגון פחם. חברות אלה טוענות שההשתתפות של כל מגזר הנפט והגז נדרשת בכדי למקסם את היתרונות של אספקת דלק דל פחמן ברחבי העולם.

חברת 'אקסון-מוביל' אף פרסמה במרץ 2020 מתווה מקיף עבור מגזר הנפט והגז לניהול פליטות מתאן. לכן דווקא תקנות מחמירות ופיקוח הדוק מסייעים להן לנהל טוב יותר את ההתנהלות בפועל והניראות הציבורית.

באשר לישראל, חברת 'שברון', אשר לאחרונה התבשרנו על כוונתה לרכוש את אחזקות 'נובל אנרגי' ברחבי העולם, כולל בישראל, הציבה לעצמה מטרה שעד שנת 2023, היא תפחית את פליטות המתאן ב-20-25% לעומת היקפם ב-2016. עמידה בהשגת מטרה זו תכלל בניקוד הקובע את התמריץ השנתי המשולם ל-45,000 עובדיה, כולל ההנהלה הבכירה.

מאחר ומתאן אינו נחשב למזהם אוויר קונבנציונאלי - אלא לגז חממה בעל מקדם התחממות גלובלית גבוה, בהיתרי הפליטות, נדרש מפעיל אסדת גז להכין אומדן פליטות מתאן, ולהגיש תכנית להפחתת פליטות לפי דרישת המשרד להגנת הסביבה.

בישראל חוק אוויר נקי תואם בדרישותיו דירקטיבות אירופאיות, אשר עדיין אינן כוללות אסטרטגיה להפחת מתאן ממגזר הנפט והגז. לכן המשרד להגנת הסביבה נצרך לקביעות נקודתיות של היקף הפליטות המותר מכל אתר, כולל התייחסות לתקנות הנהוגות במדינות שונות בארה"ב.

כדי להבטיח אוויר נקי יותר, מיזעור של פליטות גזי חממה ואף הפחתת אובדנים של גז טבעי- ההמלצה שלנו היא לאמץ אסטרטגיה לאומית הנשענת על תקנים להגבלת פליטות ישירות של מתאן ולאו דווקא להקל בדומה למה שנעשה ע"י ממשל טראמפ. הקלות כאלה הן בדיוק המצב בו כולם מפסידים- החברה, הסביבה והיזמים.

דר' מרים לב-און, דר' פרי לב-און, קבוצת לב-און, קליפורניה, ארה"ב; עמיתי מחקר, מוסד שמואל נאמן, טכניון

