סטטיסטיקה קרנות נאמנות חישוב
צילום: Istock

תעשיית הקרנות באפריל: עיקר הגיוסים בקרנות הסל והמחקות

 למרות חזרת הכספים לתעשייה מדובר בפחות מעשירית מהכספים שיצאו ממנה. גיוסים של כ-1.8 מיליארד שקל בקרנות האקטיבית המסורתית, לצד גיוסים של כ-2.2 מיליארד שקל בתעשייה הפסיבית
איתן גרסטנפלד |

בעקבות העליות החדות בשווקים בחודש אפריל, גייסה תעשיית הקרנות כ-3.7 מיליארד שקל במהלך החודש. אך עם זאת, החזירה לעצמה פחות מ-10% מהכספים שיצאו ממנה. כך עולה, מסקירה שמפרסם מורן צביק מבית ההשקעות מיטב דש.

בתוך כך, התעשייה האקטיבית המסורתית (ללא כספיות) רשמה במהלך חודש אפריל גיוסים בסכום כולל של כ-1.8 מיליארד שקל. התעשייה הפסיבית (קרנות מחקות + קרנות סל) רשמה גיוסים של כ-2.2 מיליארד שקל. קרנות הסל רשמו גיוס של כ-800 מיליון שקל, הקרנות המחקות רשמו גיוס גדול של כ-1.4 מיליארד שקל. בתוך כך, הקרנות הכספיות המשיכו לפדות גם באפריל, אם כי בהיקפים נמוכים בהרבה של כ-300 מיליון שקל.

התעשייה האקטיבית

בסיכום חודש אפריל, התעשייה האקטיבית נהנתה מכניסת כספים בסך כולל של כ-1.8 מיליארד שקל. זאת, יחד עם עליית ערך של נכסיה מ-140 מיליארד שקל בסוף מרץ ל-150 מיליארד שקל כיום.

הנהנית העיקרית במונחים כספיים, הייתה גם הקטגוריה הגדולה ביותר בנכסיה – הקרנות המתמחות באג"ח כללי רובו עם רכיב מסוים, לא גדול, של מניות. הקרנות המתמחות באג"ח כללי סבלו קשה בחודש מרץ עם יציאה של 15 מיליארד שקל, והן גייסו באפריל כ-0.85 מיליארד שקל. עם עליית הערך, קטגוריה זו טיפסה מכ-62 מיליארד שקל לכ-65.5 מיליארד שקל.

המגייסת השנייה בגודלה הייתה הקבוצה של הקרנות המתמחות במניות שגייסו כחצי מיליארד שקל, רוב הכניסה הגיעה לקרנות המתמחות במניות בישראל. בנוסף, למרות שאיגרות החוב הקונצרניות נהנו באפריל מעליות שערים חדות, הקרנות המתמחות באג"ח חברות הצליחו לגייס סכום זניח בלבד של כ-40 מיליון שלק בלבד, מול יציאה של כ-2.8 מיליארד שקל במרץ. גם הקרנות שמתמחות באג"ח מדינה הצליחו לגייס החודש, אך גם הן סכום קטן של כ-0.25 מיליארד שקל, מול פדיון של 5.6 מיליארד  שקל במרץ.

הקרנות הכספיות

הקרנות הכספיות סבלו גם החודש מיציאת כספים, אבל הפעם בהיקף קטן בהרבה של כ-300 מיליון שקל לעומת כ-5.3 מיליארד שקל במרץ. אם יציאת הכספים במרץ הייתה תוצאה של לחצי נזילות קשים של המשקיעים, הרי שבאפריל היציאה הקטנה נבעה, ככל הנראה, מחזרה של חלק מהכסף לקרנות המסורתיות.

התעשייה הפסיבית

קרנות הסל פדו במרץ כ-2 מיליארד שקל (רק כ-3% מנכסיהן), מספר המייצג, ככל הנראה, יציאה בהיקף גדול הרבה יותר שהתקזזה עם כניסה בהיקף גדול מצד משקיעים לטווח ארוך, שביקשו לנצל את הירידות התלולות בשווקים הפיננסים.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כרטיס פייטר (כאל)כרטיס פייטר (כאל)

פייטר למילואימניקים - למה המדינה בחרה לתת למילואימניקים כרטיס הטבות ולא כסף לחשבון הבנק?

מה נותן לכם כרטיס פייטר ומה היקף ההטבה? 

עוזי גרסטמן |

כרטיס המועדון "פייטר" ללוחמים, שהושק במסגרת שיתוף פעולה בין משרד הביטחון, משרד האוצר וצה"ל, נועד לבטא הוקרה למשרתי המילואים ביחידות הלוחמות במהלך שנת 2025. מדובר במהלך שהחליט עליו קבינט המלחמה, תוקצב בכמיליארד שקל, והוגדר כהטבה רוחבית עם ארנק דיגיטלי נטען בסכום של עד 5,000 שקל בשנה לכל לוחם זכאי, לפי מספר ימי השירות שצבר.

בפועל, מדובר בהטבה שיכולה להגיע למאות שקלים ואף יותר, כבר עבור כמה ימי שירות בלבד. מנגנון החישוב פשוט: עבור כל יום מילואים מיום 1 ועד יום 30 נזקפים 30 שקל ליום, ומהיום ה-31 ואילך 80 שקל ליום, עד תקרה שנתית של 5,000 שקל. לדוגמה, לוחם שביצע 12 ימי מילואים יהיה זכאי ל-360 שקל. מי ששירת 35 ימים, יהיה זכאי ל־30 ימים * 30 = 900 שקל ועוד 5 ימים * 80 = 400 שקל, כלומר 1,300 שקל נטענים לשימוש מיידי. הכסף נטען לכרטיס דיגיטלי שנשלח על ידי חברת כאל בהודעת סמס, וניתן להפעילו מידית דרך אפליקציה ייעודית או אתר המועדון.

