האם הגז הטבעי מלוויתן הוא הפתרון האנרגטי הנכון למדינה?

האם הגז הינו הדלק הנקי המחליף את הפחם המזהם או שהגז ה"כחול לבן" צריך לשמש כגשר בלבד טרם שימוש נרחב באנרגיות מתחדשות? 
נושאים בכתבה גז

מאז הפכה מדינת ישראל ל"מעצמת גז", קיים ויכוח האם הגז הינו הדלק הנקי המחליף את הפחם המזהם או האם הגז ה"כחול לבן" צריך לשמש כגשר בלבד טרם שימוש נרחב באנרגיות מתחדשות. גז טבעי אכן מאופיין בפליטת פחמן דו חמצני הנמוכה בכ-50% לעומת פליטות משימוש בדלקים פוסיליים אחרים כגון נפט או פחם, אולם, הגז הטבעי אינו נעדר השפעות סביבתיות שליליות בהקשר של פליטת מזהמי אוויר קונבנציונליים וגזי חממה.

לכן, בעולם ובישראל מתגבשת תובנה שנדרשת אסדרה של פליטות אלה בכדי להבטיח את הפחתתן באופן שיאפשר להמשיך ולהשתמש בגז טבעי במסגרת המאבק בשינוי אקלים.

המתאן, מקור האנרגיה בגז הטבעי ומקור ההכנסה לחברות הגז, הינו גז חממה שעוצמתו היא פי 28 מפחמן דו חמצני ולכן, אם הוא נפלט בצורה מכוונת (נישובים) או שלא בכוונה (דליפות או תקלות) תרומתו להגברת שינויי האקלים מהותית.

בין השנים 2012 - 2016 פרסמה הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב מספר תקנות שמטרתן הפחתת פליטות חומרים אורגניים נדיפים, המסוכנים לבריאות, וכן מתאן ממקטעים שונים במגזר הנפט והגז.

אולם, ממשל טראמפ הודיע ב-13.8.2020 כי הוא מבטל את הדרישות הללו.

בהתאם לתקנות החדשות יחולו שינויי מדיניות הכוללים הסרת הפיקוח ממקורות במקטעי ההולכה והאחסון, ביטול ההגבלות הישירות לפליטת מתאן ממקטעי ההפקה והעיבוד ועוד הקלות.

הקלות נוספות שיאפשר טראמפ הן הקלות טכניות שגם הן משמעותיות לא פחות, והן כוללות, בין השאר, ניטור דליפות אשר יבוצע פעמיים בשנה לעומת כל רבעון בתקנות הקודמות, הסרת החובה מניטור דליפות עבור בארות שהפקתן נמוכה (פחות מ-15 חביות שווה ערך נפט ליום), והקלות בלוחות הזמנים לתיקון דליפות.

ההשלכות של הקלות אלו הן על הסביבה ועל הכלכלה: הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב צופה שהתקנות המעודכנות יביאו לחסכון של כמאה מיליון דולר לשנה - החשובים במיוחד עבור חברות קטנות - לעשור שבין 2021-2030. אולם, הסרת ההגבלה הישירה של פליטות מתאן עלולה לגרום לעליה של 19 מיליון טון שווה ערך פד"ח עבור אותה תקופה.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

המדהים בסיפור הוא, שלכאורה, חברות הנפט והגז הענקיות אמורות להנות מהתקנות החדשות, אלא שדווקא הן היו מעדיפות את התקנות המחמירות והמחייבות.

הסיבה לכך פשוטה: לחברות ענק כגון 'בריטיש פטרוליום', 'של', ו'אקסון-מוביל' יש החזקות ענקיות במאגרי גז טבעי והן מבינות שההשפעה השלילית של דליפות ממערכות הגז הינן נושא לדיונים העלולים לפגוע ביכולתן להמשיך ולהפיק גז טבעי.

הן חוששות שללא אכיפה מוסדרת להפחתת פליטות מתאן לא יהיה אמון בטיעונים שהגז הטבעי הוא דלק נקי יותר מדלקים פוסיליים אחרים כגון פחם. חברות אלה טוענות שההשתתפות של כל מגזר הנפט והגז נדרשת בכדי למקסם את היתרונות של אספקת דלק דל פחמן ברחבי העולם.

