החלום ושברו - אפולו פאוור מפטרת עובדים ומצמצמת עלויות
המוצר של אפולו פאוור אפולו פאוור 5.31% בפוטנציאל יכול להביא למהפכה בתחום האנרגיה הסולארית - פאנלים סולארים גמישים שאפשר להתקין כמעט על כל דבר ולהפוך כמעט כל שטח לשטח שמייצר אנרגיה: מדרכות, חלקים לא ישרים בגגות ואפילו מכוניות - דמיינו את זה, גג הרכב שלכם ואפילו אולי גם מכסה המנוע הם בעצם פאנלים סולאריים שמספקים לרכב שלכם אנרגיה בזמן החניה ואפילו בזמן הנסיעה. זה נשמע חלומי ועד כה זה מה שזה, חלום. החברה מתקשה לצמצם את ההפסד ולאחרונה גם ענקית הרכב פולקסוואגן הודיעה על עצירת הפרויקט עם חברת הבת. זו לא עצירה מוחלטת של הפרויקט אבל זה יכול להגיע שם וגם ככה זו מכה גדולה, גם לקידום הטכנולוגיה אבל גם מכה כלכלית - ענקית הרכב הייתה צפויה להעביר לחברה 33 מיליון אירו (בערך 136 מיליון שקל) על פני 3 שנים. הנהלת אפולו פאוור עשתה חושבים, וכעת היא מודיעה על תכנית התייעלות.
תכנית ההתייעלות - פיטורי עובדים, איחוד שטחים וקיצוץ שכר הבכירים
כנראה שהמהלך הכי משמעותי כחלק מתכנית ההתייעלות וזו שתהיה לו הכי הרבה השפעה על החברה הוא פיטורי עובדים. נכון לתחילת השנה הועסקו באפולו פאוור 129 עובדים, החברה הודיעה שהיא מתכוונת לפטר 50. זה כמעט 40% מהעובדים וזה יביא לשינוי עמוק גם באווירה בחברה שבלאו הכי לא הייתה חיובית, כמעט מחצית מעובדי החברה יפוטרו ומי שיישאר יצטרך להמשיך להגיע ולעבוד בלי רבים מחבריו לעבודה. ההערכה היא שרוב העובדים שיפוטרו יהיו במחלקת המחקר של החברה, זאת על מנת להתמקד במוצר הקיים של אפולו, בלקוחות הקיימים ובייצור. ייאמר לזכות החברה שגם הבכירים החליטו להיכנס מתחת לאלונקה. חלק מחברי ההנהלה הבכירה, כולל המנכ"ל עודד רוזנברג, סמנכ"ל הטכנולוגיה ערן מימון והיו"ר יום טוב סמיה, הסכימו לקצץ בשכרם בין 10%-25%. לפי הסכם השכר של רוזנברג הוא אמור להרוויח סדר גודל של 670 אלף שקל בשנה (ברוטו), כך שבמקרה הקיצוני השכר שלו ייחתך ברבע לכ-500 אלף שקל בשנה.
דוחות מאכזבים גם ברבעון השני
גם הדוחות לרבעון השני של החברה היו חלשים - ההכנסות אומנם גדלו והסתכמו ב-3.4 מיליון שקל לעומת 1.4 מיליון שקל ברבעון המקביל, אבל ההפסד המשיך להעמיק והסתכם ב-19.4 מיליון שקל לעומת 15.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. לצד זאת, נראה שקופת המזומנים של החברה לא תספיק לה לעוד זמן רב - נכון לסוף הרבעון השני סך המזומנים, שווי מזומנים ופקדונות עמד על 32.8 מיליון שקל, אך החברה שרפה 24.4 מיליון שקל במזומנים במחצית, כלומר קצב שריפת המזומנים השנתי עומד על 48.8 מיליון שקל. מניית אפולו פאוור נסחרת לפי שווי של 213 מיליון שקל אחרי ירידה של 42% מתחילת השנה ושל 48% בשנה האחרונה.
- 3.אחד שניסה לשתף פעולה 04/11/2024 19:29הגב לתגובה זולמרות תחרות מתגברת ממזרח, אני מאמין בחברה ובטכנולוגיה שפיתחה. מחיר המניה היה לחלוטין מנותק מהמציאות וזה כנראה גרם למנהלים בחברה לאבד את הראש ולוותר על הזדמנות עיסקית מעניינת מאוד שהצעתי להם. לגיטימי לשקול הזדמנויות עסקיות ולשלול אותן, פחות לגיטימי לגלות שחצנות ולשלול בחינה על הסף.
- תודה על המידע! (ל"ת)cleareye 04/11/2024 21:03הגב לתגובה זו
- 2.בני 04/11/2024 11:24הגב לתגובה זוצריכים להתרכז בהעלאת התפוקה ובהשוואתה לפנל רגיל ואז השמים הם הגבולכי הרבה יותר גל ונוח לפרוס יריעות
- 1.dw 04/11/2024 10:57הגב לתגובה זוגיוס מדלל אצל סטארט אפ איננו מילה גסה, והם עדיין סטארט אפ, כששווי של 200 מלשח איננו שווי כ"כ נמוך בבורסה המקומית. יש גם סטארט אפים בשוויים נמוכים משמעותית.

מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%
ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ב־29% ל-57 מיליון שקל; בנטרול עסקאות הגידור, הרווח הנקי זינק ב־43%; תחלק 40 מ׳ דיבידנד; אורי מקס מסר ״ברבעון הנוכחי הרווח הנקי שהסתכם בכ-28 מיליון שקל הושפע מהפסדים בגלל עסקאות הגנה שנרשמו בשל הירידה
בשער הדולר״
רשת מקס סטוק מקס סטוק 2.8% מדווחת על תוצאות חיוביות לרבעון השני עם צמיחה במכירות ושיפור בשיעורי הרווחיות התפעולית, אבל גם עם השפעה שלילית על השורה התחתונה בעיקר בגלל הפסדים מעסקאות הגנה שביצעה על שער הדולר.
ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל לעומת 317 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ־6% - הודות לגידול של 4.2% במכירות חנויות זהות ולפתיחת סניפים חדשים. הגידול במכירות נבע מהרחבת סל הקנייה הממוצע, עלייה במספר הלקוחות ובמכירות העונתיות, וגם מגידול במכירות לזכיינים,
בעקבות הגדלת שיעור המוצרים המיובאים ישירות על ידי החברה, אפשרות שהתאפשרה עם פתיחת המרלו"ג בשומריה.
הרווח הגולמי ברבעון עלה ב־12% ל־147 מיליון שקל (43.8% מההכנסות) לעומת 132 מיליון שקל (41.7%) בשנה שעברה. השיפור בשיעור הרווח הגולמי מיוחס לשיפור
בתנאי הסחר, לעלייה בשיעור המוצרים המיובאים ישירות, לירידה בשער הדולר ולירידה בעלויות השילוח. הרווח התפעולי זינק ב־29% ל־57 מיליון שקל (16.9% מההכנסות) לעומת 44 מיליון שקל (13.9%) בשנה שעברה, תוך ירידה בשיעור עלויות המכירה והשיווק וההנהלה מכלל ההכנסות. ה־EBITDA
המתואם (לפני IFRS 16 ובנטרול תגמול מבוסס מניות) גדל ב־26% ל־56.5 מיליון שקל לעומת 45 מיליון שקל אשתקד.
הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2025 הסתכם לכ-28 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. הקיטון ברווח הנקי
נובע מגידול בהוצאות המימון, ששיקף בעיקר הפסד בסכום של כ-16 מיליון שקל בגין שערוך עסקאות הגנה על הדולר למספר רבעונים קדימה, בעקבות הירידה בשער החליפין של הדולר למועד הדוח.
- בעלי השליטה במקס סטוק "מצטרפים לחגיגה", מכרו מניות במאות מיליונים
- מקס סטוק ממשיכה לצמוח: עליה של 11% ברווח הנקי ל-32 מיליון שקל – מה המכפיל המייצג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במחצית הראשונה של 2025 ההכנסות צמחו ב־7% ל־675 מיליון שקל לעומת 630 מיליון שקל אשתקד, הרווח הגולמי עלה ב־10% ל־291 מיליון שקל (43% מההכנסות), והרווח התפעולי עלה ב־16% ל־101 מיליון שקל.

מחר בבורסה - קמטק ונובה יצנחו ב-5%, טבע תעלה ב-2%
על מניות האנרגיה החדשה, שוק החוב והר השקלים
כסף גדול מניע את השווקים. יש הר של שקלים שלא יוצא מהבנקים למרות ריבית נמוכה מאוד. יש גם הר דולרים עולמי שנמצא באפיקים סולידיים. מדברים על כך שמחירי המניות גבוהים, אבל כספים מאוד גדולים זורמים לפירמות ולעובדים. רווחים של החברות, שכר של העובדים, כסף שמשרת חיסכון והשקעה. הכספים שאתם מרוויחים בשכר מופנים בעיקרון לצריכה שוטת ולהשקעה-חיסכון. הצריכה בסדר גמור, החיסכון-השקעות עולים בהתמדה, וזו תופעה עולמית.
אנשים חסוכים יותר לפנסיה, חוסכים יותר בשוטף במניות ובאגרות חוב. זה מוביל לביקושים גדולים מאוד לנכסים פיננסים, ומנגד יש היצע מוגבל. הכספים זורמים לשוק ונפגשים עם אותן מניות קרנות ואג"ח, יש אומנם הנפקות, אבל זה לא מספיק לספוג את הביקוש הגדול וככה נוצרות עליות מחירים. ככה נוצרות בועות. יש אינפלציה במחירי הנכסים הפיננסים וזו לא תופעה חדשה, אבל היא לא עוצרת, אלא מתעצמת.
מדברים על מחירים גבוהים במניות בוול סטריט מדברים בחודשים האחרונים גם על ניפוח בשוק החוב - חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות. גם מחירי המניות בת"א כבר לא זולים, ואגרות החוב נסחרות בפער נמוך ביחס לאגרות החוב הממשלתיות. האם זה אומר שהעליות יפסקו? אי אפשר לדעת. יש טריגרים אפשריים למעלה ולמטה. הבורה נעה גם לפי המצב בעזה - הכיוון של המלחמה והסיכוי לעסקת חטופים משפיעים על הבורסה.
החשש מהסלמה הוא ברור ומשפיע לשלילה, כאשר מדברים על הפסקת אש, השוק הופך לחיובי, וזה אומר שהוא מטולטל מאוד ב-680 הימים האחרונים מאז 7 באוקטובר, כשבסה"כ הוא מטולטל כלפי מעלה.
- מגדל זינקה 5.3%, לאומי 2.5%; או פי סי ירדה 3.4%
- מנורה וכלל זינקו 5%, הפניקס והראל 4%; מדד הביטוח חתם עם עליה של 4.6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחר בבורסה צפוי להיות יום רגוע יחסית. המשק בסוג של שביתה חלקית ומחאה למען החטופים. מדברים על הפחתת רכישות וצריכה שוטפת למען אלו שעזבו את העבודה והעסק שלהם כדי להגיע למחאה. אבל לא ברור איך זה עוזר למחאה. זה פוגע בעסקים.