פיתוח טכנולוגי - שעשוי להפוך לאיום הבא על תעשיית הנפט

פלסטיק הינו חומר זול המשמש באין ספור שימושים, אך גם חומר מזהם - הנה פיתוח שעשוי להחליפו בעתיד
לירן סהר | (8)
נושאים בכתבה נפט פלסטיק

פלסטיק הינו חומר זול המשמש בעולם המודרני באין ספור שימושים – באריזות, צעצועים, בנייה, תעשיית הרכב וכו'. מדובר בתוצר של נפט שקל לעבד, אולם הבעיה הגדולה ביותר של החומר הנפוץ – לא ניתן למחזרו, הוא מזהם כל חלקה טובה ובסופו של דבר מגיע לאוקיינוסים וגורם לפגיעה אקולוגית אנושה.

בחיפוש אחר אלטרנטיבה לפלסטיק, מדענים באוניברסיטת אוטרכט בהולנד מצאו את פטריית ה-Amunata Muscaria אשר ניתן לעבד לחומר הזהה בתכונותיו לחומר המזהם. המדענים מעריכים שניתן יהיה לגדל את הפטריה ולעבדה לשימושים רבים. כך פורסם היום ב-Business Insider.

חברת Ecovative האמריקנית גם פועלת בתחום דומה ומייצרת אלטרנטיבה לפלסטיק בשילוב של פטריות ופסולת חקלאית. החברה כבר מכרה את מוצריה לחברות דוגמת יצרנית המחשבים Dell ולרשת חנויות כלי הבית Crate & Barrel.

המעצב ההולנדי אריק קלרנביק מאמין שניתן להסב את תוצרי הפטרייה לשימושים רבים בדומה לפלסטיק, הוא אף יצר הדפס תלת מימדי עם הפטריה וטוען שניתן לייצר באמצעותה רהיטים עמידים. מלבד יכולת המיחזור הקלה של הפטריה, ייצור חומרים מבוססי הפטריה צורך הרבה פחות אנרגיה מייצור פלסטיק מבוסס נפט.

ענקיות הרכב פורד ומזדה בוחנות כעת שימושים בחומרי פלסטיק מתכלים במכוניותיהן ומזדה אף הצהירה לאחרונה כי פיתחה לראשונה בעולם ביו-פלסטיק העמיד בפני חום שצפוי לשמשה בייצור רכיבים לרכביה. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דני 02/12/2015 12:20
    הגב לתגובה זו
    לא סתם יש אותו מחומר אחר שמוציאים מהאדמה,הוא לא נוצר ממשהו שאינו קיים.הבעיה של המדע שהוא לא יודע הכל על היקום אבל הוא תמיד ארוגאנטי ,שחצן יהיר ומתנשא כאילו המדענים יצרו את העולם.בגלל שרב הנסתר על הגלוי אז אני חושב שלפלסטיק יש סיבה..........אולי עוד 2000 שנה המדענים ידעו למה היה צריך את הפלסטיק.מה שאני מסכים זה הפלסטיק בים זה אסון מידי.
  • 7.
    eby 22/11/2015 11:41
    הגב לתגובה זו
    מתפזר יותר ומזהם יותר ולא באמת מתכלה.די עם הלופים והשקרים.כמו המותג "ירוק" שברוב המקרים שווה ל"עבודה בעיניים"
  • 6.
    ranr 25/09/2015 20:40
    הגב לתגובה זו
    הטיעון שחמרים פלסטיים אינם ניתנים למיחזור זו שטות גדולה. כל החמרים הטרמופלסטיים, שהם רוב רובה של התעשיה הזו, ניתנים למיחזור, הבעיה בדרך כלל היא בכדאיות הכלכלית. הטיעון השני שאיננו נכון הוא הגדרת הפטריה כתחליף לחמרים הפלסטיים. מה שמסתבר מביקור באתר האינטרנט של החברה, זה שהחומר המוצג, הנו וורסיה נוספת לחמרי אריזה ובידוד שחלקם עשויים מחמרים פלסטיים, בדרך כלל קר-קל שהוא פוליסטירן מוקצף וכן פוליאוריתן מוקצף, אבל גם חמרים אחרים כמו קש או פתיתי עץ, קרטון וכו'.
  • 5.
    רציו 25/09/2015 17:02
    הגב לתגובה זו
    רציו לכן ירדה מטומטמים
  • 4.
    עצוב 25/09/2015 09:52
    הגב לתגובה זו
    תשקיעו קצת יותר בכתבות, באמירות, באי-וודאויות, בסימני השאלה המלווים כל אמירה, בכדי לשפר את מדד הרצינות של הנושאים בהם אתם עוסקים. לטווח ארוך, זה יועיל לאתר ולקוראים. חג שמח, "מועדים לשמחה ומשתדלים לא למעוד" !
  • 3.
    מושיק 24/09/2015 13:52
    הגב לתגובה זו
    עדיין לגדל ולהפיק פולימרים מפטריות יקר לאין ערוך מנפט. הפתרון לא בייצור אלטרנטיבי אלא בפרוק הפלסטיק. פה הביולוגיה הסינטטית תעשה את שלה ותגביר הצריכה של הנפטת
  • 2.
    דניאל 24/09/2015 12:55
    הגב לתגובה זו
    בסוף הכתבה התכוונתם ל..ספק ולא ל..סביר שהפלסטיק ייעלם
  • 1.
    מכונית מתכלה??? (ל"ת)
    היה מנוע? 24/09/2015 11:05
    הגב לתגובה זו
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.