מניות
צילום: Ishant Mishra
פרסום ראשון

גיוסים של 3.5 מיליארד שקל בקרנות בחודש אפריל

אחרי פדיונות של 42 מיליארד שקל בחודש מארס, נרשמו גיוסים בקרנות הנאמנות בחודש אפריל שהלכו וגדלו, אם כי עדיין מדובר בסכום יחסית קטן לעומת הפדיונות; כמעט 40 מיליארד שקל שוכבים בעו"ש ובפיקדונות 
ניצן כהן | (14)

קרנות הנאמנות גייסו באפריל 3.5 מיליארד שקל - הגיוסים מהווים קצת פחות מ-10% מהיקף הפדיונות במארס שהסתכמו ב-42 מיליארד שקל. הפדיונות הגדולים במארס היו כשמדד מניות ת"א 35 היה באזור ה-1,200-1,250 אגורות ואף מתחת. מאז עלה המדד בכ-20% ויתר מדדי המניות המובילים עלו בשיעור גבוה יותר.

גם מדדי אגרות החוב תיקנו מאז בשיעור חד. המשמעות - הציבור שיצא בשפל עדיין לא חזר ופספס עליות של כ-20% בשוק המניות. הבעיה שלאותו ציבור אין אלטרנטיבה, והוא עשוי לחזור לשוק ולייצר דינמיקה של עליות. אגב, מצב דומה התרחש בקרנות בארה"ב - רק ששם מדובר על מספרים גבוהים יותר - מעל 600 מיליארד דולר יצאו ועדיין לא חזרו.

המסקנה המתבקשת היא שציבור המשקיעים שחוסך לטווח ארוך לא צריך לנסות לתזמן את השוק. מניות לאורך זמן מספקות תשואה גבוה יותר, אבל אם תנסו לתזמן את השוק - לחשוב שאתם יודעים למכור ביוקר ולקנות בזול, אזי מסתבר שברוב המקרים אתם דווקא מפסידים. המקרה האחרון הוא דוגמה טובה, אבל זה היה גם בנפילות של 2018 וכמובן שגם בנפילות הגדולות של סוף 2008.

 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יוסי 03/05/2020 18:17
    הגב לתגובה זו
    תקנו חברה טובה, כל עוד היא טובה תמנעו מהיד שלכם לגעת בעכבר/ או בטלפון אלא אם כן אתם רוצים לקנות עוד, אחרי 10 שנה תתפלאו לראות איך העץ שלכם הניב יופי של פירות
  • לא מכיר חברות טובות-גם טבע היית טובה (ל"ת)
    יוסי 04/05/2020 05:14
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    לרון 03/05/2020 17:57
    הגב לתגובה זו
    בירידות היום כבר היו פידיונות,ואני קניתי מהם,למשל מיטרוניקס,לא ממליץ
  • 5.
    אשר 03/05/2020 17:05
    הגב לתגובה זו
    ולכן יש פה כסף על הריצפה... הפראיירים יוצאים והתותחים נכנסים ..
  • 4.
    אנונימי 03/05/2020 16:58
    הגב לתגובה זו
    אפשר לזהות ויסות שקיים ויסות. מי שיעקוב אחרי etf israel, ימצא שאותם קרנות עוקבות מחזיקות אולי 5/6 ניירות שמורצות תמיד. בין שוק ההון לבן התאוששות או יאוש אין קשר. שוק ההון נסחר לפי הייפ. רוב החברות שמעסיקות את רוב הציבור בשפל גורר שפל. אז שישאלו איך השוק בשיא? מכפילים דמיוניים לחברות ללא עובדים ותחזיות לעתיד ורוד שירוויחו עוד ללא העסקת איש.
  • 3.
    אחד 03/05/2020 15:34
    הגב לתגובה זו
    הבורסה היא מכשיר שמעביר כסף רב מהציבור הרחב לקומץ אנשי הון ופיננסים המתעשרים יותר ויותר
  • 2.
    דניאל 03/05/2020 14:25
    הגב לתגובה זו
    ומבין שהשוק עומד בפני קריסה. כשהשווקים יתרסקו בעוד 30% עד 50%, אז הציבור ייכנס. הציבור מבין שההשפעות של המגיפה על הכלכלה הן איומות ! נכון הציבור התעורר די מאוחר במכירות, אבל הציבור עוד ייראה את המדד מתחת ל-1,000 ואז יתחיל להיכנס שוב
  • לרון 03/05/2020 17:53
    הגב לתגובה זו
    הציבור אף פעם לא מבין,ומוכר לי בירידות,ואנימוכר לו בעליות,זו מהות הסיפור
  • 1.
    בשיא הפניקה מוכר קרנות כמו טיפש , אין לציבור סבלנות (ל"ת)
    הציבור עדר שוטים 03/05/2020 14:12
    הגב לתגובה זו
  • אשר 03/05/2020 17:07
    הגב לתגובה זו
    בכל פעם מחדש הציבור מאמין שהפעם הגיע סוף העולם... השאלה הפשוטה היא: אם הגיע סוף העולם, אז מה זה משנה לך אם יש לך את כל הכסף בעו"ש של הבנק או בניירות ערך, הרי בסופו של דבר איזה ערך יהיה לו ?..
  • שם 03/05/2020 14:35
    הגב לתגובה זו
    אמרנו רוצים להיכנס בתחתית, לא כמוך, לפני הנפילה. הציבור החכם עוד מחכה לתחתית ולא מתבשם באיזה הדפסת כמה דולרים של הפד.
  • דוד ס 03/05/2020 19:06
    איפה הייתה בתקונים שהיו ? ואיפה תהיה כשימשיך התיקן למעלה? פלצן לא מבין בבורסה אתה הכי חכם היה להשאיר ולא לקבע הפסד ובמיוחד כשאתה אומר חכה חחחח למה בדיוק אתה מחכה השוק עלה ותקן הרבה פעמים ואתה מסתכל חחחחח
  • אבי 03/05/2020 15:00
    תיפגש עם השוק בשיא בעוד חודשיים-שלושה
  • אלי 03/05/2020 14:48
    אתה בדיוק העדר שמדברים עליו , מכר וברח , אבל יחזור לקנות במחירים גבוהים יותר.
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%