גיוסים של 3.5 מיליארד שקל בקרנות בחודש אפריל
קרנות הנאמנות גייסו באפריל 3.5 מיליארד שקל - הגיוסים מהווים קצת פחות מ-10% מהיקף הפדיונות במארס שהסתכמו ב-42 מיליארד שקל. הפדיונות הגדולים במארס היו כשמדד מניות ת"א 35 היה באזור ה-1,200-1,250 אגורות ואף מתחת. מאז עלה המדד בכ-20% ויתר מדדי המניות המובילים עלו בשיעור גבוה יותר.
גם מדדי אגרות החוב תיקנו מאז בשיעור חד. המשמעות - הציבור שיצא בשפל עדיין לא חזר ופספס עליות של כ-20% בשוק המניות. הבעיה שלאותו ציבור אין אלטרנטיבה, והוא עשוי לחזור לשוק ולייצר דינמיקה של עליות. אגב, מצב דומה התרחש בקרנות בארה"ב - רק ששם מדובר על מספרים גבוהים יותר - מעל 600 מיליארד דולר יצאו ועדיין לא חזרו.
המסקנה המתבקשת היא שציבור המשקיעים שחוסך לטווח ארוך לא צריך לנסות לתזמן את השוק. מניות לאורך זמן מספקות תשואה גבוה יותר, אבל אם תנסו לתזמן את השוק - לחשוב שאתם יודעים למכור ביוקר ולקנות בזול, אזי מסתבר שברוב המקרים אתם דווקא מפסידים. המקרה האחרון הוא דוגמה טובה, אבל זה היה גם בנפילות של 2018 וכמובן שגם בנפילות הגדולות של סוף 2008.
- 7.יוסי 03/05/2020 18:17הגב לתגובה זותקנו חברה טובה, כל עוד היא טובה תמנעו מהיד שלכם לגעת בעכבר/ או בטלפון אלא אם כן אתם רוצים לקנות עוד, אחרי 10 שנה תתפלאו לראות איך העץ שלכם הניב יופי של פירות
- לא מכיר חברות טובות-גם טבע היית טובה (ל"ת)יוסי 04/05/2020 05:14הגב לתגובה זו
- 6.לרון 03/05/2020 17:57הגב לתגובה זובירידות היום כבר היו פידיונות,ואני קניתי מהם,למשל מיטרוניקס,לא ממליץ
- 5.אשר 03/05/2020 17:05הגב לתגובה זוולכן יש פה כסף על הריצפה... הפראיירים יוצאים והתותחים נכנסים ..
- 4.אנונימי 03/05/2020 16:58הגב לתגובה זואפשר לזהות ויסות שקיים ויסות. מי שיעקוב אחרי etf israel, ימצא שאותם קרנות עוקבות מחזיקות אולי 5/6 ניירות שמורצות תמיד. בין שוק ההון לבן התאוששות או יאוש אין קשר. שוק ההון נסחר לפי הייפ. רוב החברות שמעסיקות את רוב הציבור בשפל גורר שפל. אז שישאלו איך השוק בשיא? מכפילים דמיוניים לחברות ללא עובדים ותחזיות לעתיד ורוד שירוויחו עוד ללא העסקת איש.
- 3.אחד 03/05/2020 15:34הגב לתגובה זוהבורסה היא מכשיר שמעביר כסף רב מהציבור הרחב לקומץ אנשי הון ופיננסים המתעשרים יותר ויותר
- 2.דניאל 03/05/2020 14:25הגב לתגובה זוומבין שהשוק עומד בפני קריסה. כשהשווקים יתרסקו בעוד 30% עד 50%, אז הציבור ייכנס. הציבור מבין שההשפעות של המגיפה על הכלכלה הן איומות ! נכון הציבור התעורר די מאוחר במכירות, אבל הציבור עוד ייראה את המדד מתחת ל-1,000 ואז יתחיל להיכנס שוב
- לרון 03/05/2020 17:53הגב לתגובה זוהציבור אף פעם לא מבין,ומוכר לי בירידות,ואנימוכר לו בעליות,זו מהות הסיפור
- 1.בשיא הפניקה מוכר קרנות כמו טיפש , אין לציבור סבלנות (ל"ת)הציבור עדר שוטים 03/05/2020 14:12הגב לתגובה זו
- אשר 03/05/2020 17:07הגב לתגובה זובכל פעם מחדש הציבור מאמין שהפעם הגיע סוף העולם... השאלה הפשוטה היא: אם הגיע סוף העולם, אז מה זה משנה לך אם יש לך את כל הכסף בעו"ש של הבנק או בניירות ערך, הרי בסופו של דבר איזה ערך יהיה לו ?..
- שם 03/05/2020 14:35הגב לתגובה זואמרנו רוצים להיכנס בתחתית, לא כמוך, לפני הנפילה. הציבור החכם עוד מחכה לתחתית ולא מתבשם באיזה הדפסת כמה דולרים של הפד.
- דוד ס 03/05/2020 19:06איפה הייתה בתקונים שהיו ? ואיפה תהיה כשימשיך התיקן למעלה? פלצן לא מבין בבורסה אתה הכי חכם היה להשאיר ולא לקבע הפסד ובמיוחד כשאתה אומר חכה חחחח למה בדיוק אתה מחכה השוק עלה ותקן הרבה פעמים ואתה מסתכל חחחחח
- אבי 03/05/2020 15:00תיפגש עם השוק בשיא בעוד חודשיים-שלושה
- אלי 03/05/2020 14:48אתה בדיוק העדר שמדברים עליו , מכר וברח , אבל יחזור לקנות במחירים גבוהים יותר.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
