גיוסים של 3.5 מיליארד שקל בקרנות בחודש אפריל
קרנות הנאמנות גייסו באפריל 3.5 מיליארד שקל - הגיוסים מהווים קצת פחות מ-10% מהיקף הפדיונות במארס שהסתכמו ב-42 מיליארד שקל. הפדיונות הגדולים במארס היו כשמדד מניות ת"א 35 היה באזור ה-1,200-1,250 אגורות ואף מתחת. מאז עלה המדד בכ-20% ויתר מדדי המניות המובילים עלו בשיעור גבוה יותר.
גם מדדי אגרות החוב תיקנו מאז בשיעור חד. המשמעות - הציבור שיצא בשפל עדיין לא חזר ופספס עליות של כ-20% בשוק המניות. הבעיה שלאותו ציבור אין אלטרנטיבה, והוא עשוי לחזור לשוק ולייצר דינמיקה של עליות. אגב, מצב דומה התרחש בקרנות בארה"ב - רק ששם מדובר על מספרים גבוהים יותר - מעל 600 מיליארד דולר יצאו ועדיין לא חזרו.
המסקנה המתבקשת היא שציבור המשקיעים שחוסך לטווח ארוך לא צריך לנסות לתזמן את השוק. מניות לאורך זמן מספקות תשואה גבוה יותר, אבל אם תנסו לתזמן את השוק - לחשוב שאתם יודעים למכור ביוקר ולקנות בזול, אזי מסתבר שברוב המקרים אתם דווקא מפסידים. המקרה האחרון הוא דוגמה טובה, אבל זה היה גם בנפילות של 2018 וכמובן שגם בנפילות הגדולות של סוף 2008.
- 7.יוסי 03/05/2020 18:17הגב לתגובה זותקנו חברה טובה, כל עוד היא טובה תמנעו מהיד שלכם לגעת בעכבר/ או בטלפון אלא אם כן אתם רוצים לקנות עוד, אחרי 10 שנה תתפלאו לראות איך העץ שלכם הניב יופי של פירות
- לא מכיר חברות טובות-גם טבע היית טובה (ל"ת)יוסי 04/05/2020 05:14הגב לתגובה זו
- 6.לרון 03/05/2020 17:57הגב לתגובה זובירידות היום כבר היו פידיונות,ואני קניתי מהם,למשל מיטרוניקס,לא ממליץ
- 5.אשר 03/05/2020 17:05הגב לתגובה זוולכן יש פה כסף על הריצפה... הפראיירים יוצאים והתותחים נכנסים ..
- 4.אנונימי 03/05/2020 16:58הגב לתגובה זואפשר לזהות ויסות שקיים ויסות. מי שיעקוב אחרי etf israel, ימצא שאותם קרנות עוקבות מחזיקות אולי 5/6 ניירות שמורצות תמיד. בין שוק ההון לבן התאוששות או יאוש אין קשר. שוק ההון נסחר לפי הייפ. רוב החברות שמעסיקות את רוב הציבור בשפל גורר שפל. אז שישאלו איך השוק בשיא? מכפילים דמיוניים לחברות ללא עובדים ותחזיות לעתיד ורוד שירוויחו עוד ללא העסקת איש.
- 3.אחד 03/05/2020 15:34הגב לתגובה זוהבורסה היא מכשיר שמעביר כסף רב מהציבור הרחב לקומץ אנשי הון ופיננסים המתעשרים יותר ויותר
- 2.דניאל 03/05/2020 14:25הגב לתגובה זוומבין שהשוק עומד בפני קריסה. כשהשווקים יתרסקו בעוד 30% עד 50%, אז הציבור ייכנס. הציבור מבין שההשפעות של המגיפה על הכלכלה הן איומות ! נכון הציבור התעורר די מאוחר במכירות, אבל הציבור עוד ייראה את המדד מתחת ל-1,000 ואז יתחיל להיכנס שוב
- לרון 03/05/2020 17:53הגב לתגובה זוהציבור אף פעם לא מבין,ומוכר לי בירידות,ואנימוכר לו בעליות,זו מהות הסיפור
- 1.בשיא הפניקה מוכר קרנות כמו טיפש , אין לציבור סבלנות (ל"ת)הציבור עדר שוטים 03/05/2020 14:12הגב לתגובה זו
- אשר 03/05/2020 17:07הגב לתגובה זובכל פעם מחדש הציבור מאמין שהפעם הגיע סוף העולם... השאלה הפשוטה היא: אם הגיע סוף העולם, אז מה זה משנה לך אם יש לך את כל הכסף בעו"ש של הבנק או בניירות ערך, הרי בסופו של דבר איזה ערך יהיה לו ?..
