פיתוח טכנולוגי - שעשוי להפוך לאיום הבא על תעשיית הנפט
פלסטיק הינו חומר זול המשמש בעולם המודרני באין ספור שימושים – באריזות, צעצועים, בנייה, תעשיית הרכב וכו'. מדובר בתוצר של נפט שקל לעבד, אולם הבעיה הגדולה ביותר של החומר הנפוץ – לא ניתן למחזרו, הוא מזהם כל חלקה טובה ובסופו של דבר מגיע לאוקיינוסים וגורם לפגיעה אקולוגית אנושה.
בחיפוש אחר אלטרנטיבה לפלסטיק, מדענים באוניברסיטת אוטרכט בהולנד מצאו את פטריית ה-Amunata Muscaria אשר ניתן לעבד לחומר הזהה בתכונותיו לחומר המזהם. המדענים מעריכים שניתן יהיה לגדל את הפטריה ולעבדה לשימושים רבים. כך פורסם היום ב-Business Insider.
חברת Ecovative האמריקנית גם פועלת בתחום דומה ומייצרת אלטרנטיבה לפלסטיק בשילוב של פטריות ופסולת חקלאית. החברה כבר מכרה את מוצריה לחברות דוגמת יצרנית המחשבים Dell ולרשת חנויות כלי הבית Crate & Barrel.
המעצב ההולנדי אריק קלרנביק מאמין שניתן להסב את תוצרי הפטרייה לשימושים רבים בדומה לפלסטיק, הוא אף יצר הדפס תלת מימדי עם הפטריה וטוען שניתן לייצר באמצעותה רהיטים עמידים. מלבד יכולת המיחזור הקלה של הפטריה, ייצור חומרים מבוססי הפטריה צורך הרבה פחות אנרגיה מייצור פלסטיק מבוסס נפט.
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- מחירי הנפט מתחת ל-55 דולר לחבית - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2021
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ענקיות הרכב פורד ומזדה בוחנות כעת שימושים בחומרי פלסטיק מתכלים במכוניותיהן ומזדה אף הצהירה לאחרונה כי פיתחה לראשונה בעולם ביו-פלסטיק העמיד בפני חום שצפוי לשמשה בייצור רכיבים לרכביה.
- 8.דני 02/12/2015 12:20הגב לתגובה זולא סתם יש אותו מחומר אחר שמוציאים מהאדמה,הוא לא נוצר ממשהו שאינו קיים.הבעיה של המדע שהוא לא יודע הכל על היקום אבל הוא תמיד ארוגאנטי ,שחצן יהיר ומתנשא כאילו המדענים יצרו את העולם.בגלל שרב הנסתר על הגלוי אז אני חושב שלפלסטיק יש סיבה..........אולי עוד 2000 שנה המדענים ידעו למה היה צריך את הפלסטיק.מה שאני מסכים זה הפלסטיק בים זה אסון מידי.
- 7.eby 22/11/2015 11:41הגב לתגובה זומתפזר יותר ומזהם יותר ולא באמת מתכלה.די עם הלופים והשקרים.כמו המותג "ירוק" שברוב המקרים שווה ל"עבודה בעיניים"
- 6.ranr 25/09/2015 20:40הגב לתגובה זוהטיעון שחמרים פלסטיים אינם ניתנים למיחזור זו שטות גדולה. כל החמרים הטרמופלסטיים, שהם רוב רובה של התעשיה הזו, ניתנים למיחזור, הבעיה בדרך כלל היא בכדאיות הכלכלית. הטיעון השני שאיננו נכון הוא הגדרת הפטריה כתחליף לחמרים הפלסטיים. מה שמסתבר מביקור באתר האינטרנט של החברה, זה שהחומר המוצג, הנו וורסיה נוספת לחמרי אריזה ובידוד שחלקם עשויים מחמרים פלסטיים, בדרך כלל קר-קל שהוא פוליסטירן מוקצף וכן פוליאוריתן מוקצף, אבל גם חמרים אחרים כמו קש או פתיתי עץ, קרטון וכו'.
- 5.רציו 25/09/2015 17:02הגב לתגובה זורציו לכן ירדה מטומטמים
- 4.עצוב 25/09/2015 09:52הגב לתגובה זותשקיעו קצת יותר בכתבות, באמירות, באי-וודאויות, בסימני השאלה המלווים כל אמירה, בכדי לשפר את מדד הרצינות של הנושאים בהם אתם עוסקים. לטווח ארוך, זה יועיל לאתר ולקוראים. חג שמח, "מועדים לשמחה ומשתדלים לא למעוד" !
- 3.מושיק 24/09/2015 13:52הגב לתגובה זועדיין לגדל ולהפיק פולימרים מפטריות יקר לאין ערוך מנפט. הפתרון לא בייצור אלטרנטיבי אלא בפרוק הפלסטיק. פה הביולוגיה הסינטטית תעשה את שלה ותגביר הצריכה של הנפטת
- 2.דניאל 24/09/2015 12:55הגב לתגובה זובסוף הכתבה התכוונתם ל..ספק ולא ל..סביר שהפלסטיק ייעלם
- 1.מכונית מתכלה??? (ל"ת)היה מנוע? 24/09/2015 11:05הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