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    האמפ 07/09/2020 21:16
    הגב לתגובה זו
    האמפ זו התעשייה שבחרנו ,והממשלה כפתה את הגועל נפש הזה, גניבת גז
  • 14.
    מי עוצר "מתשובה" ירוק לקום ולעשות? תעיזו כמוהו! (ל"ת)
    אלי בובליל ר"ג 06/09/2020 22:28
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    תום 06/09/2020 21:45
    הגב לתגובה זו
    עד אז, שישרפו כמה גז שצריך כדי להקל על המשק
  • 12.
    הגז הנפלט הוא לא באופן קבוע לעומת פחם שמזהם בצורה קבועה (ל"ת)
    משה ראשל"צ 06/09/2020 18:27
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אש קאצם 06/09/2020 18:05
    הגב לתגובה זו
    תראו אך אירופה שותה את הגז שלנו.חכו חכו הגז ימצא את הקונים הפוטנציאליים שלו במוקדם או מאוחר.הכסף.שיזרום ממנו הוא עצום.ניפגש בעתיד שהכל נראה רע זה הזמן לקנות לא אני אמרתי ויצא שהוא גם חברת גז ענקית בארהב.סבלנות הגז עוד יעשה את שלו בשנים הבאות.
  • 10.
    דרור 06/09/2020 17:38
    הגב לתגובה זו
    הגז צריך להיות לגיבוי ולחירום , כמו כן ליצוא תמורת דולרים לאוצר המדינה .
  • שמוליק 07/09/2020 11:57
    הגב לתגובה זו
    שעשויים בסין ב4000 מעלות מחום משריפת פחם. זה הכי לא יעיל, והם גם רעילים עם קדמיום לכן צריך גם למחזר אותם, שזה גם מאוד יקר.
  • 9.
    איתי 06/09/2020 17:23
    הגב לתגובה זו
    אין עדיין תחליף לנפט/גז ואפילו פאנלים סולריים עשויים מפחם.
  • 8.
    שאול 06/09/2020 17:22
    הגב לתגובה זו
    ודאי וברור שהשאיפה לאידיאלי בנושא אנרגיה הוא אנרגיה ירוקה ונקיה . חד משמעית . גז שייך להיסטוריה . הוא נשאר בסביבה בגלל אינטרסים של טייקוני הגז שסופם הולך וקרב . הסעודים הבינו את זה מזמן .
  • 7.
    כל העולם מזהם ורק כאן שמאלנים קטנים מפריעים לכלכלה (ל"ת)
    יעקב 06/09/2020 17:05
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שמוליק 06/09/2020 16:42
    הגב לתגובה זו
    וזאת לא בדיחה בכלל, תבדקו בגוגל. פרה אחת פולטת 100 קילו מתאן בשנה. פרות אחריות על 37% של כל פליטות המתאן בעולם. אז גם בארץ פרות פולטות יותר מתאן מהאסדה.
  • 5.
    גק 06/09/2020 16:33
    הגב לתגובה זו
    טוב שיש גז והצריכה בארצנו הקטנה ביחס לענקיות צריכת האנרגיה בעולם הוא אפסי .לשלב עם אנרגיה ירוקה ,זה מה שיש כרגע ולצערי מישהו מהמושחתים נהנה
  • 4.
    שמוליק 06/09/2020 16:12
    הגב לתגובה זו
    ופה כבר יש אסדה עובדת. למה בכלל יש שאלה אם זה הפתרון הנכון. זה הפתרון הכי נקי (מוריד זיהום ב90% לעומת פחם), הכי כלכלי, אמין (עובד גם בחורף וגם בלילה), נותן ביטחון אנרגטי. בקליפורניה עוד פעם מדברים על הפסקות חשמל, כי מרוב החוכמה צימצמו גז לטובת הפאנלים. השקיעו מילארדי דולרים, זה המקום העשיר בעולם - ונכשלו לספק חשמל בצורה אמינה.
  • 100% ענית יפה מאוד (ל"ת)
    לוויתן 06/09/2020 18:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שמוליק 06/09/2020 16:07
    הגב לתגובה זו
    סין צורכת חצי מהפחם העולמי ופולטת פי 2 מארהב שגם היא לא עושה כלום בנושא. גם אם נפסיק להתיים פי לא נוכל להשפיע על גזי החממה ברמה העולמית אפילו באלפית אחוז! אין למדינה הקטנטונת מה להתעסק בנושא הזה כלל. טורקיה מוכנה להילחם צבאית באירופה עבור חיפושי הגז שלה, גרמניה למרות הכל רוצה צינור גז מרוסיה. 40% מזיהום האוויר בארץ משתני תחנות כוח *פחמיות*. למה עדיין יש אותן??? גז מוריד זיהום אוויר ב90% לעומת פחם. למה עדיין יש תחנות פחמיות? בכלל הירוקים שבחרו מאיזשהי סיבה להילחם בגז ולהנציח פחם פה.
  • 2.
    dw 06/09/2020 15:24
    הגב לתגובה זו
    עדיין חלק גדול מהייצור מגיע מפחם מזהם. מצרים הולכת להקים תחנת כח פחמית ענקית בסיני, שההשפעה שלה גבוהה מכל החיסכון שישראל הקטנה תעשה.
  • שאול 06/09/2020 17:35
    הגב לתגובה זו
    אין ממשלה ואין ראש ממשלה שמתפקדים . זה בא לידי ביטוי בכל מקום ששמים עליו אצבע . חייב לבוא שינו אמיתי ויסודי .
  • 1.
    חמיד אבו בדרייה 06/09/2020 15:17
    הגב לתגובה זו
    שנים, ולאחר מכן גם ישראל (והמדינות מסביב) לא יגיעו ל100% "אנרגיה ירוקה" . נשאלת השאלה על מה "אנרגיה ירוקה" עובדת, האם כדי להפעיל אותה צריך גז?הגז מצוין לישראל ומצוין לאגחים של תשובה וחבריו.
  • שמוליק 06/09/2020 16:18
    הגב לתגובה זו
    אין פה איפה לשום את פאנלים האלה - זה דיברי סרק שתוקעים אותנו עם פחם במקום לפתח גז. זה לא ישים, בקליפורניה הגיע רק ל20% מתחדש, אחרי 10 שנים של מילארדי דולרים השקעה. והתוצא - הפסקות חשמל כי אין חשמל.
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.