מאז השקתו, עבר הכרטיס שינוי מהותי באפשרויות השימוש: אם בתחילה הוצגו 66 קטגוריות סליקה שונות הכוללות מגוון רחב של חנויות, מסעדות, שירותים ותחומי תרבות, הרי שזמן קצר לאחר מכן צומצמה הרשימה לכ-30 קטגוריות בלבד. עסקים שהוסרו כוללים חנויות ספרים, מוצרי אלקטרוניקה, כלי נגינה, צילום, מוצרי מאפייה, קייטרינג, טיפולי יופי ועוד. הסיבה הרשמית לצמצום היא התאמה מחודשת של ההטבות למטרות הליבה, פנאי ורווחה, בהתאם לרוח החלטת הממשלה.

עם זאת, צמצום זה יצר שיח ער סביב שקיפות ההליך, הסברה למשרתי המילואים, ותיאום הציפיות בשטח. הטענה המרכזית שעלתה היא כי רבים מהמשרתים קיבלו את ההטבה כחלופה חלקית לפיצוי או כהשלמה לתמרוץ, ותכננו להשתמש בכרטיס לרכישת ציוד, מתנות וחוויות למשפחותיהם, דבר שאינו מתאפשר כעת באותה מידה.

הכרטיס עצמו מאפשר רכישה לפי קוד עסק (קטגוריית סליקה), כלומר לא לפי שם של חנות אלא לפי אופי העסק, לפי הגדרתו במערכת הסליקה הארצית. כך לדוגמה, חנות צעצועים שפועלת תחת קוד אופנה לא תאושר, אך אם קוד הסליקה שלה מוגדר כ"פנאי", העסקה תאושר. באתר המילואים של משרד הביטחון פורסמה רשימת הקטגוריות המאושרות, וניתן לוודא דרכן היכן ניתן לבצע רכישה בפועל.

כרטיס פייטר (כאל)כרטיס פייטר (כאל)

פייטר למילואימניקים - למה המדינה בחרה לתת למילואימניקים כרטיס הטבות ולא כסף לחשבון הבנק?

מה נותן לכם כרטיס פייטר ומה היקף ההטבה? 

עוזי גרסטמן |

כרטיס המועדון "פייטר" ללוחמים, שהושק במסגרת שיתוף פעולה בין משרד הביטחון, משרד האוצר וצה"ל, נועד לבטא הוקרה למשרתי המילואים ביחידות הלוחמות במהלך שנת 2025. מדובר במהלך שהחליט עליו קבינט המלחמה, תוקצב בכמיליארד שקל, והוגדר כהטבה רוחבית עם ארנק דיגיטלי נטען בסכום של עד 5,000 שקל בשנה לכל לוחם זכאי, לפי מספר ימי השירות שצבר.

בפועל, מדובר בהטבה שיכולה להגיע למאות שקלים ואף יותר, כבר עבור כמה ימי שירות בלבד. מנגנון החישוב פשוט: עבור כל יום מילואים מיום 1 ועד יום 30 נזקפים 30 שקל ליום, ומהיום ה-31 ואילך 80 שקל ליום, עד תקרה שנתית של 5,000 שקל. לדוגמה, לוחם שביצע 12 ימי מילואים יהיה זכאי ל-360 שקל. מי ששירת 35 ימים, יהיה זכאי ל־30 ימים * 30 = 900 שקל ועוד 5 ימים * 80 = 400 שקל, כלומר 1,300 שקל נטענים לשימוש מיידי. הכסף נטען לכרטיס דיגיטלי שנשלח על ידי חברת כאל בהודעת סמס, וניתן להפעילו מידית דרך אפליקציה ייעודית או אתר המועדון.

מאז השקתו, עבר הכרטיס שינוי מהותי באפשרויות השימוש: אם בתחילה הוצגו 66 קטגוריות סליקה שונות הכוללות מגוון רחב של חנויות, מסעדות, שירותים ותחומי תרבות, הרי שזמן קצר לאחר מכן צומצמה הרשימה לכ-30 קטגוריות בלבד. עסקים שהוסרו כוללים חנויות ספרים, מוצרי אלקטרוניקה, כלי נגינה, צילום, מוצרי מאפייה, קייטרינג, טיפולי יופי ועוד. הסיבה הרשמית לצמצום היא התאמה מחודשת של ההטבות למטרות הליבה, פנאי ורווחה, בהתאם לרוח החלטת הממשלה.

עם זאת, צמצום זה יצר שיח ער סביב שקיפות ההליך, הסברה למשרתי המילואים, ותיאום הציפיות בשטח. הטענה המרכזית שעלתה היא כי רבים מהמשרתים קיבלו את ההטבה כחלופה חלקית לפיצוי או כהשלמה לתמרוץ, ותכננו להשתמש בכרטיס לרכישת ציוד, מתנות וחוויות למשפחותיהם, דבר שאינו מתאפשר כעת באותה מידה.

הכרטיס עצמו מאפשר רכישה לפי קוד עסק (קטגוריית סליקה), כלומר לא לפי שם של חנות אלא לפי אופי העסק, לפי הגדרתו במערכת הסליקה הארצית. כך לדוגמה, חנות צעצועים שפועלת תחת קוד אופנה לא תאושר, אך אם קוד הסליקה שלה מוגדר כ"פנאי", העסקה תאושר. באתר המילואים של משרד הביטחון פורסמה רשימת הקטגוריות המאושרות, וניתן לוודא דרכן היכן ניתן לבצע רכישה בפועל.