מניות
צילום: Ishant Mishra
פרסום ראשון

גיוסים של 3.5 מיליארד שקל בקרנות בחודש אפריל

אחרי פדיונות של 42 מיליארד שקל בחודש מארס, נרשמו גיוסים בקרנות הנאמנות בחודש אפריל שהלכו וגדלו, אם כי עדיין מדובר בסכום יחסית קטן לעומת הפדיונות; כמעט 40 מיליארד שקל שוכבים בעו"ש ובפיקדונות 
ניצן כהן | (14)

קרנות הנאמנות גייסו באפריל 3.5 מיליארד שקל - הגיוסים מהווים קצת פחות מ-10% מהיקף הפדיונות במארס שהסתכמו ב-42 מיליארד שקל. הפדיונות הגדולים במארס היו כשמדד מניות ת"א 35 היה באזור ה-1,200-1,250 אגורות ואף מתחת. מאז עלה המדד בכ-20% ויתר מדדי המניות המובילים עלו בשיעור גבוה יותר.

גם מדדי אגרות החוב תיקנו מאז בשיעור חד. המשמעות - הציבור שיצא בשפל עדיין לא חזר ופספס עליות של כ-20% בשוק המניות. הבעיה שלאותו ציבור אין אלטרנטיבה, והוא עשוי לחזור לשוק ולייצר דינמיקה של עליות. אגב, מצב דומה התרחש בקרנות בארה"ב - רק ששם מדובר על מספרים גבוהים יותר - מעל 600 מיליארד דולר יצאו ועדיין לא חזרו.

המסקנה המתבקשת היא שציבור המשקיעים שחוסך לטווח ארוך לא צריך לנסות לתזמן את השוק. מניות לאורך זמן מספקות תשואה גבוה יותר, אבל אם תנסו לתזמן את השוק - לחשוב שאתם יודעים למכור ביוקר ולקנות בזול, אזי מסתבר שברוב המקרים אתם דווקא מפסידים. המקרה האחרון הוא דוגמה טובה, אבל זה היה גם בנפילות של 2018 וכמובן שגם בנפילות הגדולות של סוף 2008.

 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יוסי 03/05/2020 18:17
    הגב לתגובה זו
    תקנו חברה טובה, כל עוד היא טובה תמנעו מהיד שלכם לגעת בעכבר/ או בטלפון אלא אם כן אתם רוצים לקנות עוד, אחרי 10 שנה תתפלאו לראות איך העץ שלכם הניב יופי של פירות
  • לא מכיר חברות טובות-גם טבע היית טובה (ל"ת)
    יוסי 04/05/2020 05:14
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    לרון 03/05/2020 17:57
    הגב לתגובה זו
    בירידות היום כבר היו פידיונות,ואני קניתי מהם,למשל מיטרוניקס,לא ממליץ
  • 5.
    אשר 03/05/2020 17:05
    הגב לתגובה זו
    ולכן יש פה כסף על הריצפה... הפראיירים יוצאים והתותחים נכנסים ..
  • 4.
    אנונימי 03/05/2020 16:58
    הגב לתגובה זו
    אפשר לזהות ויסות שקיים ויסות. מי שיעקוב אחרי etf israel, ימצא שאותם קרנות עוקבות מחזיקות אולי 5/6 ניירות שמורצות תמיד. בין שוק ההון לבן התאוששות או יאוש אין קשר. שוק ההון נסחר לפי הייפ. רוב החברות שמעסיקות את רוב הציבור בשפל גורר שפל. אז שישאלו איך השוק בשיא? מכפילים דמיוניים לחברות ללא עובדים ותחזיות לעתיד ורוד שירוויחו עוד ללא העסקת איש.
  • 3.
    אחד 03/05/2020 15:34
    הגב לתגובה זו
    הבורסה היא מכשיר שמעביר כסף רב מהציבור הרחב לקומץ אנשי הון ופיננסים המתעשרים יותר ויותר
  • 2.
    דניאל 03/05/2020 14:25
    הגב לתגובה זו
    ומבין שהשוק עומד בפני קריסה. כשהשווקים יתרסקו בעוד 30% עד 50%, אז הציבור ייכנס. הציבור מבין שההשפעות של המגיפה על הכלכלה הן איומות ! נכון הציבור התעורר די מאוחר במכירות, אבל הציבור עוד ייראה את המדד מתחת ל-1,000 ואז יתחיל להיכנס שוב
  • לרון 03/05/2020 17:53
    הגב לתגובה זו
    הציבור אף פעם לא מבין,ומוכר לי בירידות,ואנימוכר לו בעליות,זו מהות הסיפור
  • 1.
    בשיא הפניקה מוכר קרנות כמו טיפש , אין לציבור סבלנות (ל"ת)
    הציבור עדר שוטים 03/05/2020 14:12
    הגב לתגובה זו
  • אשר 03/05/2020 17:07
    הגב לתגובה זו
    בכל פעם מחדש הציבור מאמין שהפעם הגיע סוף העולם... השאלה הפשוטה היא: אם הגיע סוף העולם, אז מה זה משנה לך אם יש לך את כל הכסף בעו"ש של הבנק או בניירות ערך, הרי בסופו של דבר איזה ערך יהיה לו ?..
  • שם 03/05/2020 14:35
    הגב לתגובה זו
    אמרנו רוצים להיכנס בתחתית, לא כמוך, לפני הנפילה. הציבור החכם עוד מחכה לתחתית ולא מתבשם באיזה הדפסת כמה דולרים של הפד.
  • דוד ס 03/05/2020 19:06
    איפה הייתה בתקונים שהיו ? ואיפה תהיה כשימשיך התיקן למעלה? פלצן לא מבין בבורסה אתה הכי חכם היה להשאיר ולא לקבע הפסד ובמיוחד כשאתה אומר חכה חחחח למה בדיוק אתה מחכה השוק עלה ותקן הרבה פעמים ואתה מסתכל חחחחח
  • אבי 03/05/2020 15:00
    תיפגש עם השוק בשיא בעוד חודשיים-שלושה
  • אלי 03/05/2020 14:48
    אתה בדיוק העדר שמדברים עליו , מכר וברח , אבל יחזור לקנות במחירים גבוהים יותר.
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.