גיוסים של 3.5 מיליארד שקל בקרנות בחודש אפריל
קרנות הנאמנות גייסו באפריל 3.5 מיליארד שקל - הגיוסים מהווים קצת פחות מ-10% מהיקף הפדיונות במארס שהסתכמו ב-42 מיליארד שקל. הפדיונות הגדולים במארס היו כשמדד מניות ת"א 35 היה באזור ה-1,200-1,250 אגורות ואף מתחת. מאז עלה המדד בכ-20% ויתר מדדי המניות המובילים עלו בשיעור גבוה יותר.
גם מדדי אגרות החוב תיקנו מאז בשיעור חד. המשמעות - הציבור שיצא בשפל עדיין לא חזר ופספס עליות של כ-20% בשוק המניות. הבעיה שלאותו ציבור אין אלטרנטיבה, והוא עשוי לחזור לשוק ולייצר דינמיקה של עליות. אגב, מצב דומה התרחש בקרנות בארה"ב - רק ששם מדובר על מספרים גבוהים יותר - מעל 600 מיליארד דולר יצאו ועדיין לא חזרו.
המסקנה המתבקשת היא שציבור המשקיעים שחוסך לטווח ארוך לא צריך לנסות לתזמן את השוק. מניות לאורך זמן מספקות תשואה גבוה יותר, אבל אם תנסו לתזמן את השוק - לחשוב שאתם יודעים למכור ביוקר ולקנות בזול, אזי מסתבר שברוב המקרים אתם דווקא מפסידים. המקרה האחרון הוא דוגמה טובה, אבל זה היה גם בנפילות של 2018 וכמובן שגם בנפילות הגדולות של סוף 2008.
- 7.יוסי 03/05/2020 18:17הגב לתגובה זותקנו חברה טובה, כל עוד היא טובה תמנעו מהיד שלכם לגעת בעכבר/ או בטלפון אלא אם כן אתם רוצים לקנות עוד, אחרי 10 שנה תתפלאו לראות איך העץ שלכם הניב יופי של פירות
- לא מכיר חברות טובות-גם טבע היית טובה (ל"ת)יוסי 04/05/2020 05:14הגב לתגובה זו
- 6.לרון 03/05/2020 17:57הגב לתגובה זובירידות היום כבר היו פידיונות,ואני קניתי מהם,למשל מיטרוניקס,לא ממליץ
- 5.אשר 03/05/2020 17:05הגב לתגובה זוולכן יש פה כסף על הריצפה... הפראיירים יוצאים והתותחים נכנסים ..
- 4.אנונימי 03/05/2020 16:58הגב לתגובה זואפשר לזהות ויסות שקיים ויסות. מי שיעקוב אחרי etf israel, ימצא שאותם קרנות עוקבות מחזיקות אולי 5/6 ניירות שמורצות תמיד. בין שוק ההון לבן התאוששות או יאוש אין קשר. שוק ההון נסחר לפי הייפ. רוב החברות שמעסיקות את רוב הציבור בשפל גורר שפל. אז שישאלו איך השוק בשיא? מכפילים דמיוניים לחברות ללא עובדים ותחזיות לעתיד ורוד שירוויחו עוד ללא העסקת איש.
- 3.אחד 03/05/2020 15:34הגב לתגובה זוהבורסה היא מכשיר שמעביר כסף רב מהציבור הרחב לקומץ אנשי הון ופיננסים המתעשרים יותר ויותר
- 2.דניאל 03/05/2020 14:25הגב לתגובה זוומבין שהשוק עומד בפני קריסה. כשהשווקים יתרסקו בעוד 30% עד 50%, אז הציבור ייכנס. הציבור מבין שההשפעות של המגיפה על הכלכלה הן איומות ! נכון הציבור התעורר די מאוחר במכירות, אבל הציבור עוד ייראה את המדד מתחת ל-1,000 ואז יתחיל להיכנס שוב
- לרון 03/05/2020 17:53הגב לתגובה זוהציבור אף פעם לא מבין,ומוכר לי בירידות,ואנימוכר לו בעליות,זו מהות הסיפור
- 1.בשיא הפניקה מוכר קרנות כמו טיפש , אין לציבור סבלנות (ל"ת)הציבור עדר שוטים 03/05/2020 14:12הגב לתגובה זו
- אשר 03/05/2020 17:07הגב לתגובה זובכל פעם מחדש הציבור מאמין שהפעם הגיע סוף העולם... השאלה הפשוטה היא: אם הגיע סוף העולם, אז מה זה משנה לך אם יש לך את כל הכסף בעו"ש של הבנק או בניירות ערך, הרי בסופו של דבר איזה ערך יהיה לו ?..
- שם 03/05/2020 14:35הגב לתגובה זואמרנו רוצים להיכנס בתחתית, לא כמוך, לפני הנפילה. הציבור החכם עוד מחכה לתחתית ולא מתבשם באיזה הדפסת כמה דולרים של הפד.
- דוד ס 03/05/2020 19:06איפה הייתה בתקונים שהיו ? ואיפה תהיה כשימשיך התיקן למעלה? פלצן לא מבין בבורסה אתה הכי חכם היה להשאיר ולא לקבע הפסד ובמיוחד כשאתה אומר חכה חחחח למה בדיוק אתה מחכה השוק עלה ותקן הרבה פעמים ואתה מסתכל חחחחח
- אבי 03/05/2020 15:00תיפגש עם השוק בשיא בעוד חודשיים-שלושה
- אלי 03/05/2020 14:48אתה בדיוק העדר שמדברים עליו , מכר וברח , אבל יחזור לקנות במחירים גבוהים יותר.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