חברת 'אקסון-מוביל' אף פרסמה במרץ 2020 מתווה מקיף עבור מגזר הנפט והגז לניהול פליטות מתאן. לכן דווקא תקנות מחמירות ופיקוח הדוק מסייעים להן לנהל טוב יותר את ההתנהלות בפועל והניראות הציבורית.

באשר לישראל, חברת 'שברון', אשר לאחרונה התבשרנו על כוונתה לרכוש את אחזקות 'נובל אנרגי' ברחבי העולם, כולל בישראל, הציבה לעצמה מטרה שעד שנת 2023, היא תפחית את פליטות המתאן ב-20-25% לעומת היקפם ב-2016. עמידה בהשגת מטרה זו תכלל בניקוד הקובע את התמריץ השנתי המשולם ל-45,000 עובדיה, כולל ההנהלה הבכירה.

מאחר ומתאן אינו נחשב למזהם אוויר קונבנציונאלי - אלא לגז חממה בעל מקדם התחממות גלובלית גבוה, בהיתרי הפליטות, נדרש מפעיל אסדת גז להכין אומדן פליטות מתאן, ולהגיש תכנית להפחתת פליטות לפי דרישת המשרד להגנת הסביבה.

בישראל חוק אוויר נקי תואם בדרישותיו דירקטיבות אירופאיות, אשר עדיין אינן כוללות אסטרטגיה להפחת מתאן ממגזר הנפט והגז. לכן המשרד להגנת הסביבה נצרך לקביעות נקודתיות של היקף הפליטות המותר מכל אתר, כולל התייחסות לתקנות הנהוגות במדינות שונות בארה"ב.

כדי להבטיח אוויר נקי יותר, מיזעור של פליטות גזי חממה ואף הפחתת אובדנים של גז טבעי- ההמלצה שלנו היא לאמץ אסטרטגיה לאומית הנשענת על תקנים להגבלת פליטות ישירות של מתאן ולאו דווקא להקל בדומה למה שנעשה ע"י ממשל טראמפ. הקלות כאלה הן בדיוק המצב בו כולם מפסידים- החברה, הסביבה והיזמים.

דר' מרים לב-און, דר' פרי לב-און, קבוצת לב-און, קליפורניה, ארה"ב; עמיתי מחקר, מוסד שמואל נאמן, טכניון