- שם 03/05/2020 14:35הגב לתגובה זואמרנו רוצים להיכנס בתחתית, לא כמוך, לפני הנפילה. הציבור החכם עוד מחכה לתחתית ולא מתבשם באיזה הדפסת כמה דולרים של הפד.
- דוד ס 03/05/2020 19:06איפה הייתה בתקונים שהיו ? ואיפה תהיה כשימשיך התיקן למעלה? פלצן לא מבין בבורסה אתה הכי חכם היה להשאיר ולא לקבע הפסד ובמיוחד כשאתה אומר חכה חחחח למה בדיוק אתה מחכה השוק עלה ותקן הרבה פעמים ואתה מסתכל חחחחח
- אבי 03/05/2020 15:00תיפגש עם השוק בשיא בעוד חודשיים-שלושה
- אלי 03/05/2020 14:48אתה בדיוק העדר שמדברים עליו , מכר וברח , אבל יחזור לקנות במחירים גבוהים יותר.

פועלים אקוויטי תשקיע כ-280 מיליון שקל בשמיר אנרגיה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל
מאיר שמיר ממשיך להציף ערך - הנפקה פרטית בשמיר אנרגיה - השבחה של 100% בשנה וחצי
פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק הפועלים, מעלה קצב בחודשים האחרונים. היא נמצאת בפיגור גדול ביחס ללאומי פרטנרס זרוע ההשקעות הריאליות של לאומי, ובפועלים מנסים לצמצם את הפער. החברה מנהלת מגעים לרכישת 10% משמיר אנרגיה, החברה הבת של מבטח שמיר של מאיר שמיר העוסקת בתחום ייצור החשמל והאנרגיות המתחדשות.
פועלים אקוויטי מתכוונת להשקיע בשמיר אנרגיה כ-280 מיליון שקל לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל. מדובר בשווי כפול לעומת לפני כשנה וחצי אז השקיעה כלל ביטוח. שמיר אנרגיה התחילה כמיזם שהלך וגדל בתוך קבוצת ההשקעות של מאיר שמיר שהחלה בתור סוכנות ביטוח והפכה לאחת החברות החזקה הגדולות במשק כשבמשך מספר שנים החזיקה בתנובה לפני שעשתה עליה אקזיט מרשים. כיום למבטח שמיר אחזקות גדולות באנרגיה, בטכנולוגיה, במניף הבורסאית ובנדל"ן.
לשמיר אנרגיה תחנות קונבנציונליות על גז טבעי, מתקנים פוטו-וולטאיים, פרויקטי ביו-גז ואגירת אנרגיה. לאחרונה נכנסה לפעולה מסחרית יחידת פיקר בהספק 230 מגה-וואט בתחנת אלון תבור, שמוחזקת ב-33% דרך חברת MRC של שמיר אנרגיה. התחנה כולה מייצרת 583 מגה-וואט, עם השקעה נוספת של כמעט מיליארד שקל ביחידה החדשה.
פרויקט מרכזי הוא תחנת קסם, בהספק 800 מגה-וואט ליד מחלף קסם בגוש דן. בשבוע שעבר הושלמה סגירה פיננסית בהיקף 4.5-5 מיליארד שקל, בהובלת בנק הפועלים לצד מזרחי טפחות, הבינלאומי ומיטב. התחנה, חיונית למחסור הצפוי בחשמל, תפעל ממחצית שנייה של 2029 ותשלם למדינה 300 מיליון שקל עבור חכירת קרקע. כלל ביטוח הגדילה השקעה בפרויקט ב-200 מיליון שקל באוקטובר, ל-8% ממניותיו. במקביל, שמיר אנרגיה מקדמת פרויקט סולארי בנגב על 1,500 דונם, בהספק 230 מגה-וואט עם 700 מגה-וואט-שעה אגירה, בעלות 1.1 מיליארד שקל בשותפות רפק ומבטח שמיר.

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