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    האמפ 07/09/2020 21:16
    הגב לתגובה זו
    האמפ זו התעשייה שבחרנו ,והממשלה כפתה את הגועל נפש הזה, גניבת גז
  • 14.
    מי עוצר "מתשובה" ירוק לקום ולעשות? תעיזו כמוהו! (ל"ת)
    אלי בובליל ר"ג 06/09/2020 22:28
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    תום 06/09/2020 21:45
    הגב לתגובה זו
    עד אז, שישרפו כמה גז שצריך כדי להקל על המשק
  • 12.
    הגז הנפלט הוא לא באופן קבוע לעומת פחם שמזהם בצורה קבועה (ל"ת)
    משה ראשל"צ 06/09/2020 18:27
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אש קאצם 06/09/2020 18:05
    הגב לתגובה זו
    תראו אך אירופה שותה את הגז שלנו.חכו חכו הגז ימצא את הקונים הפוטנציאליים שלו במוקדם או מאוחר.הכסף.שיזרום ממנו הוא עצום.ניפגש בעתיד שהכל נראה רע זה הזמן לקנות לא אני אמרתי ויצא שהוא גם חברת גז ענקית בארהב.סבלנות הגז עוד יעשה את שלו בשנים הבאות.
  • 10.
    דרור 06/09/2020 17:38
    הגב לתגובה זו
    הגז צריך להיות לגיבוי ולחירום , כמו כן ליצוא תמורת דולרים לאוצר המדינה .
  • שמוליק 07/09/2020 11:57
    הגב לתגובה זו
    שעשויים בסין ב4000 מעלות מחום משריפת פחם. זה הכי לא יעיל, והם גם רעילים עם קדמיום לכן צריך גם למחזר אותם, שזה גם מאוד יקר.
  • 9.
    איתי 06/09/2020 17:23
    הגב לתגובה זו
    אין עדיין תחליף לנפט/גז ואפילו פאנלים סולריים עשויים מפחם.
  • 8.
    שאול 06/09/2020 17:22
    הגב לתגובה זו
    ודאי וברור שהשאיפה לאידיאלי בנושא אנרגיה הוא אנרגיה ירוקה ונקיה . חד משמעית . גז שייך להיסטוריה . הוא נשאר בסביבה בגלל אינטרסים של טייקוני הגז שסופם הולך וקרב . הסעודים הבינו את זה מזמן .
  • 7.
    כל העולם מזהם ורק כאן שמאלנים קטנים מפריעים לכלכלה (ל"ת)
    יעקב 06/09/2020 17:05
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שמוליק 06/09/2020 16:42
    הגב לתגובה זו
    וזאת לא בדיחה בכלל, תבדקו בגוגל. פרה אחת פולטת 100 קילו מתאן בשנה. פרות אחריות על 37% של כל פליטות המתאן בעולם. אז גם בארץ פרות פולטות יותר מתאן מהאסדה.
  • 5.
    גק 06/09/2020 16:33
    הגב לתגובה זו
    טוב שיש גז והצריכה בארצנו הקטנה ביחס לענקיות צריכת האנרגיה בעולם הוא אפסי .לשלב עם אנרגיה ירוקה ,זה מה שיש כרגע ולצערי מישהו מהמושחתים נהנה
  • 4.
    שמוליק 06/09/2020 16:12
    הגב לתגובה זו
    ופה כבר יש אסדה עובדת. למה בכלל יש שאלה אם זה הפתרון הנכון. זה הפתרון הכי נקי (מוריד זיהום ב90% לעומת פחם), הכי כלכלי, אמין (עובד גם בחורף וגם בלילה), נותן ביטחון אנרגטי. בקליפורניה עוד פעם מדברים על הפסקות חשמל, כי מרוב החוכמה צימצמו גז לטובת הפאנלים. השקיעו מילארדי דולרים, זה המקום העשיר בעולם - ונכשלו לספק חשמל בצורה אמינה.
  • 100% ענית יפה מאוד (ל"ת)
    לוויתן 06/09/2020 18:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שמוליק 06/09/2020 16:07
    הגב לתגובה זו
    סין צורכת חצי מהפחם העולמי ופולטת פי 2 מארהב שגם היא לא עושה כלום בנושא. גם אם נפסיק להתיים פי לא נוכל להשפיע על גזי החממה ברמה העולמית אפילו באלפית אחוז! אין למדינה הקטנטונת מה להתעסק בנושא הזה כלל. טורקיה מוכנה להילחם צבאית באירופה עבור חיפושי הגז שלה, גרמניה למרות הכל רוצה צינור גז מרוסיה. 40% מזיהום האוויר בארץ משתני תחנות כוח *פחמיות*. למה עדיין יש אותן??? גז מוריד זיהום אוויר ב90% לעומת פחם. למה עדיין יש תחנות פחמיות? בכלל הירוקים שבחרו מאיזשהי סיבה להילחם בגז ולהנציח פחם פה.
  • 2.
    dw 06/09/2020 15:24
    הגב לתגובה זו
    עדיין חלק גדול מהייצור מגיע מפחם מזהם. מצרים הולכת להקים תחנת כח פחמית ענקית בסיני, שההשפעה שלה גבוהה מכל החיסכון שישראל הקטנה תעשה.
  • שאול 06/09/2020 17:35
    הגב לתגובה זו
    אין ממשלה ואין ראש ממשלה שמתפקדים . זה בא לידי ביטוי בכל מקום ששמים עליו אצבע . חייב לבוא שינו אמיתי ויסודי .
  • 1.
    חמיד אבו בדרייה 06/09/2020 15:17
    הגב לתגובה זו
    שנים, ולאחר מכן גם ישראל (והמדינות מסביב) לא יגיעו ל100% "אנרגיה ירוקה" . נשאלת השאלה על מה "אנרגיה ירוקה" עובדת, האם כדי להפעיל אותה צריך גז?הגז מצוין לישראל ומצוין לאגחים של תשובה וחבריו.
  • שמוליק 06/09/2020 16:18
    הגב לתגובה זו
    אין פה איפה לשום את פאנלים האלה - זה דיברי סרק שתוקעים אותנו עם פחם במקום לפתח גז. זה לא ישים, בקליפורניה הגיע רק ל20% מתחדש, אחרי 10 שנים של מילארדי דולרים השקעה. והתוצא - הפסקות חשמל כי אין חשמל.
כנס אנרגיהכנס אנרגיה

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית

מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה גז טבעי

עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.

בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.

פוסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".




יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"

בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".

אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.